הפירות הכי בריאים

פירות הארץ: גם סמלי וגם בריא

מה אוכלים בט"ו בשבט? אלו הערכים התזונתיים של שבעת הפירות הכי ארץ-ישראליים: אתרוגים, זיתים, ענבים, רימונים, שקדים, תאנים ותמרים

הפירות, מהמתנות המופלאות שמעניק לנו הטבע, הם חלק בלתי נפרד מסעודת ט"ו בשבט המסורתית לרגל חג האילנות. מעבר להיותם של פירות הארץ סמל תרבותי עשיר במסורת היהודית, הפירות הם אוצר של רכיבים תזונתיים חיוניים לבריאותנו. הם עשירים בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים, ומספקים לגופנו את המזון המושלם – טבעי, טעים ובריא. הם כמובן גם עשירים בסוכר מן הטבע, ולכן מומלץ לצרוך מהם במידה. 

בתקופה של תחרות שוק וייבוא מואץ טוב להיזכר בפירות מתוצרת הארץ. בעידן שבו תזונה מעובדת הפכה לחלק משגרת חיינו, החזרה לפירות טריים ומזינים היא לא רק בחירה בריאותית חכמה, אלא גם הזדמנות להתחבר מחדש למסורת העתיקה שלנו. לכבוד חג האילנות, קבלו שבעה מהפירות הבריאים ביותר הגדלים בארץ ישראל: 

 

רימון

רימון 

הרימון נושא עימו משמעות סמלית עמוקה ועושר תזונתי מרשים, ויש לו חשיבות רבה במסורת היהודית. הרימון הוא לא רק אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל, אלא גם נאכל גם בסעודת הסימנים הנהוגה בערב השני של ראש השנה, ומסמל שפע, פריון וצדיקות. על פי המסורת, ברימון 613 גרגירים, כנגד תרי"ג המצוות. הרימון, שגדל בארץ כבר למעלה מ-5,000 שנה, ממשיך להיות אחד הפירות המזוהים ביותר עם חקלאות הארץ ותרבותה, ומופיע בשלל ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית ראשון ועד ימינו. 

מעבר לסמליות העשירה, הרימון הוא אחד הפירות המובילים מבחינה תזונתית. הוא עשיר בנוגדי חמצון, בוויטמינים ובברזל, ובעל השפעות אנטי-דלקתיות ומונעות סרטן. מחקרים עדכניים מראים שצריכה קבועה של גרגירי רימון עשויה לתרום לבריאות הלב וכלי הדם, לשיפור הזיכרון ולהאטת תהליכי הזדקנות בגוף. 

תמר

תמר 

גם התמר נמנה עם שבעת המינים, וגם אותו, ממש במקרה, נהוג לאכול גם בט"ו בשבט וגם בסעודת ראש השנה, אז מברכים "שייתמו אויבינו". נוסף על כך, עץ התמר משמש אותנו גם בחג הסוכות: הלולב בארבעת המינים הוא כמובן ענף של עץ הדקל לפני שהוא נפתח. בזכות קומתו הגבוהה, עץ התמר נחשב לסמל ליופי ולנשיות בתקופת התנ"ך, והשם "תמר" ניתן לשתי נשים יפות בתנ"ך: בתו של דוד המלך, וכלתו של יהודה. כמו כן, גם התמר נמשל לצדיקים – "צדיק כתמר יפרח". 

מבחינה תזונתית, התמר הוא פצצת אנרגיה טבעית, עשיר בסיבים תזונתיים, אשלגן, מגנזיום וברזל. הוא מכיל גם נוגדי חמצון התורמים להגנה על תאי הגוף. למרות תכולת הסוכר הגבוהה שלו, הסיבים התזונתיים בתמר מסייעים בפעילות מערכת העיכול ובוויסות רמות הסוכר בדם, מה שהופך אותו לחטיף בריא כשהוא נצרך במתינות. בניגוד לפירות יבשים אחרים, התכונות הבריאותיות של התמר לא נהרסות בתהליך הייבוש. 

תאנה

תאנה 

התאנה היא העץ הראשון שמוזכר בתנ"ך, כאשר אדם וחווה העירומים יצרו לעצמם בגדים מעליו עוד בגן עדן. בהמשך מוזכרת התאנה כאחת משבעת המינים של הארץ הטובה, וגם כסמל לשלום ולשלווה ובהקשרים של גאולה: "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". התאנה גדלה כבר למעלה מ-4,000 שנה בארץ ישראל, בעיקר בגליל ובהרי ירושלים. 

את התאנים מומלץ לאכול טריות, אך בגלל שהן טובות לאכילה רק לתקופה קצרה, רבים אוכלים אותן מיובשות. בשתי התצורות, תאנים הן מקור מצוין לסידן, ומכילות כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן מועילות מאוד לפעילות העיכול. כמו כן, יש בהן נוגדי חומציות שמסייעים בגמילה מעישון. נוסף על כך, מחקר חדש מראה כי בתאנים יש חומרים שהם רעילים לתאים סרטניים, כלומר – ייתכן שהן יעילות למניעת התפתחות של סרטן. 

ענבים 

הענבים, גם הם משבעת המינים, נושאים משמעות מיוחדת ביהדות, בהיותם מקור ליין, המשמש בטקסים דתיים כמו קידוש של שבת וחג, הבדלה וליל הסדר. בתורה יש מצווה ייחודית לגפן, הנקראת "עוללות", אשר מחייבת את בעלי הכרמים להשאיר חלק מהפירות שגדלים כענבים יחידים למען העניים שיבואו אחר כך ללקטם. הגפן גדלה בישראל באופן רצוף כבר אלפי שנים, מתקופת התנ"ך וכל העת העתיקה, דרך ימי הביניים ועד היום.  

