אנחנו רגילים לחשוב שהחיים שלנו בשליטה. אנחנו בוחרים איפה לגור, במה לעבוד, את מי לפגוש, איך להתייחס לסובבים אותנו, מה לאכול ומה ללבוש. אבל בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו יש גם תחומים שנמצאים מחוץ לשליטה שלנו: בריאות, מציאת זוגיות, כניסה להיריון, פרנסה וגם דברים יומיומיים כמו מציאת חניה ומזג אוויר.
בדיוק במקומות האלה משתלבות לתוך החיים שלנו סגולות ואמונות עממיות. חלקן מבוססות על מקורות יהודיים קדומים, וחלקן מוכרות בעולם ועברו תהליך של "גיור" לתוך עולם המושגים היהודי. כך או כך, בין פחד לתקווה, הסגולות מבטאות ניסיון אנושי לזכות במזל, להתגונן מפני הרוע האקראי ולגייס את הקדושה לטובת היומיום.
1. "עכשיו רק חסר שיבוא החתן"
לנשים (אשכנזיות) שמתקשות למצוא חתן – נועדה הסגולה הבאה שתזרז את בואו. בשונה מבני עדות המזרח, שמתעטפים בטלית כבר בגיל בר המצווה, רוב האשכנזים נוהגים להתעטף בה לראשונה רק לאחר החתונה. על כן, במשך דורות רבים רווקות שרצו להתחתן רכשו טלית כסגולה לבואו המהיר של המיועד – שיזכה לברך עליה "שהחיינו" בחופה. לפי הקבלה, כשאדם רוצה שמשהו יקרה, הוא צריך לעשות פעולה פיזית בעולם הזה שמראה על אמונה וביטחון. קניית הטלית היא הצהרה: "אני כל כך בטוחה שהחתן שלי בדרך, שכבר הכנתי לו את הבגד שהוא ילבש תחת החופה". המקבילה הגברית לסגולה הזו היא רכישת כוס דקה, המתאימה לשבירה מתחת לחופה.
2. תלמיד חכם, צדיק ו… גבוה
מסורת עממית שנוגעת לטקס ההבדלה מציעה גם היא התערבות שמימית במשימה חשובה ביותר – שידוך. אבל המנהג הזה לא משפיע על המהירות שבה הוא יופיע, או על איכות השידוך, אלא על פרט מפתיע במיוחד: גובה החתן (או הכלה) המיועדים. לפי המנהג, את נר ההבדלה מחזיקים הילדה או הילד הצעירים ביותר, אך על כל הנוכחים בחדר לראות את הנר, ולכן עליהם להחזיק את הנר גבוה ככל שיוכלו. לשם כך נהוג להבטיח להם כי גובהו של הנר יהיה גובה החתן (או הכלה) שימצאו.
3. השפם של הבנות
באופן כללי, טקס ההבדלה הוא קרקע פורייה לאמונות עממיות ומנהגים ייחודיים. לפי מסורת נוספת רק הבנים מוזמנים לשתות מיין ההבדלה ואת הבנות מזהירים מלשתות אותו ומספרים להן שמי שתשתה מהיין תצמיח שפם. סגולות רבות שהתווספו להבדלה עוסקות בפרנסה: כוס הבדלה שהיין בה עולה על גדותיה היא סגולה לפרנסה ולשפע, ובבתים רבים מקפידים למזוג אל הכוס מעט יותר יין משהיא יכולה באמת להכיל. זו הסיבה שאם תלכו לקנות גביע להבדלה הוא יגיע תמיד עם צלוחית קטנה להניח מתחתיו. יש הנוהגים גם לטפטף מעט ממנו על המצח, העורף או בתוך כיסי הבגדים – כסגולה להצלחה במשך ימי השבוע.
4. השם יתברך
אחת הסגולות המרתקות והעתיקות ביותר ששרדו ביהדות עד ימינו היא סגולת שינוי השם. המנהג, המבוסס על הקביעה התלמודית כי שינוי השם הוא אחד מהדברים ש"מקרעין גזר דינו של אדם", נובע מאמונה כי שמו של אדם הוא צינור רוחני שמזרים חיות. כאשר אדם סובל מחולי ממושך ומסכן חיים, נהוג להוסיף לו שם המבטא רפואה או חיים (כמו "רפאל" או "חיה"), או להתייעץ עם מקובל ולשנות את השם הקיים, מתוך אמונה כי שינוי הזהות הופך את החולה ל"ישות חדשה" שעליה לא חלה הגזירה המקורית. השינוי לא יכול להיות טכני בלבד, ועל פי המסורת על הסביבה להקפיד ולהשתמש בשם החדש בחיי היום-יום כדי להטמיע את השינוי במציאות.
5. ילדים זה שמחה
מקום נוסף שבו רבים פוגשים את הלא נודע הוא תחום ההיריון והלידה, מזוגות שחווים קשיים להיכנס להיריון ועד החשש הטבעי המלווה את חודשי ההיריון לבריאות האם והעובר והלידה עצמה. בעדות מזרחיות רבות, וגם בקהילות חסידיות, כדי לסייע לזוגות חשוכי ילדים ולנשים הרות ולמניעת הפלות חלילה, נהגו הנשים להכין ריבה מהאתרוג של ארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות, ולתת אותה לאישה כסגולה לקליטה מהירה, היריון בריא ולידה קלה.
6. האב, הבן וארון הקודש
סגולה שנועדה באופן ספציפי להקל על הלידה ולמנוע את הסכנות שהיא טומנת בחובה, מערבת באופן מסורתי דווקא את האבא. ארבע פעמים בשבוע, בראשי חודשים ובחגים, נהוג לכבד מתפללים בבית הכנסת ב"פתיחת ההיכל". כלומר, פתיחת ארון הקודש והוצאת ספר התורה לקריאת התורה. לפי מסורת שמקורה בספרו של החיד"א "מורה באצבע", והתקבלה ברבות מקהילות ישראל, נהוג להעניק את התפקיד הזה למי שאשתו לקראת לידה, כסגולה ללידה קלה.
7. חניה קדושה בתל אביב
לעומת הפחדים הגדולים באמת שצפים סביב פריון, היריון ולידה, קיימים גם מנהגים ואמונות שמערבים את אלוהים בסיטואציות יומיומיות יותר. אמונה עממית יהודית מציעה פתרונות גם למקרה שאיבדתם את המפתחות, או שאתם לא מוצאים את הפלאפון. דקלום המשפט המוכר ממדרש בראשית רבה: "אמר רבי בנימין: הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם", עוזר, לפי המסורת הזאת, במציאת חפצים אבודים או מקומות חניה. לעומת זאת, המנהג להפוך כוס במקרה של אבדה שנפוץ מאוד במזרח אירופה אינו יהודי במקורו.