כשמשפחה מאבדת אדם אהוב, היא מתמודדת עם כאב גדול ובמקביל נדרשת לפעול מהר: לארגן סידורי לוויה, להדפיס מודעות אבל, לדאוג לציוד לשבעה ולפתור שאלות הלכתיות ומעשיות. אל המציאות המורכבת הזו נכנס שירות "צהר לאבלים", שמציע מעטפת כוללת של תמיכה נפשית, הלכתית ומעשית כדי להקל על המשפחה ולהוביל אותה צעד אחר צעד. "אנחנו מספקים למשפחות האבלות כל מה שהן צריכות – מרב מוסמך שיערוך את הלוויה ועד להשאלת ציוד לשבעה, וממשיכים ללוות אותן לאורך כל שנת האבל, דרך אזכרות ואמירת קדיש", מספר דוד שטרן מ"צהר לאבלים". "אני לא מכיר עוד ארגונים שנותנים מעטפת כזאת של סיוע לאבלים ועוד עושים זאת ללא כל עלות".
תמיכה מעשית מהרגע הראשון
מיזם "צהר לאבלים" הוא שירות התנדבותי שמפעיל ארגון רבני צהר, שנועד להעניק למשפחות מעטפת תמיכה הוליסטית ברגעים של פרידה מאדם קרוב. הוא נולד מתוך ההבנה שציבור רחב בישראל, בעיקר חילוני ומסורתי, מרגיש לעיתים מבוכה או ריחוק מול שירותי הדת הממוסדים – אך דווקא במפגש עם המוות מחפש חיבור למסורת ולשורשים. בפועל, השירות בנוי כך שמשפחה שפונה לצהר לא נשארת לבד עם רשימת משימות מפוזרת, אלא מקבלת כתובת אחת שמרכזת עבורה את הצעדים ומחברת אותה לאנשים הנכונים בזמן הנכון.
"רוב המשפחות שפונות אלינו צריכות קודם כול ייעוץ ותמיכה מעשית לפני הלוויה", אומר שטרן. "אנחנו מסבירים להן איך להוציא תעודת פטירה, איך לקבל רישיון קבורה ודברים נוספים". במקביל, רבות מהן גם מחפשות רב שיוכל לערוך את הלוויה באופן שמתאים להן – לא טקס אחיד וזר, אלא פרידה שמדברת את השפה של המשפחה. במקרים כאלה מצמידים למשפחה רב מתנדב שעבר הכשרה ייעודית לליווי אבלים ולעריכת לוויות: הוא נפגש עם בני המשפחה, שומע על דמותו של הנפטר, ועוזר לבנות יחד איתם טקס אישי ומכבד – על פי ההלכה, אך ברגישות לרצון המשפחה ולאופייה.
משפחות רבות מחפשות רב שיוכל לערוך את הלוויה באופן שמתאים להן ושמדבר את השפה של המשפחה
לאחר הלוויה, הליווי נמשך אל תוך ימי השבעה, עם מענה לשאלות הלכתיות ומעשיות, סיוע בארגון מניין בבית האבלים לפי הצורך ולעיתים גם שיעורים קצרים למי שמבקש זאת. לאחרונה נוסף גם שירות של השאלת ציוד לשבעה שכולל בין היתר אוהל אבלים, מזרנים, כיסאות, שולחנות. כך, המשפחה יכולה לשים בצד לחצים מיותרים ולקבל את כל הציוד הדרוש לה באופן מרוכז.
הסיוע של "צהר לאבלים" לא מסתיים כשנסגרת הדלת בסוף השבעה. לאורך השנה הראשונה מציע הארגון ליווי מתמשך, ובראשו פרויקט הקדיש: משפחות שאין להן אפשרות לומר קדיש בבית הכנסת מדי יום יכולות להיעזר במתנדבים שלוקחים על עצמם את אמירת הקדיש. "זאת לא פעולה טכנית בלבד", אומר שטרן. "המתנדבים שלנו מדברים עם המשפחה ולומדים מי היה הנפטר או הנפטרת, כי חשוב להם לדעת על מי הם אומרים קדיש". לצד זאת, הארגון מסייע גם בהמשך הדרך, למשל בעריכת טקסי גילוי מצבה ואזכרות, במטרה להישאר כתובת זמינה, מכילה ומחברת עבור המשפחה גם הרבה אחרי ימי האבל הראשונים.
משפחה בצפון איבדה בן חייל וביקשה שהאם תאמר קדיש. הרב המקומי סירב ובצהר הסכימו מייד לכבד את הבקשה
מעטפת כוללת ללא עלות: הייחוד של "צהר לאבלים"
במדינת ישראל פועלים גופים וארגונים שונים שמבקשים לסייע במצבי אבלות, אבל "צהר לאבלים" מחזיק בכמה נקודות ייחוד שאין לארגונים אחרים. רבים מהארגונים נותנים מענה רק להיבטים מסוימים של האבל, אבל בצהר נותנים כאמור מעטפת שהיא גם כוללת וגם ארוכת טווח. נקודת ייחוד נוספת קשורה לפן הכלכלי. השירות של "צהר לאבלים" ניתן בחינם וכפי שמסביר לנו שטרן, חשוב לצוות להסביר למשפחות מהן הזכויות שלהן, כדי שלא ייכנסו להוצאות מיותרות מתוך בלבול וחוסר ידע וגם יימנעו ממי שעלולים לנצל את הלחץ שבו נתונה המשפחה האבלה כדי לסחוט ממנה כספים מיותרים.
