"וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי", אמרה אסתר המלכה כאשר החליטה לצום עם נערותיה. למה הרגישה אסתר כל כך אבודה? לפי חלק מהפרשנים, אסתר ביכתה את מר גורלה מכיוון שהבינה כי לא תהיה לה אפשרות להתגרש מהמלך אחשוורוש. על בסיס זה, כיום מציינים בתענית אסתר, י"ג באדר, את "יום העגונה הבינלאומי" – יום הזדהות עם נשים עגונות שמטרתו להגביר את המודעות למצוקותיהן.
מהי בעצם עגינות? צריך לשים לב כי המונח "עגינות" אינו זהה ל"סרבנות גט". בהקשר בית הדין, עגינות מתייחסת למצב שבו תיק הגירושים פתוח מסיבה כלשהי – מפני שבן או בת הזוג לא רוצים או לא יכולים לתת גט (למשל אם הם נעלמים או הופכים לבלתי כשירים משפטית) – ואילו סרבנות גט היא מצב שבו בית הדין הרבני פסק כי יש חובה להתגרש, או שרצוי לעשות זאת, ובכל זאת אחד הצדדים, הגבר או האישה, מסרב לתת או לקבל גט.
מבחינה הלכתית, ההשלכות של מצב העגינות על האישה הן קשות. על פי ההלכה אישה עגונה עדיין נחשבת לנשואה ולכן היא לא רשאית להינשא לגבר אחר, ואם היא תקיים יחסי אישות עם גבר אחר היא תיחשב לנואפת, ולא תוכל להינשא לאותו גבר גם לאחר גירושיה מבעלה המעגן. בתור נואפת היא עלולה גם לאבד את כתוּבּתה ואת הזכות למזונות. וגרוע מכול – ילדיה מהיחסים עם אותו גבר שאינו בעלה ייחשבו לממזרים.
עד כמה הבעיה נפוצה? על פי נתונים עדכניים שהוצגו במרכז המחקר והמידע של הכנסת, בתחילת שנת 2024 היו יותר מ-120 תיקי עגינות בטיפול אגף העגונות בבתי הדין הרבניים, אך רק מיעוטם תיקי סרבנות גט. בהנהלת בתי הדין הרבניים קיימת יחידה מיוחדת בנושא עגינות, ובית הדין רשאי להטיל סנקציות חריפות על סרבני גט. אך לא תמיד זה פותר את הבעיה, והיא עדיין קיימת וגורמת סבל עצום.
"העגינות היא בעינינו תופעה שלילית, אנטי חברתית ולא מוסרית, ולכן השאיפה שלנו היא שבסופו של דבר כל זוג יחתום על הסכם כזה לפני הנישואים. מדובר בתיקון עוול חברתי, במאבק כנגד תופעה מכוערת שהיא בגדר חילול השם"
רבים מהמתגרשים מנהלים מאבק
בארגון צהר מנסים להעלות מודעות לבעיית העגינות, באמצעות עידוד בני הזוג לחתום לפני הנישואים על הסכם מיוחד, "הסכמאהבה". ההסכם מבקש להבטיח שגם במקרה של פרידה, שני הצדדים ינהגו זה בזה בצורה מכבדת, ללא צורך בבתי דין ובהוצאות כבדות על עורכי דין ומגשרים וללא מצבים של עגינות. ההסכם הוא הדדי ומתייחס לאפשרות העגינות של גברים ונשים כאחד.
"ההסכם בא למנוע שימוש בעצם סטטוס הנישואים, ובמיוחד בממד הדתי שלהם, ככלי מיקוח בין הצדדים. לצערנו, בקרב כ-30% מהזוגות שמתגרשים, הגירושים כרוכים במאבק משפטי – אם זה מאבק על רכוש, משמורת, מזונות או עניין אחר", אומר הרב אהרון כהן, ראש אגף נישואים בצהר.
איזה פתרון מציע "הסכמאהבה" לבעיית העגינות?
"ההסכם בא ואומר דבר פשוט: ברגע שאחד הצדדים רוצה גט, השני חייב לתת לו. יש כמובן תקופת המתנה, שבמהלכה הצדדים צריכים לתת הזדמנות לשלום בית, אבל אחרי שניסיונות השיקום לא צולחים – חובה לתת גט. אם אחד הצדדים מסרב לגט בשלב הזה, הוא יאלץ לקחת אחריות ולשלם מזונות מוגדלים".
המטרה היא להרתיע?
