חודש הספר העברי: מה קרה למדף ספרי היהדות?!

מדי שנה עולם הספר היהודי מתמלא בספרי הגות ופרשנות, אבל לכבוד חגיגת הספר העברי יצאנו למצוא את הספרים שמעזים לגעת ביהדות בצורה שונה. מה משותף לבדיחות עיראקיות, לסלעים מדברים ולדילמת "מיהו יהודי" ששווה 200 שקל? הנה כמה ספרים חדשים שיציגו לכם קשר יהודי מזווית אחרת

"רב שאינו צוחק – אינו רציני"

ניצן חן

"תצא בחוץ – הומור יהודי מבית אבא" / דני ספרים, 2025 / 128 עמ'

אישה ממוצא עיראקי התקוטטה עם בעלה. הוא אומר לה בכעס: "את יודעת, אני מביא הביתה את כל הכסף", והיא מסתכלת עליו ואומרת: "נכון, אתה מביא את הכסף, ואני מנהלת אותו". הבעל מנסה להתווכח, "אני הראש בבית – אני הקובע". והאישה עונה לו בחיוך מנצח: "אתה הראש, אבל אני הצוואר. אני מזיזה את הראש לאן שאני רוצה".

"תצא בחוץ" הוא אוסף של כ-150 בדיחות, חידודים ומשלים הומוריסטיים על טהרת החכמה הספרדית-מזרחית, מבבל, מרוקו, תימן, מצרים ועוד, שעברו במשפחתו הספרדית-מזרחית של העיתונאי ניצן חן מדורי דורות. אלה בדיחות ששמע מאביו, הסופר ואיש הרדיו משה חן, שבעצמו שמע אותן מאבותיו. דרך הבדיחות הוא מנסה לשאול: האם יש הומור ייחודי, יהודי-ספרדי? ואיך הוא שונה מההומור האשכנזי או הנוצרי?

שם הספר לקוח מתוך הפרשייה המפורסמת שהתרחשה במרץ 1999, כאשר אריה דרעי כינס לצד הרב עובדיה יוסף מסיבת עיתונאים לאחר הרשעתו בדין. ניצן חן, שהיה אז עיתונאי הערוץ הראשון, הפנה שאלה לדרעי, אך הרב עובדיה יוסף התפרץ לעברו, דרש מדרעי לא לענות לו, והורה לו "תצא בחוץ", מה שהביא לפיצוץ מסיבת העיתונאים והפך את "תצא בחוץ" למטבע לשון בלתי נשכח.

מאז ניצן חן התפייס עם הרב עובדיה יוסף וגם זכה לכתוב לצד אנשיל פפר את הביוגרפיה על חייו ("מרן – עובדיה יוסף, הביוגרפיה", הוצאת כתר, 2004), ולשמוע מפיו את משנתו בתחומים רבים. האמירה "תצא בחוץ" כבר נשמעת כמו התחלה של בדיחה. כמו שכותב חן, באמירה המיוחדת של רבה הראשי האחרון של יהדות אלג'יריה, הרב יהודה ליאון אשכנזי זצ"ל:  "רב שאינו צוחק אינו רציני".

במקום לצאת בחוץ – ניצן חן נכנס יותר ויותר בפנים. גם היום, כאשר הוא מכהן כראש לשכת העיתונות הממשלתית, הוא חוקר את ההוויה הספרדית הירושלמית שבה גדל, ומעמיד ספר בדיחות ספרדי היוצא בדיוק 100 שנה לאחר מקבילו האשכנזי המפורסם, "ספר הבדיחה והחידוד" של הסופר והעיתונאי אלתר דרויאנוב.

איך להתגבר על הפחד ולקבל את ההחלטה הנכונה?

שיינע גולדברג

"מה אני באמת רוצה" / ידיעות ספרים, 2025 / 224 עמ'

אנחנו חיים בתקופה מבלבלת במיוחד, שבה דווקא בגלל ריבוי האפשרויות אנחנו מרגישים מוצפים וקשה לנו לבחור: מה ללמוד, באיזו קריירה לבחור, עם מי להקים משפחה, היכן לגור. השפע הזה משפיע במיוחד על אנשים צעירים, הנמצאים בתקופה של הכרעות קריטיות, אבל לא רק עליהם. קשה לנו לבטוח באינסטינקטים שלנו, להתגבר על הפחדים, ולקבל את המחיר של הוויתור על האפשרויות שלא בחרנו בהן.