פירות הגפן עשירים בוויטמינים ובנוגדי חמצון, מסייעים לבריאות הלב וכלי הדם ונוגדים תהליכי הזדקנות. הם עשירים גם בוויטמין K, המסייע בקרישת דם תקינה, ותורמים לבריאות המוח והזיכרון. לאורך ההיסטוריה מוצרים שונים של הגפן שימשו לרפואה, ועד היום נוהגים להשתמש בחומץ הענבים להקלה על גירודים, ובחליטה של עלי גפן להורדת רמות סוכר בדם. 

זית

זית 

כמו חבריו, גם הזית נכלל בשבעת המינים וגם לו יש סימבוליות מיוחדת במסורת היהודית. לפי המסופר בתורה, לאחר המבול הביאה היונה לנוח ענף של זית, וכך יידעה אותו שהמים ירדו ושהעולם לא נחרב. במשכן ובבית המקדש היה שמן זית חומר הבערה של המנורה, ועד היום הוא נחשב לשמן המובחר ביותר להדלקת נרות שבת ונרות חנוכה. נוסף על כך, שמן הזית שימש למשיחת מלכים בתקופת התנ"ך, ומכאן המילה "משיח" – כלומר, מי שנמשח בשמן זית. 

זיתים אינם אכילים כפי שהם, ואפשר להפיק מהם שמן או לאכול אותם כבושים. פרי הזית עשיר בשומנים בריאים ומעניק ויטמינים ונוגדי חמצון ייחודיים. הזית מפחית את הסיכון למחלות נוירולוגיות, מסייע בספיגת ויטמינים ומשפר תנועתיות במערכת העיכול. צריכה קבועה של זיתים ושמן זית נקשרת להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, לשיפור תפקוד המוח ולהאטת תהליכי הזדקנות. איכויות אלה מועילות גם לבריאות העור. משמן הזית אפשר להכין גם סבונים וקרמים. 

אתרוג 

האתרוג אומנם אינו אחד משבעת המינים, אבל הוא כן אחד מארבעת המינים, שאותם נוטלים בחג הסוכות. בספרות המדרש נמשל האתרוג לצדיקים שבעם ישראל. במשך ימי הסוכות נשמר האתרוג מכל משמר, כדי שלא יאבד את הפיטם. מכאן בא הביטוי התקשורתי-פוליטי "לאתרג". אחרי החג אסור לזרוק את האתרוג שבירכו עליו, ולכן יש הנוהגים להכין ממנו ריבה ולאכלה בט"ו בשבט. אפשרות נוספת היא שימורו של האתרוג לצורך ברכת "בורא מיני בשמים" בהבדלה. מסורת גידולו של האתרוג בארץ ישראל נמשכת אלפי שנים, והוא נחשב לאחד מפירות ההדר העתיקים ביותר. 

מעבר לשימושו בטקסי החג, האתרוג הוא אוצר בריאותי: הוא מקור מצוין לוויטמין C, המחזק את המערכת החיסונית ומסייע בספיגת הברזל בגוף, ועשיר בנוגדי חמצון ייחודיים. כמו יתר פירות ההדר, האתרוגים מסייעים באיזון רמות הסוכר, בהפחתת דלקות ובניקוי רעלים. ברפואה העממית מיוחסות לאתרוג סגולות המועילות למערכת העיכול, לבריאות העובר ולחיזוק מערכת הרבייה, ונהגו להשתמש בו כנוגדן לרעלים ולהכנת ריבות מרפא. מחקרים מודרניים מצביעים על תכונותיו האנטי-דלקתיות ויכולתו לסייע במניעת מחלות לב וכלי דם. את רוב הנפח של האתרוג תופסת הקליפה, ולכן הוא בדרך כלל לא משווק לאכילה. עם זאת, אפשר לאכול את הפלחים שלו טריים או לסחוט מהם מיץ, וגם מהקליפה אפשר להכין ריבות וממתקים. 

שקדים

שקדים 

אי אפשר כמובן להשלים כתבה על ט"ו בשבט בלי להתייחס לעץ שמסמל יותר מכול את החג – השקדייה. למרות שזהו לא פרי במובן הבוטני אלא אגוז, השקד הוא חלק בלתי נפרד מנופי ארץ ישראל ומהמסורת היהודית, ומוזכר פעמים רבות במקרא ובספרות חז"ל, בין השאר כתיאור לפריחה יפה וקישוט וגם בהקשר של שקידתו וחריצותו, בגלל פריחתו המוקדמת והמהירה. לפי מחקרים ארכיאולוגיים, עץ השקד היה אחד העצים הראשונים שהאדם החל לגדל אי פעם. פריחת השקדייה בחודש שבט מסמלת את ראשית האביב ואת התחדשות הטבע. 

מבחינה תזונתית, השקד הוא מקור מצוין לחלבון צמחי, הוא עשיר בסיבים תזונתיים, ומספק לגוף ויטמינים רבים ומינרלים כגון מגנזיום ואבץ. הוא עשיר בשומנים בריאים, התורמים לבריאות הלב וכלי הדם. מחקרים מראים שצריכה קבועה של שקדים עשויה לסייע באיזון רמות הכולסטרול בדם, בשמירה על רמות סוכר תקינות ובתמיכה בבריאות המוח.  

אל תפספסו תכנים חדשים!

קבלו את הכתבות הכי מעניינות של משב ישר למייל (כל השדות חובה)