נאות קדומים: ללמוד על מנהיגות מעדרי כבשים

איך נראית גת ואיך דורכים בה ענבים? מהם בתי בד? ואיך נראית גורן עתיקה מהתקופה המקראית? עולם הטבע והחקלאות של תקופת המקרא קם לתחייה בשמורת נאות קדומים שבאזור יער בן שמן. על פני 2,500 דונם נשתלו צמחי ארץ ישראל העתיקה וכן נחפרו ושוחזרו מתקנים חקלאיים קדומים שמאפשרים למבקרים לראות במו עיניהם את נוף חייהם של גיבורי המקרא.

מה מרגישים כשהולכים בתלם?

השמורה שמה לעצמה למטרה להציג ולהמחיש את הטבע והחקלאות של ארץ ישראל כפי שהופיעו במקורות היהודיים. כך, לומדים למשל כיצד שלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות – קשורים באופן הדוק למעגל השנה בחקלאות: האביב, הקציר והאסיף.

בשמורת נאות קדומים אפשר לטייל במגוון דרכים, החל מסיור עצמאי באחד המסלולים הקבועים המוצעים, באורכים ובדרגות קושי שונות, וכלה בסיורים מודרכים ועונתיים, כמו למשל תערוכת סוכות שמומלץ לבקר בה בחג זה. הסיורים הנושאיים בשמורה מתמקדים בכל פעם בזווית אחרת של החי והצומח בתנ”ך ובקשר שלהם אל ישראל של היום.

כך, למשל, בסיור על השפה העברית לאור המקורות, מתחקים אחר מקור הביטוי “ללכת בתלם”, ולומדים דרך הרגליים למה כל כך קשה ללכת בו. דוגמה נוספת היא הקנה: המדריכים מספרים על המדרש שבו ר’ אלעזר דורש מהאדם להיות תמיד “רך כקנה”, בעודם עומדים מול צמח הקנה וממחישים את גמישותו. כך ברור הרבה יותר מהן התכונות שאותן אפשר ללמוד מהקנה הרך והגמיש.

“כדי להבין את ספר ירמיהו, חייבים להכיר את השקד”

ד”ר שרה’לה אורן, המשמשת מדריכה בשמורה כבר 30 שנה, אומרת: “השמורה למעשה מספרת את הטקסט בתוך הקונטקסט שלו. המדריכים שלנו מסתובבים באופן קבוע עם תנ”ך באמתחתם ומקריאים את המקורות בנוף האמיתי שאליו הם מתייחסים”.

את חושבת שהמפגש עם הצמחייה והחי של תקופת המקרא מביא להבנה אחרת של הטקסט?

“ברור! באות אלינו כיתות תלמידים מגוונות, חילונים ודתיים. בין השאר, גם כיתות מישיבות, שם לומדים דיני שמיטה, ובין היתר על האיסור לזמור, ולא יודעים מה זאת זמירה, למה צריך לזמור, ואיזה חלק זומרים. רק כאן הם מבינים את זה. כל הלימוד כאן נעשה חווייתי ונכון יותר”.

מי שלא מכיר את עץ השקד לא מבין את משמעות הפועל ‘לשקוד’

תוכלי לתת עוד דוגמה של פסוק שמתחבר לשטח?

“למשל, עץ השקד. בהקדשה של ירמיהו נאמר ‘מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ’ וירמיהו עונה ‘מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה’. לזה עונה ה’: ‘הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי־שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל־דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ’. מי שלא מכיר את עץ השקד לא מבין את משמעות הפועל ‘לשקוד’. רק כשעומדים מול השקד ומתוודעים לתכונות הבוטניות שלו מבינים את השקידה המיוחדת של העץ הזה. השקד הוא הראשון מבין העצים הנשירים בארץ שמתעורר – זה קורה בסביבות ט”ו בשבט”.

אני משווה את השקד ל’בלבוסטה’ שקמה בחמש בבוקר ולפני שהיא שותה את הקפה ואוכלת משהו קטן היא כבר מעמידה סירים, מכניסה כביסה למכונה, מארגנת תיקים לילדים, ורק אחר כך מתפנה לשתות ולאכול

למה השקד מתעורר מוקדם כל כך?