שיינע גולדברג כתבה את ספר ההדרכה הזה, המיועד לכל מי שמוצאים את עצמם מייעצים לאחרים – מורים, מטפלים, מדריכים, חברים, הורים ובני זוג – וגם למי שמרגישים בצומת בחייהם שדורשת החלטה לכאן או לכאן – אחרי ניסיון של יותר משני עשורים בהוראה ובליווי תלמידות. היא מלמדת בבית המדרש לנשים מגדל עֹז, משמשת יועצת הלכה מטעם נשמת, עורכת באתר דרכיה, ומתגוררת עם משפחתה באלון שבות.

הספר, המשלב סיפורים אותנטיים עם חוכמת היהדות, נכתב מתוך ניסיונה של גולדברג שליוותה לאורך שנים תלמידות שביקשו ממנה עזרה והכוונה, ומתוך השאלות ששאלה את עצמה בתוך כך: מה מייצר החלטות טובות? איך לעזור לאנשים להבין מה הם רוצים? מדוע כל כך קשה לאנשים לבטוח בעצמם? הספר מעניק כלים מעשיים להתמודדות עם פחדים, התלבטויות וחששות, כדי לגייס אמון בעצמנו ומוטיבציה ו"לא לפחד כלל".

הקדושים בהר הרצל

חיים נבון

"מעשה בצדיק ואלונקה" / ידיעות ספרים, 2025 / 296 עמ'

רבים מבין חללי מלחמת "חרבות ברזל" הם תלמידי ישיבות ההסדר, ושיעורם עולה בהרבה על חלקם באוכלוסייה. ספר זה שם לו למטרה לייחד מקום לאבלה המיוחד של קהילת ישיבות ההסדר, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה ומעודדות את תלמידיהן לשרת דווקא ביחידות לוחמות. הספר מתבסס על כ-150 ראיונות עם קרובים, ידידים ומורים של החללים, מתוכם נוצרו הסיפורים, המציגים את האור האישיותי הייחודי של כל אחד מהם.

הספר מביא את סיפורי הגבורה של אלה שרצו ראשונים קדימה, מתוך נקודת מוצא שלא צריך להרחיק כדי למצוא סיפורי צדיקים – גם אם לא היו אדמו"רים אלא אנשים צעירים מן השורה. הרב נבון מביא סיפור שכתב הרב ישראל מאיר לאו, לפיו פעם אמר תלמיד לרב שלמה זלמן אוירבך שהוא רוצה לנסוע לקברי צדיקים בגליל. הרב ענה לו: בשביל זה צריך לנסוע עד לגליל?! הנה כאן, בהר הרצל, קבורים אנשים שכולם קדושים.

תשובה לידידי סגן-אלוף משיחי

איתמר קרמר

"קפלן פינת ההלכה" / כנרת־זמורה־דביר, 2025 / 256 עמ'

מה יקרה אם תיכנסו לחדר הומה, תעלו על כיסא ותציעו לכל אחד מהנוכחים 200 שקלים אם יצליחו להסכים תוך חמש דקות על תשובה לשאלה "מיהו יהודי?"

ספרו של המחנך והפעיל החברתי איתמר קרמר נפתח בפעמים הרבות שבהן הוא ביקש מקבוצות שונות להגיע להסכמה מהירה בשאלה "מיהו יהודי" – מה שתמיד נחל כישלון. משברי הזהות הכואבים של ההווה, המפוררים את המרקמים החברתיים בתוך ישראל ובין יהודי ישראל והעולם, הם נקודת המוצא שלו. הם ליוו אותו גם כששירת לאחרונה במלחמת חרבות ברזל, לצד חיילים שחושבים אחרת ממנו בהרבה מהשאלות שמפלגות את הציבור הישראלי בשנתיים וחצי האחרונות. אחד מאותם חיילים ששירתו לצדו במלחמה, סא"ל ביחידה מיוחדת, בן הציונות הדתית, כתב לו אחרי אחד הסבבים שלהם יחד:

"כשאתם קוראים לנו 'משיחיסטים' אתם לא טועים. אני רוצה את המשיח. לא זה עם החמור הלבן, אלא המשיח של הטוב בעולם, של אחווה, של שלום, של טוהר. ושתדע גם שאני רוצה את החטופים בבית לא פחות ממך. אני פשוט לא מוכן לשלם את המחירים האוטומטיים שאתה מצפה ממני, מאיתנו, לשלם. וקשה לי עם האופן שבו אתם גורמים לכל מה שאני מאמין בו להיות מזוהה עם הקיצוניים, עם הבן גבירים, שאני סולד מהם לא פחות ממך, ועם החרד"לים שהם אולי חברים שלי אבל מפחידים אותי מאוד, כי אני רואה באיזה אקספוננט הם עובדים. אבל אתה לא עוזר לי. אתה לא בונה לי שום גשר מעל התהומות. ואני עומד ליד התהום ומרגיש שאני חייב להישאר בצד שלי, כי אתה לא רוצה אותי בצד שלך".

התשובה לסא"ל הזה, ולאנשי הציונות הדתית, הייתה אחת המוטיבציות העיקריות של קרמר בכתיבת הספר הזה. קרמר, ישראלי חילוני, מנווט עשרות שנים במחוזות הזהות הישראלית והיהודית כמחנך וכאקטיביסט. ניהל בתי ספר, את הזרוע החינוכית של מוזיאון "אנו" ואת "מסע ישראלי". כיום מנהל את "משמר החינוך הממלכתי", קואליציית ארגונים למען חינוך ציבורי ושוויוני ברוח ערכי מגילת העצמאות.

ספרו הוא מעין סיור בזק מודרך בהיסטוריה של העם היהודי, שמנסה בתוך כך להציע תשובה רעיונית לשאלות ולחששות הכואבים על העתיד היהודי, הצעה שמבקשת להדביק את חלקיה של התרבות היהודית לדורותיה ולייצר מהם זהות יהודית־תרבותית חזקה שתתאים למאה ה־21.

ביום שנפנה לקלוד בתואר "הרב"

שלמה הכט

"עתידין להתחדש – עולם ההלכה במבט אל העתיד" / ידיעות ספרים, 2025 / 260 עמ'

האם יהיה עוד צורך ברבנים כשהבינה המלאכותית תוכל לפסוק הלכה בעצמה?

את השאלה הזאת, ושאלות רבות נוספות שעולות מול ההתפתחות הטכנולוגית שלנגד עינינו, שאל את עצמו הרב שלמה הכט, שהוא רב, כלכלן ומהנדס תוכנה ועוסק בנושאי הלכה, ציבור וטכנולוגיה.

ה-AI כבר חדר לכל תחום מחיינו. אנשים רבים משתמשים במודלים ובכלי הבינה המלאכותית לצרכים שונים ומגוונים – מתכנון טיול לחו"ל ועד להתאמת תרופות לחולה. אילו שינויים יחולו במסורת היהודית העתיקה ובעולם ההלכה ביום שכלי AI ישלוט בכל המידע ההלכתי הקיים וידע להתאים עקרונות ותקדימים למקרים ספציפיים של פסיקת הלכה?

גם הרובוטיקה ושאר פיתוחים טכנולוגיים נמצאים בהאצה מוגברת בשנים האחרונות. הקצב רק הולך וגובר, והשפעת השינויים הטכנולוגיים גם על החיים הדתיים ניכרת יותר ויותר. מה שעלול לערער מוסכמות יסוד, הרגלים ותפיסות מסורתיות.

הספר "עתידין להתחדש" הוא ניסיון להתמודד עם השפעת השינויים הטכנולוגיים על עולם ההלכה, לנתח את האתגרים, לבחון עד כמה תוכל ההלכה המקובלת לפעול במציאות החדשה ולהציג כיווני חשיבה חדשים לעתיד עתיר טכנולוגיה. הוא עוסק בנושאים כמו שמירת שבת בבית חכם ושימוש אפשרי ברכב אוטונומי בשבת, ענייני בשר וחלב, שימוש בקלף בעולם של מזון מהונדס, מעמד האישה בעתיד וגם מעמדה ההלכתי של נוכחות מדוּמה.