מסיק, בציר, קטיף, גדיד, קציר – מספיק להסתכל על כמות המילים בעברית שמתייחסות לקטיף של יבולים כדי להבין עד כמה עבודת האדמה נטועה כאן עמוק. אבל הקשר הזה לא נשאר בשפה בלבד. הוא ממשיך אל השטח, אל המעבדות, ואל שורת פתרונות שנולדו בישראל ומיושמים היום בחקלאות ברחבי העולם.
לכבוד חג האילנות, בחרנו שמונה פיתוחים ישראליים שמראים איך יצירתיות מקומית הופכת לכלים מעשיים: חיסכון במים, הפחתת ריסוסים, שמירה על קרקע, הגנה על יבולים ושיפור תפוקה.
חיטוי סולארי: עוצמת השמש הישראלית בשירות החקלאות
כולנו מכירים את החום הישראלי, אבל הוא לא משפיע רק עלינו: הוא מחמם גם את הקרקע ומשנה את מה שמתרחש מתחת לפני השטח. שם מתחילות לצמוח הצרות של החקלאים – מזיקים עקשניים, פטריות, חיידקים, נמטודות ועשבים שוטים. במשך שנים הפתרון לבעיה היה הדברה כימית. ההדברה הזאת אומנם הייתה יעילה, אבל היא גם הגיעה עם תג מחיר סביבתי ובריאותי לא קטן.
ואז, בשנות השבעים, עלה רעיון אחר לגמרי: פרופ' יעקב קטן וצוותו מהאוניברסיטה העברית וממשרד החקלאות הציעו להפסיק להילחם בחום ולהתחיל לנצל אותו. כך נולד החיטוי הסולארי: מרטיבים את הקרקע, מכסים אותה ביריעות פוליאתילן שקופות בעונה החמה, ונותנים לחום להצטבר מתחת לכיסוי עד שטמפרטורת האדמה עולה לרמות שמחסלות את גורמי המחלה – בלי חומרי הדברה רעילים, בלי שאריות ביבול ובלי לפגוע בחיוניות הצמחים. השיטה פורסמה לראשונה במחקר מדעי מקיף בשנת 1976, נוסתה תחילה בעמק הירדן ובאזור בית שאן, ומאז אומצה ביותר מ-70 מדינות. כיום משתמשים בה בגידולי ירקות, גידולי שדה, משתלות ומטעים, כולל זית ואבוקדו.
פחות ריסוס, יותר יבול: הדברה ביולוגית והאבקה טבעית
כולם מדברים על חקלאות בת-קיימא, אבל בשדה אליהו יש חברה שלקחה את המושג היפה והפכה אותו לשיטה מעשית שעובדת בשטח. חברת ביו-בי (BioBee) מובילה את תחום ההדברה הביולוגית המשולבת, מתוך שאיפה לגידול תוצרת איכותית עם מינימום שאריות חומרי הדברה בדרך בת-קיימא וישימה כלכלית.
סל הפתרונות של החברה כולל אויבים טבעיים כמו אקריות טורפות וצרעות טפיליות, וכן מוצרי הזנה המאפשרים ביסוס מוקדם של החרקים המועילים בשטח. בתחום ההאבקה, ביו-בי מציעה שילוב בין האבקה טבעית באמצעות דבורי בומבוס – המצטיינות בגידולי עגבניות, פלפלים ומגוון מטעים, לבין האבקה מלאכותית בטכנולוגיה המדמה את פעולת המאביקים הטבעיים. טכנולוגיות אלו מיושמות בחממות ובשדות פתוחים, מפחיתות משמעותית את השימוש בכימיקלים ושומרות על המאזן האקולוגי.
החברה, שהתחילה כיוזמה פרטית של שלושה חברי קיבוץ, כבר מחזיקה היום בשש חברות בת ובחמישה אתרי ייצור בפריסה עולמית – מקנדה ועד דרום אפריקה.
אין כניסה למזיקים: מחסן גמיש לשמירת התבואה
מאז ימי יוסף במצרים, אחסון תבואה היה עניין של חיים ומוות, וגם היום זו נקודת תורפה כואבת: במדינות רבות חלק גדול מהיבול הולך לאיבוד אחרי הקציר בגלל חרקים, לחות, עובשים ורעלנים. פרופ' שלמה נברו, מומחה לשימור תוצרת לאחר הקציר וחוקר בכיר לשעבר במכון וולקני, חיפש דרך לשמור על יבולים יבשים בלי להישען על חומרי הדברה מסוכנים. כך נולדה טכנולוגיית האחסון האולטרה-הרמטי.
הטכנולוגיה מבוססת על שקים או מכלים גמישים האטומים לחלוטין לאוויר וללחות: לאחר שהיבול נכנס למכל, גרעיני התבואה יחד עם חרקים ומיקרואורגניזמים צורכים חמצן בתהליכים טבעיים, ובגלל שהמכל אטום החמצן אינו מתחדש, רמתו יורדת ונוצרת סביבה ענייה בחמצן ועשירה בפחמן דו-חמצני שבה המזיקים אינם שורדים, בלי חומרי הדברה. במקביל, האטימות מונעת חדירת לחות וכך מצמצמת גם את הסיכון לעובשים ולרעלנים. הטכנולוגיה מצמצמת הפסדים, שומרת על איכות התבואה, מחזקת ביטחון תזונתי ומסייעת לחקלאים להרוויח יותר, במיוחד בעונות מחסור.
