מדד צהר ליהדות ולמסורת, מבוסס על מחקר מתמשך בחברה הישראלית, הנערך מדי רבעון באמצעות אתר “משב” של ארגון רבני צהר. לקראת פתיחת שנת הלימודים, נערך במסגרת המחקר סקר המתמקד בלימודי ליבה ובשאלת קיומה של תופעת ההדתה במערכת החינוך.
הסקר נערך בליווי אקדמי של פרופ’ נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד”ר חגי אלקיים שלם, הוא בוצע במהלך חודש אוגוסט 2024, בקרב 1,236 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, לאום, דתיות, וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±2.79% בהסתברות של 95%.
מה חשוב ללמוד בבית הספר?
קיימת הסכמה רחבה בנוגע לתפקיד בית הספר בהקניית מיומנויות חברתיות (97%) והישגים לימודיים (95%), אך בנוגע להקניית ערכים קיים פער בין הקניית ערכים דמוקרטיים (80%) להקניית ערכים יהודיים (60%) בקרב כלל המדגם, ו-28% בלבד בקרב הציבור החילוני).
השוואת שני היגדים הנוגעים לחשיבות לימודי אנגלית ומתמטיקה מחד גיסא ומושגי יסוד ביהדות מאידך גיסא מגלה פערים משמעותיים: 95% מכלל המדגם מסכימים עם ההיגד שלפיו “כל ילד בישראל צריך ללמוד מתמטיקה ואנגלית”, ורק 79% מסכימים עם ההיגד שלפיו “כל ילד בישראל צריך ללמוד מושגי יסוד ביהדות”.
מה יקרה במידה שיוחלט על הרחבת לימודי יהדות בזרם הממלכתי? 53% מכלל המדגם (ו-72% מהחילונים) סבורים שמבקרה כזה יש לאפשר פתיחת זרם ממלכתי-חילוני-ליברלי שלא יהיה מחויב לכך.
שאלה נוספת שכלל הסקר נגעה לזיהוי הדתי של המורים למקצועות היהדות בבתי הספר –
חילונים: מעדיפים מורים חילונים (62%), ולאחר מכן: “אין העדפה” (23%);
מסורתיים: שוויון בין “מורים מסורתיים” (32%) ל”אין לי העדפה” (31%);
דתיים: מעדיפים מורים דתיים (76%) ולאחר מכן “אין לי העדפה” (16%);
חרדים: מעדיפים מורים חרדים (63%) ולאחר מכן מורים דתיים (30%)
אילו מקצועות חשוב להכניס ללימודי הליבה? למשיבים ניתנו 11 מקצועות שמתוכם הם התבקשו לדרג את חמשת החשובים ביותר, לדעתם. רשימת מקצועות אלה כוללת את אנגלית (93%) ומתמטיקה (87%) במקומות הראשונים, במקום השלישי היסטוריה של עם ישראל (62%), ברביעי מדעים (58%) ובחמישי תנ״ך (46%). במקומות הבאים נמצאים שלושה מקצועות באחוזים דומים: אזרחות ודמוקרטיה (45%), השכלה פיננסית (41%) ומסורת יהודית וחגי ישראל (38%).
פילוח התשובות בהתאם לזיהוי אידיאולוגי מגלה שינויים ברשימת חמשת המקצועות החשובים ביותר: ימין: אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה של עם ישראל, תנ”ך, מסורת יהודית וחגי ישראל; מרכז: אנגלית, מתמטיקה, מדעים, היסטוריה של עם ישראל, אזרחות ודמוקרטיה; שמאל: אנגלית, מתמטיקה, אזרחות ודמוקרטיה, מדעים, היסטוריה של עם ישראל.
על אף שוני זה, אפשר לראות שקיימת הסכמה משמעותית על מה שנתפס בציבור הישראלי כמקצועות חשובים, ומעניין לציין שהיסטוריה של עם ישראל נחשב למקצוע ליבה בקרב כל המחנות האידיאולוגיים.
מהי הדתה והאם היא קיימת במערכת החינוך?
בהסתכלות על כלל המדגם, קיימת מחלוקת משמעותית בשאלה אם יש הדתה במערכת החינוך: 53% סבורים שקיימת הדתה לעומת 47% שלא. פילוח התשובות בהתאם לזיהוי עצמי של רמת דתיות מגלה פערים גדולים מאוד בין הקבוצות השונות: 85% מהחילונים סבורים כי קיימת תופעה של הדתה (50% – באופן משמעותי; 35% – באופן מסוים), לעומת 40% מהמסורתיים, 19% מהדתיים ו-12% מהחרדים.
