חנן פורת: חמישה דברים שלא ידעתם על הקשר בינו לירושלים

1. בגיל ארבע נאלץ להתגורר במנזר

רבים מכירים את חנן פורת כמנהיג התיישבות כריזמטי לאחר ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים, אך המפגש הראשון שלו עם ירושלים היה כואב ורחוק מאוד מניצחון. בינואר 1948, כשהקרבות סביב גוש עציון החריפו, הוחלט לפנות את הילדים והאימהות מהקיבוץ המותקף אל ירושלים. הוא היה אז בן ארבע בלבד כשפונה אל מנזר רטיסבון.

כך מצא את עצמו הילד הדתי מכפר עציון חי בתוך מנזר נוצרי, בזמן שאביו וחברי הקיבוץ נשארו מאחור להילחם. עבור חנן, ירושלים הייתה קודם כול מקום של פליטות, חרדה ואובדן. הוא מתאר כיצד האווירה הדחוסה במנזר הייתה כה שונה מהמרחבים הפתוחים אליהם התרגל בגוש עציון, ואת תחושת המועקה שחווה שם. אלו זיכרונות שילוו אותו גם שנים אחר כך.

2. לחם במלחמת ששת הימים לשחרור ירושלים

שנים חלפו מאז פונה חנן אל המנזר בירושלים, והינה הוא חוזר אל העיר – הפעם לא כפליט, אלא כלוחם בחטיבת הצנחנים. ב-1967, במלחמת ששת הימים, הוא לחם בסמטאות הצרות ובקרב הקשה על שחרור העיר העתיקה.

בראיונות מאוחרים יותר הוא סיפר שהחוויה של ההגעה לכותל ולהר הבית לא הייתה עבורו רק ניצחון צבאי, אלא אירוע ששינה את תפיסת עולמו. לדבריו, התחושה הייתה מעבר מ"מלחמת מגן" ל"מלחמת גאולה". לצד הרגש הלאומי, עבור מי שזכר את ימי הפינוי והמצור של 1948, שחרור ירושלים הפך לרגע אישי מאוד של סגירת מעגל.

3. הכניס את יום ירושלים לספר החוקים של מדינת ישראל

היום זה נראה מובן מאליו, אבל במשך שנים רבות יום ירושלים לא היה חג ממלכתי מעוגן בחוק. מי שפעל לשנות את זה היה חבר הכנסת מהמפד"ל חנן פורת, שבשנות ה-90 קידם בכנסת את "חוק יום ירושלים".

המטרה של פורת הייתה להפוך את יום ירושלים מחג שמזוהה בעיקר עם הציבור הדתי-לאומי ליום שמצוין באופן רשמי בכל המדינה. החוק, שאושר ב-1998, קבע את כ"ח באייר כיום ירושלים הרשמי, עם פעילות חינוכית, עצרות ואירועים ממלכתיים.

4. הקים ישיבה באזור שבו נפל מפקדו במלחמת ששת הימים

אחד המפעלים המזוהים ביותר עם הרב חנן פורת בירושלים הוא ישיבת "בית אורות" שעל הר הזיתים. את הישיבה הוא הקים יחד עם הרב בני אלון בתחילת שנות ה-90.

המיקום נבחר לא רק בגלל הקרבה לעיר העתיקה, אלא גם מתוך נאמנות עמוקה של חייל למפקדו. הישיבה הוקמה באזור שבו נהרג מפקדו גיורא אשכנזי, במהלך הקרבות על ירושלים במלחמת ששת הימים. הרב חנן פורת ראה בהקמת מוסד תורני במקום שבו נפל גיורא גשר של אור – חיבור בין עולם התורה לבין מסירות הנפש של הקיבוצניקים.

5. קיים רחוב על שמו

אם תנווטו היום ברחובות ירושלים, תגלו שחנן הפך לחלק מהמפה הפיזית של העיר. בשנת 2016 נחנך רחוב "מעלה חנן פורת", המוביל אל שכונת וישיבת בית אורות על הר הזיתים.
המיקום של הרחוב הזה הוא תמצית סיפור חייו: הוא עובר במקום שבו לחם כצנחן ב-1967 ומוביל אל המקום שבו בנה את הישיבה בשנות ה-90. הנצחה שמשלבת בין הלוחם לבונה. בשנה שלאחר פטירתו גם הוצעו סיורים בעקבות סיפור חייו ברחבי העיר.

חנן פורת השאיר אחריו ירושלים מוחשית מאוד. היא נמצאת בספרי החוקים של הכנסת, במערכי השיעור של משרד החינוך, בסמטאות ובישיבה השוכנת בלב נקודות התורפה של העיר. הוא הבין שאהבה לירושלים, גדולה ככל שבו תהיה, אינה יכולה להישאר רק בלב; היא חייבת לעבור דרך עשייה מוסדית, בנייה בשטח ועיגון ממלכתי.

מורשתו מזכירה לנו שירושלים היא לא רק מוזיאון של העבר, אלא יצירה חיה שזקוקה למי שיחבר את חלקיה "יחדיו" בכל יום מחדש. בין אם מדובר בחיבור הפיזי או בזה הרוחני, ירושלים של הרב חנן פורת היא עיר שלא מפסיקה להיבנות ולהתחבר.