כיום השיטה מיושמת על ידי חברות שונות, ובהן גם החברה הישראלית "אחסנה ירוקה" (Green Storage) שהקים נברו. היא כבר נמצאת בשימוש ביותר מ-100 מדינות, ומאפשרת מנעד רחב של פתרונות אחסון: ממשקים קטנים המשמשים חקלאים באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית, ועד לבונקרים הרמטיים שמעניקים פתרונות אסטרטגיים למדינות.
ארץ זבת חלב: ניהול עשרה מיליון פרות
ברפתות של פעם, החלטות רבות התקבלו לפי ניסיון ועין טובה. אבל כשהרפתות גדלו והעדרים התרחבו, זה כבר לא הספיק: צריך היה לדעת בזמן אמת מה קורה עם כל פרה, ולא לגלות מאוחר מדי שבריאותה נפגעה או שתנובתה יורדת. בקיבוץ אפיקים קם מי שהחליט לפתור את הבעיה בצורה שיטתית. הממציא והמהנדס אלי פלס, בן הקיבוץ, הוביל את חברת אפימילק לפיתוח שהפך לאבן דרך עולמית: בשנת 1979 הציגה החברה את מד החלב האלקטרוני הראשון בעולם. מה שהתחיל ככלי לניטור תנובה ברפתות גדולות התפתח עם השנים למערכת ממוחשבת מקיפה, שמשלבת חיישנים מתקדמים לניטור תנועה ולניתוח נתוני חלב בזמן אמת.
היום פועלת הטכנולוגיה של אפימילק בכ-15,000 רפתות ביותר מ-50 מדינות, ומנהלת למעלה מעשרה מיליון פרות ברחבי העולם. המשמעות ברפת עצמה דרמטית: מעבר לניהול מדויק שמספק לרפתן מידע חיוני בזמן אמת על הבריאות, הפוריות ותנובת החלב של כל פרה בנפרד. היכולת הזו משפרת משמעותית את רווחת בעלי החיים, מייעלת את השימוש במשאבים, ומגדילה את הפריון והרווחיות של הרפת.
סטייק בלי שחיטה: בשר מתורבת וכשר מארץ הקודש
לאכול בשר אמיתי בלי לפגוע בבעלי החיים ואפילו לקנח עם גלידה חלבית בלי צורך לספור שעות? בקרוב זה יהיה אפשרי. כבר שנים העולם מחפש דרך לאכול בשר בלי לשלם את המחיר הסביבתי והאתי של תעשיית הבשר, ובישראל הניסיון הזה קיבל דחיפה גדולה מתחום החקלאות התאית. חברת Aleph Farms הישראלית הייתה הראשונה בעולם שהציגה סטייק בקר מתורבת שלם – לא תחליף צמחי, אלא בשר אמיתי שגודל מִתאים לא מהונדסים גנטית של פרה בשם לוסי, על גבי מצע חלבון צמחי, במטרה לשחזר את המרקם והטעם המוכרים של בשר בקר.
בשנים האחרונות הפיתוח כבר יצא מגבולות המעבדה ומתקדם לעבר המדפים: בישראל אישר משרד הבריאות את שיווק הבשר המתורבת של החברה, והרב הראשי לישראל קבע שהוא כשר ודינו פרווה. החברה מתכוננת כעת להשקה מקומית ומצהירה שבקרוב אפשר יהיה למצוא כאן את הפטיט-סטייק שלה.
כדי לתמוך בייצור ובהפצה בקנה מידה רחב, Aleph Farms כבר הקימה בסיס ייצור ראשון באירופה, ובמקביל היא משפרת את תהליכי הייצור כדי לצמצם עוד יותר את טביעת הרגל הסביבתית ולהתקרב ליעד Net Zero בתפעול. כך היא מנסה לחבר בין חדשנות במזון, היתכנות מסחרית ועמידה בסטנדרטים סביבתיים גבוהים.
נופת צופים: מה מתרחש בתוך הכוורת?
הדבש – כמו עוד שורה ארוכה של גידולים שאנחנו רגילים לראות כאן בשווקים ובמטעים – מתחיל בכוורת. למעשה, כ-75% מכלל הגידולים החקלאיים בעולם תלויים בהאבקת דבורים, ובמציאות שבה אוכלוסיית הדבורים נמצאת בירידה מתמשכת, אנחנו רואים בעיה חמורה שמאיימת על אספקת המזון של כולנו.
כדי להתמודד עם הבעיה החמורה, חברת BeeHero הישראלית פיתחה מערכת שמאפשרת לדבוראים לדעת מה קורה בתוך הכוורת בלי לנחש. היא מתקינה חיישנים זעירים בתוך הכוורות, שמודדים באופן רציף נתונים כמו טמפרטורה, לחות והקולות שהדבורים מפיקות. את הנתונים האלה מנתחים באמצעות בינה מלאכותית, וכך מגלים בזמן אמת אם המלכה במצוקה או אם יש סימנים לכך שהכוורת חולה.
הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש פעיל בשטחים חקלאיים נרחבים, במיוחד במטעים שדורשים האבקה אינטנסיבית כמו שקדים, תפוחים ואבוקדו. במובן הזה BeeHero לא רק משפרת את ההאבקה, אלא עומדת בחזית המאמץ לצמצם את תופעת קריסת הכוורות, להבטיח תפוקה חקלאית יציבה ולחזק את שרשרת המזון העולמית.
בלי בזבוזים מיותרים: מחזירים את המים לקרקע
ארץ ישראל המדברית למודה תפילות ותעניות על גשם עוד מימי המשנה. במדינה כמו שלנו שבה כל טיפת גשם נספרת, הרעיון "לקצור" מים מהאוויר נשמע כמעט בלתי אפשרי – אבל בחברת טל-יה (Tal-Ya) מצאו דרך להפוך אותו לפתרון מעשי בשטח. מערכת המיטרה שהחברה פיתחה מבוססת על מגשי פלסטיק קעורים שמונחים סביב בסיס השתיל, כמו קערה שמסדרת לצמח את התנאים הנכונים. המגשים עשויים פוליפרופילן ממוחזר, משולבים במסנני קרינה ובתוספי אלומיניום, ומנצלים את הפרשי הטמפרטורה בין יום ללילה כדי לקלוט טל ואדי מים מהאוויר ולהוביל את הלחות שנאספת ישר אל השורשים.
המיטרה לא מסתפקת רק באיסוף מים. היא מחליפה גם חיפוי פלסטיק מסורתי: חוסמת אור וכך מצמצמת עשבים שוטים בלי ריסוס כימי, מפחיתה אידוי מים מהקרקע ומגינה עליה מפני טמפרטורות קיצוניות. התוצאה היא סביבת גידול יציבה ויעילה יותר, במיוחד באזורים שסובלים ממחסור במים.
כיום הטכנולוגיה כבר מיושמת בחוות ובמטעים ברחבי העולם, כולל בארצות הברית, בריטניה, ספרד, סין, אפריקה ודרום אמריקה, בגידולים כמו עצי הדר, אבוקדו, גפנים וזיתים. התרומה שלה מדידה וברורה: חיסכון של לפחות 50% במי השקיה וכ-30% בצריכת דשנים, לצד האצה ניכרת בצמיחת העצים והבשלה מוקדמת של היבול. המגשים עמידים לשימוש בשטח שש עד עשר שנים, ניתנים למחזור מלא, ובזכות החיסכון במשאבים והעלייה בפריון הם מאפשרים לחקלאים להחזיר את ההשקעה בתוך עונה אחת בלבד.
שורשים חזקים: פטריות חיות משתפות פעולה מתחת לקרקע
כשמסתכלים על שדה מבחוץ רואים עלים, פריחה ויבול, אבל הרבה מהעבודה האמיתית מתרחשת מתחת לפני הקרקע. בדיוק שם נכנסת Rootella – סדרת תכשירי מיקוריזה בריכוז גבוה שנועדה לחזק צמחים ולשפר את בריאות הקרקע. הסדרה פותחה בחברת Groundwork BioAg הישראלית, שפרצה דרך בייצור המוני של פטריות חיות בכמויות שמאפשרות יישום חקלאי נרחב.
העיקרון פשוט: הפטריות מתחברות לשורשים ופורשות סביבם רשת תת-קרקעית שמאריכה את מערכת השורשים עד פי 100. כך מצליח הצמח לספוג יותר מים ו-15 חומרי הזנה חיוניים, ובראשם הזרחן. הטכנולוגיה מיושמת כיום על מיליוני דונמים בעולם, מגדילה את היבול ב-5% עד 15% וחוסכת עד 40% בשימוש בדשן זרחני. מעבר לתועלת החקלאית, יש כאן גם תרומה אקלימית: המערכת מקבעת פחמן בעומק האדמה למשך מאות עד אלפי שנים. כך, בעזרת שותפות בין שורש לפטרייה, מה שמתרחש מתחת לפני הקרקע מתורגם ליתרון מדיד ובר-קיימא מעליה.
ראש השנה לחדשנות הירוקה
ראש השנה לאילנות הפך בקרב רבים ליום שמירה הסביבה והגנת הטבע. הקומה הנוספת היום היא חקלאות חכמה, קיימות וחדשנות ירוקה. בעוד ט"ו בשבט מסמל את הקשר המסורתי לאדמה, הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להגן עליה בצורה מדויקת יותר מאי פעם. מבט על שמונת הפיתוחים שהובאו כאן מגלה דפוס ישראלי ברור – שהוא ביטוי נוסף לשורה משירו של חיים חפר "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים" – היכולת לקחת אתגרים ובעיות ולתרגם אותם לפתרונות מעשיים בשטח, ולספק כלים אמיתיים להתמודדות עם הצרכים המשתנים של החקלאי והשוק יחד עם ביטחון המזון ושימור הטבע.