האם העיר הקדומה מודיעין נמצאת בתוך גבולות העיר מודיעין, ומה פשרו של אתר “קברות המכבים” הסמוך לעיר? הצטרפו אלינו למסע בעקבות מודיעין הקדומה, שמתאים לכל המשפחה לאורך כל השנה, אך במיוחד בחג החנוכה.
נקודת פתיחה: מוזיאון מורשת החשמונאים
בליבו של המרכז העירוני החדש במודיעין – מע”ר בפי המקומיים – בתוך מבנה ייחודי, שוכן לו מוזיאון מורשת החשמונאים.
המוזיאון מציע תצוגות אינטראקטיביות שמספרות את סיפורם של החשמונאים, החל מהמרד נגד היוונים ועד לתקופת הזוהר של ממלכתם. בין המוצגים תוכלו למצוא שחזורים, ממצאים ארכיאולוגיים מהאזור, ופעילות לילדים שכוללת סרטון הכולל תזוזה של הכיסאות במהלכו, פעילות של רפאות כדים עתיקים, סמני לייזר להצגת ממצאים ועוד.
המוזיאון מהווה שער מושלם לעולם החשמונאים ומספק הקשר היסטורי וגיאוגרפי שילווה אותנו במהלך שאר יום הטיול, שכן הוא ממפה את אתרים אחרים שנבקר בהם בהמשך היום. בחג החנוכה יתקיימו במוזיאון גם סדנאות יצירה לילדים, אם זה מה שמדבר לילדים שלכם.
סיימתם את הביקור במוזיאון? תוכלו להצטייד בקפה ומאפה באחד מבתי הקפה בשדרה, ולהמשיך לאתר הבא.
מה לשים ב-WAZE? “מוזיאון מורשת החשמונאים”.
אום אל עומדאן: בית הכנסת העתיק ביותר בעולם
ממרכז העיר מודיעין נמשיך אל אחת משכונותיה, ששמה הרשמי “שכונת השבטים” בשל העובדה שהרחובות בה נקראים על שם שבטי ישראל, אך היא מכונה בפי המקומיים “שכונת בוכמן”.
בשנת 2001, בעת סלילת חלק חדש משדרות החשמונאים בעיר, נערכו חפירות ארכיאולוגיות מקדימות שחשפו רובע מגורים שלם, ובו וממצאים בעלי ערך תרבותי, ארכיאולוגי ושימורי חשובים במיוחד.
תיארוך הממצאים הרבים והשכבות השונות באתר העלה שהכפר פעל כבר בימי החשמונאים, עוד בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו, והיישוב היהודי בו נמשך גם בתקופת הורדוס ולאחריה.
מלבד בתי מגורים, מתקנים חקלאיים ומקווה טהרה התגלה במקום ממצא נדיר: בית כנסת מימי החשמונאים. מדוע נחשב בית כנסת לממצא נדיר? כיוון שרוב בתי הכנסת שאנחנו מוצאים במרחב הארצישראלי מתוארכים לאחר חורבן בית שני, כאשר יהודים החלו להתפלל במקומות חלופיים לבית המקדש אשר בירושלים, “מקדשי מעט”, הלוא הם בתי הכנסת. אולם, יש מעט מאוד מקומות שבהם התגלו שרידי בתי כנסת שהיו קיימים בזמן שבית המקדש השני עוד היה קיים, ובית הכנסת שהתגלה כאן הוא הקדום ביותר שהתגלה. למה שימש בית הכנסת? מקום כינוס קהילתי, בראש ובראשונה.
נרד מהחניה המסודרת לשביל המסומן והמשולט, ומייד נקבל תמונה שלמה ומרגשת של חיי היומיום בכפר יהודי קדום: מערכת סמטאות, שרידי בתי מגורים, גיתות, קולומבריום לגידול יונים, מערכת בורות מים, מתקנים חקלאיים ביתיים לכתישת חיטים ושרידי מטעים. במקום יש גם כמה שולחנות פיקניק, שמהם נשקף נוף יפה במיוחד, והוא מתאים מאוד לארוחה קלה ולמנוחה.
נמשיך עם השביל, ונגיע לאחר כמה עשרות מטרים אל אזור בית הכנסת ומקווה הטוהרה. אל מקווה הטוהרה אפשר לרדת בכמה מדרגות אבן, ולהתחבר לאלה שבאו להיטהר, אולי לפני שנכנסו אל בית הכנסת. מהמקווה נמשיך אל בית הכנסת, הבנוי מספסלים סביבו, שבמרכזם עדיין אפשר לראות את בסיסי עמודי התמך שהחזיקו את הגג. השילוט במקום יציג לכם ציר זמן, והסבר מפורט על שלבי בניית בית הכנסת. החלק שהשתמר הוא בעיקר מימי הורדוס, על אף ששורשיו כבר בתקופת החשמונאים.