נקודה נוספת שהופכת את השירות של "צהר לאבלים" לשירות שונה בנוף קשורה לתפיסה ההלכתית. בשונה מארגונים מחמירים, בצהר משתדלים להתגמש ככל הניתן בתוך גבולות ההלכה, כדי לאפשר גם למשפחות חילוניות להרגיש בנוח עם טקס הלוויה היהודי. שטרן מספר על מקרה בצפון הרחוק, שבו משפחה איבדה בן – חייל שסבל מפוסט טראומה ושם קץ לחייו לאחר שנים של סבל – וביקשה שהאם תאמר קדיש ליד הקבר. המשפחה, שמתגוררת בצפון הארץ, פנתה לרב מקומי, אך הוא לא הסכים לאפשר לאם לומר קדיש. בעקבות הסירוב פנתה המשפחה לארגון צהר שמייד הסכים לכבד את הבקשה, מכיוון שאין בעיה הלכתית שאישה תאמר קדיש ליד הקבר.
הפן ההלכתי נפתר במהירות, אך עדיין נשארה המורכבות הלוגיסטית – להשיג מעכשיו לעכשיו רב שיוכל לערוך לוויה בצפון בשישי בצוהריים. בתוך זמר קצר נמצא הרב שהסכים לנסוע מהמרכז לצפון על מנת לערוך את הלוויה שבה המשפחה חפצה. "אחרי כמה ימים הגעתי לשבעה לנחם את המשפחה והאם ניגשה אליי, ואמרה: אתה לא מבין כמה עזרתם לי", מספר שטרן ומוסיף: "אני לא מחפש את ההערכה הזאת, אבל כשאני רואה שהצלחתי לעזור למשפחה ברגע הכי קשה עבורה, זה נותן לי סיפוק".
"אחרי כמה ימים הגעתי לשבעה לנחם את המשפחה והאם ניגשה אליי ואמרה: אתה לא מבין כמה עזרתם לי"
בין דינים למנהגים: להנגיש את האבל היהודי
אחת הסיבות לכך שיותר משפחות פונות בשנים האחרונות לליווי מהסוג ש"צהר לאבלים" מציע קשורה גם לשינוי רחב יותר ביחס למסורת. לדברי שטרן, בשנתיים וחצי האחרונות ניכרת עלייה ברצון להתקרב ליהדות, והדבר בולט במיוחד דווקא ברגעי פרידה. "אני נוהג לשאול חילונים אם הם חשים יותר ישראלים או יותר יהודים", אומר שטרן. "פעם רוב האנשים אמרו לי: אני 20 אחוז יהודי ו-80 אחוז ישראלי. היום זה נושק ל-50 אחוז יהודי, ואולי אפילו עובר את זה".
החיפוש הזה אחר קרבה ומשמעות פוגש את המשפחה במקום הכי רגיש שלה, כשהיא ממילא מוצפת, ולכן אחת התרומות המעשיות של הרבנים היא לעשות סדר ולהפוך את ההלכה לשפה שאפשר להבין וליישם בלי לחץ. "אין הרבה דיני אבלות שהם באמת מחייבים, אבל מנהגי אבלות יש מפה להודעה חדשה", מסביר שטרן. "כשמשפחות מתייעצות איתנו, אנחנו מפנים אותן לרב שיודע לומר להן מהו דין מחייב ומהו מנהג שהן לא מוכרחות לעשות". ההבחנה הזו מאפשרת למשפחות לבחור מה מתאים להן בלי תחושת אשמה, ונותנת להן אפשרות להיות בתוך מסגרת יהודית מכבדת – גם אם ביום יום הן רחוקות ממנה.
שטרן גאה בפעילות של "צהר לאבלים", ומשוכנע שהוא וצוות העובדים והמתנדבים עושים עבודת קודש ברגעים הרגישים ביותר. ובכל זאת, לדבריו, יש עוד דרך לעבור בכל מה שנוגע למודעות לשירות. "כשאנשים חושבים על צהר הם חושבים על חתונות ובר מצוות", אומר שטרן, "ואני רוצה שהם ידעו שאנחנו מסייעים גם בצד הפחות שמח של החיים – בליווי באבלות". מבחינתו זו שליחות: להפוך את "צהר לאבלים" לכתובת שמוכרת לציבור גם בשעת אבל, כדי שעוד משפחות יוכלו להוריד מהכתפיים את העומס והסידורים, ולהישאר עם הדבר היחיד שבאמת חשוב – הפרידה והזיכרון.
זקוקים לעזרה בסידורי הלוויה, לציוד לשבעה או להכוונה בהלכות אבלות? צוות "צהר לאבלים" כאן בשבילכם >