כדי לדייק את משמעותו של המונח “הדתה” במערכת החינוך, הוצבו בפני הנשאלים 11 סיטואציות שונות בבית הספר, והיה עליהם להכריע אם מדובר על הדתה או לא.
| תוכן/פעילות | לא הדתה | הדתה | לא יודע/ת |
| טיולים בית ספריים בעקבות סיפורי התנ”ך | 88% | 7% | 5% |
| סדרת שיעורים על חגי ישראל | 86% | 8% | 6% |
| טקס קבלת שבת בגני ילדים | 80% | 14% | 6% |
| פעילות בית ספרית לאפיית מצות לפני פסח | 78% | 16% | 6% |
| רב שמגיע לתקוע בשופר לפני ראש השנה | 69% | 26% | 5% |
| סדנת הכנה לבר ולבת מצווה במסורת היהודית | 68% | 25% | 7% |
| סיור בבית הכנסת המקומי | 67% | 23% | 10% |
| מסע סליחות לירושלים וביקור בכותל | 60% | 31% | 9% |
| שיעורים בימי שישי על פרשת שבוע | 56% | 35% | 9% |
| אמירה משותפת של פרק תהילים למען החטופים | 43% | 46% | 11% |
| דוכן הנחת תפילין בכניסה לבית הספר | 39% | 54% | 7% |
המקרה היחיד שבו מעל 50% מהנשאלים סברו שמדובר ב”הדתה” הוא המקרה של דוכן הנחת תפילין בכניסה לבית הספר, שבו 54% מכלל המדגם רואים “הדתה”. הסיטואציה היחידה שהייתה קרובה (46%) היא של אמירת תהילים משותפת למען החטופים. שאר הפעילויות לא נחשבות כהדתה. הסיטואציות שלבטח לא נתפסות כהדתה הן טיולים בית ספריים בעקבות התנ”ך (7%), סדרת שיעורים על חגי ישראל (8%), טקס קבלת שבת בגני ילדים (14%) ואפיית מצות לפני פסח (16%).
עם זאת, פילוח התשובות לפי רמת דתיות מגלה שבעיני החילונים המצב שונה: האחוזים הרואים בפעילויות מסוימות הדתה גבוהים משמעותית בהשוואה לשאר המגזרים, ויש פעילויות שלא נחשבות להדתה על ידי דתיים, חרדים ומסורתיים אך כן על ידי חילונים, כמו למשל מסע סליחות בירושלים וביקור בכותל (54%).
תיאום כוונות: חשדנות בין המגזרים
המשתתפים בסקר התבקשו לציין מדוע לדעתם מבקש הציבור הכללי להכניס לימודי ליבה לחינוך החרדי, ומדוע לדעתם מבקשים הדתיים והחרדים להכניס לימודי יהדות לחינוך החילוני.
פילוח התשובות לפי זיהוי דתי מגלה פערים גדולים בייחוס הכוונות ההדדי של כל קבוצה – כפי שאפשר לראות בטבלאות אלה, המשוות בין שתי תשובות הקיצון שניתנו: “שינוי אורחות חיים” מול “לאפשר לילדים”:
| מדוע דתיים מעוניינים בהרחבת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי? | כללי | חילונים | חרדים |
| לאפשר לילדים חיבור למורשת האישית | 38% | 19% | 67% |
| שינוי באורחות החיים החילוניים | 21% | 40% | 2% |
| מדוע הציבור הכללי מעוניין להכניס לימודי ליבה לחינוך החרדי? | כללי | חילונים | חרדים |
| לאפשר לילדים השתלבות בתעסוקה ובצבא | 64% | 73% | 36% |
| שינוי באורחות החיים החרדיים | 14% | 5% | 45% |
פרופ’ נסים ליאון: “החילונים הולכים ומתחרדים”
פרופ’ נסים ליאון, העומד בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ומלווה את המחקר, מזהה תופעה של קצוות הולכים ומתחדדים: “הנתונים מצביעים על מאבק בין ‘חילונים’ ל’חרדים’; הראשונים הולכים ו’מתחרדים’, כלומר מתגדרים סביב ערכים דמוקרטיים”. עוד טוען פרופ’ ליאון כי הממצאים משרטטים את היחס ל”הדתה” לא כפרקטיקה אלא כהחשדת הדת, החשדה שלדעתו יש לה בהחלט בסיס: “ההחשדה נוגעת למה שמכונה בלשון החילונית ‘מיסיונריות’ דתית. זה מאוד מטריד חילונים, ואחרי 40 שנים של אקטיביזם דתי בדמות תנועות תשובה עם יחסי ציבור פנימיים שמדברים בקול על ‘מהפכה’, אפשר להבין זאת”.
הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר, העומד מאחורי המחקר, מגלה שתי תופעות מדאיגות העולות מהסקר: “קודם כול מדאיג אותי שיש חשדנות רבה הן מצד החילונים והן מצד חרדים בנוגע לכוונות של כל צד, וכל אחד מהצדדים סבור שהצד שכנגד פועל במכוון לאיבוד הזהות של הצד האחר. נוסף על כך, נראה כי הציבור החילוני מתקשה כיום להבחין בין מסורת וזהות יהודית, לבין הדתה, והסיבות לכך מובנות, אבל הן לא שוללות את הסכנה לאובדן השורשים המשותפים והזהות המשותפת דווקא במדינת ישראל”.
תוצאות נוספות מהסקר נפרסם כאן בערוץ משב.