"כן. מחויבות למזונות מוגדלים מביאה את הצד המעכב למסקנה שעדיפה נתינת הגט. התהליכים בבית הדין לוקחים לפעמים שנים ארוכות. באמצעות ההסכם אפשר להפעיל את ההוצאה לפועל משלב מוקדם יחסית. אחרי ההחלטה של בית הדין הרבני על גט והמתנה של פרק הזמן הנדרש בהסכם".
"יש קושי מובן לחתום על הסכם כזה בתחילת הנישואים, כי זה לא זמן שבו חושבים על פרידה. אבל צריך לראות בו אמצעי הגנה כמו חגורת בטיחות: חוגרים אותה למרות שאנחנו מקווים שלא נהיה מעורבים בתאונה. כך צריך לראות את ההסכם, כמכשיר שאומנם לא מונע פרידה אבל ממזער את הנזק"
תיקון עוול חברתי
קשה לשכנע זוגות בתחילת הקשר לחתום על הסכם שמתייחס לפרידה עתידית. מה אומרים לזוגות שמהססים?
"יש קושי מובן לחתום על הסכם כזה בתחילת הנישואים, אבל הזוגות מבינים שיש ערך רוחני ודתי במיגור התופעה הפסולה של עגינות, ובחתימתם הם מצטרפים למהפכה חברתית שנאבקת בתופעה המכוערת של סחטנות גט. זה כמובן לא זמן שבו חושבים על פרידה, אבל בעינינו ההסכם הוא חלק טבעי מהנישואים ואין סיבה להירתע ממנו. אפשר לראות בו אמצעי הגנה כמו חגורת בטיחות: כמו שאנחנו חוגרים חגורת בטיחות למרות שאנחנו מקווים שלא נהיה מעורבים בתאונה, כך צריך לראות את ההסכם כמכשיר שאומנם לא מונע פרידה אבל ממזער את הנזק. כחלק מתיווך ההסכם לזוג, אנחנו בין השאר עובדים על סרטון שיוצג בפני הזוגות כדי לאפשר להם להבין במה מדובר".
כלומר, אתם רואים בזה מכשיר לשינוי חברתי?
"כן, המטרה שלנו היא שההסכם יהפוך לנורמה חברתית. אנחנו אומרים את זה גם לזוגות. העגינות היא בעינינו תופעה שלילית, אנטי חברתית ולא מוסרית, ולכן השאיפה שלנו היא שבסופו של דבר כל זוג יחתום על הסכם כזה לפני הנישואים; שזה יהפוך לשגרה וייעשה מתוך הבנה כללית שחייבים להילחם בתופעה. זה גם ציר השכנוע המרכזי שלנו מול בני הזוג. אנחנו מציעים להם שותפות חברתית במאבק בתופעה. בעינינו, החתימה על 'הסכמאהבה' לא מיועדת רק לטובת הזוג הספציפי, אלא מדובר גם בתיקון עוול חברתי, במאבק נגד תופעה מכוערת שהיא בגדר חילול השם".
האם ההסכם מחליף הסכם ממון בין בני הזוג?
"לא. ההסכם לא עוסק בחלוקת הרכוש כלל. הוא מיועד רק להיאבק בתופעת העגינות. אם בני הזוג מעוניינים בזה, אפשר לכלול בהסכם גם סעיפים שיתייחסו להסכמה על חלוקת רכוש לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון נפרד, אבל זה לא חלק הכרחי מההסכם שמתמקד בעגינות".
מהו התוקף של ההסכם? עד כמה בתי המשפט מכבדים אותו?
"יש כמה רמות של תוקף. ברגע שיש חתימה של בני הזוג, התוקף שלו הוא כמו של כל הסכם, אבל אפשר גם לחתום עליו מול עורך דין ולאשר אותו בבית המשפט ואז הוא הופך להסכם חלוט המעניק לו תוקף של פסק דין".
האם אפשר לבטל את ההסכם אחרי שנחתם, בהחלטה משותפת?
"כמובן. כמו כל הסכם, שני בני הזוג יכולים לבטל אותו בהחלטה משותפת".
מה אתם מקווים להשיג באמצעות ההסכם?
"היינו רוצים ש'הסכמאהבה' יהפוך להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הנישואים של כל זוג בישראל. כמו שזוגות עורכים טקס חתונה יהודי וחותמים על כתובה, כחלק בלתי נפרד מהטקס, כך לדעתי צריך להיות ברור שחותמים גם על 'הסכמאהבה' כדי למנוע עגינות בישראל. בפועל, הרבה מהזוגות שמגיעים אלינו לא מודעים מספיק לנושא, ויש כאלה שבכלל לא יודעים מהי עגינות. אז המשימה שלנו היא גם הסברתית – להעלות את המודעות לנושא. מבחינתנו, 'הסכמאהבה' הוא חלק ממהפכה חברתית".