מעבר לערך הארכיאולוגי העצום של התגלית, הארכיאולוגים שחפרו בו הציעו היפותזה מסעירה, שלפיה זוהי מודיעין החשמונאית המקורית. האם כאן התגוררה משפחת החשמונאים ואולי זהו בית הכנסת שבו מתתיהו החשמונאי ובניו נהגו לבקר? יש חוקרים הסבורים שאכן כך המצב, ויש המזהים את מיקומה של מודיעין באתרים ארכאולוגיים אחרים בסביבות מודיעין.
מה להכניס ל-Waze? “אום אל עומדאן – חניה”.
מסע לפידים ממודיעין לירושלים, 8 בינואר 1949. מתוך ארכיון הסרטים הישראלי
קברות המכבים: כשהציונות פוגשת גבורה יהודית
מהכפר החשמונאי העתיק שבתוך מודיעין נמשיך אל אתר קברות המכבים ביער בן שמן, ונתחיל ישר בלבאס: אלה לא באמת קברות המכבים, אלא קברים מתקופה מאוחרת יותר – התקופה הביזנטית. אז מדוע ממשיכים לקרוא לאתר “קברות המכבים”?
בתחילת המאה העשרים חיפשה הציונות את האתוס הצבאי בהיסטוריה היהודית. מרד המכבים, והמדינה שקמה לבסוף בעקבותיו, נתנו את המענה המדויק. כאשר האתר הזה זוהה בטעות כקברות המכבים, הוא הפך במשך מספר שנים למוקד של עלייה ציונית לרגל. כך, למשל, תלמידי הגימנסיה הרצליה הגיעו ממש לכאן בחנוכה 1909 להדליק נרות חנוכה. התקבעות האתר כקברות המכבים הייתה חזקה יותר מהממצא הארכיאולוגי הסותר שהתגלה לאחר מכן, כך שהטעות הפכה למציאות שמתקיימת עד עצם היום הזה.
בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת הוקמה באתר מצבה מיוחדת לזכר חללי צה”ל באזור. האנדרטה עוצבה בדמות משולשים בגבהים משתנים, וזאת במחווה לתיאור בספר מקבים על צורתם של קברות המכבים. לפי תיאור זה הקים שמעון שבע מצבות בצורת פירמידה על קבר משפחתו: מתתיהו הכהן שהיה אביו, אימו, וארבעת אחיו שנהרגו בקרבות מול הסלווקים – אלעזר החורני, יהודה המכבי, יונתן הופסי ויוחנן הגרדי, ומצבה נוספת לעצמו. על המצבה הנוכחית חקוקים שמות הנופלים והקרבות שבהם נפלו.
במרחק שלוש דקות נסיעה מאתר “קברות המכבים” שוכנת “חורבת הגרדי”, אתר ארכיאולוגי שהתגלה ב-1870 על ידי המשכיל הצרפתי ויקטור גרן, ונחפר לראשונה ב-1874 על ידי הארכיאולוג שארל קרלמון גנו, וזוהה כאתר נוצרי קדום. חפירות שנערכו בתחילת שנות האלפיים חשפו ממצאים שיכולים לאשש את אפשרות הזיהוי של חורבת הגרדי והמבנים שהולכים ונחשפים בה עם אחוזת הקבר של המכבים.
כלומר, אפשר לטעון שהזיהוי המקורי של קברות המכבים היה שגוי, אבל לא בהרבה. שימו לב שמצבת “מתיתהו החשמונאי” באתר היא מאוחרת, ואינה קשורה לממצאים הארכיאולוגיים החדשים.
סוף דבר: בין מודיעין הקדומה לעכשווית
מסענו בעקבות החשמונאים חושף סיפור מרתק של היסטוריה, ארכיאולוגיה ואתוס ציוני. החל במוזיאון המודרני במודיעין העכשווית, דרך שרידי בית הכנסת העתיק באום אל עומדאן, ועד לאתר קברות המכבים המסתורי – כל תחנה מספרת פרק אחר בסיפור החשמונאי.
גם אם איננו יכולים לקבוע בוודאות היכן בדיוק התגוררה משפחת החשמונאים, הממצאים הארכיאולוגיים באזור מעידים על נוכחות יהודית משמעותית בתקופתם. ואולי דווקא העובדה שהמיתוס והמציאות משתלבים זה בזה, היא שהופכת את המסע הזה למרתק כל כך.
קרדיט לתמונות: משה ברונר