“כי אם הוא יתעורר מאוחר יותר, יתעוררו איתו מיליוני עצים ופרחים אחרים, ואיך הדבורים יבואו להאביק דווקא אותו? כדי להבטיח את ההמשכיות שלו הוא צריך לעשות מאמץ. וגם כשהוא כבר פורח, עץ השקד מכוסה בפרחים, בלי עלים, שהם אלה שמייצרים את המזון עבור העץ. אני משווה את השקד ל’בלבוסטה’ שקמה בחמש בבוקר ולפני שהיא שותה את הקפה ואוכלת משהו קטן היא כבר מעמידה סירים, מכניסה כביסה למכונה, מארגנת תיקים לילדים, ורק אחר כך מתפנה לשתות ולאכול. נוסף על כך, עץ השקד מתגבר על שנות בצורת וממשיך לתת פרי, זה עץ שקדן. וכשאת מבינה את זה את מבינה את ספר ירמיהו הרבה יותר טוב”.

כלומר, השמורה ממש מחברת בין הנוף לבין הכתובים?

“לא מדויק לומר שהשמורה באה ‘לחבר’ בין המקורות לנוף. אני זוכרת שבאחת ההדרכות הראשונות שלי ליווה אותי מייסד נאות קדומים, נגה הראובני, ובסוף ההדרכה אמרתי ‘אנחנו עושים חיבור בין המקורות לנוף הארץ’. הוא ניגש אליי בסיום ההדרכה ונזף בי: ‘אנחנו לא עושים חיבור, כי חיבור עושים בין שני דברים נפרדים. הכתובים והנוף חד הם’, ואת זה הוא אמר כמי שלא היה לו רקע דתי. הוא היה נוהג לומר: ‘את המקורות לא למדתי בישיבה, למדתי בהליכה'”.

הם פתחו בביתם הפרטי את המוזיאון הבוטני העברי הראשון בארץ, והציגו בו צמחים מיובשים שלצידם מקורות מהספרות היהודית.

מוזיאון בוטני בבית פרטי

השמורה נוסדה לפני כ-60 שנה על ידי נגה הראובני, שהלך לעולמו בשנת 2007, אך הרעיון להקימה החל עוד הרבה קודם, בחלום שחלמו הוריו, חנה ואפרים הראובני, זוג מורים בני העלייה השנייה שהיו חדורי תשוקה לטייל בארץ ישראל ולהכיר את צמחייתה. הם פתחו בביתם הפרטי את המוזיאון הבוטני העברי הראשון בארץ, והציגו בו צמחים מיובשים שלצידם מקורות מהספרות היהודית. מאוחר יותר, כשהוקמה האוניברסיטה העברית, הם תרמו לה את המוצגים וגם לימדו באוניברסיטה הצעירה. במהלך טיוליהם היו שואלים את עצמם אם הצמחים שהם פוגשים בשבילי הארץ הם אותם הצמחים המופיעים גם במקורות היהודיים – במקרא, במשנה ובתלמוד – וחלמו על הקמת גן של צמחים המופיעים במקורות, אך לא זכו להגשים את חלומם.

בנם, נגה, הוא זה שהגשים אותו אחרי מותם. ב-1964 הוא הצליח להשיג הקצאה של אדמות לטובת השמורה בתמיכת בן-גוריון, שהיה ידוע כחובב תנ”ך, וב-1968 התחילו בהקמת השמורה שנפתחה לקהל הרחב יותר מעשור לאחר מכן.

ההורים של נגה הבינו שאפילו את סמל המדינה מבינים טוב יותר מתוך היכרות עם הצומח. “התיאור של המנורה בספר שמות קשה מאוד להבנה, גם חז”ל נדרשו לזה”, אומרת אורן, “וההורים של נגה הראובני שזיהו כי תיאור המנורה עשיר במונחים צמחיים – כמו כפתור ופרח, קנה, גביעים משוקדים – חשבו שצריך להיות צמח שמדגים ונותן את ההשראה המיידית לתבנית המנורה, מעבר לתיאור. מכיוון שהאירוע התרחש בסיני, הם יצאו לבדוק צמחים שמתאימים לתיאור, ומצאו את המרווה, שאותה כינו ‘מוריה’. לצמח קנה אחד מרכזי וזוגות של ענפים יוצאים זה כנגד זה – רואים את המבנה שלה בצורה הכי ברורה כשהיא מיובשת, וזה דומה מאוד לתיאור המנורה, שם שלושה קנים מזה ושלושה מזה”.

בשנת 1994 הוענק פרס ישראל להראובני ולצוות השמורה. בנימוקי הזכייה כתבו השופטים: “נאות קדומים – השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל היא תופעה ייחודית המציגה את הטבע והחקלאות של ארץ ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשתנו: בתנ”ך, במשנה, בגמרא, במדרשים ובמסורת. היא מקרבת את בני הארץ ובני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין ימי המקרא והמשנה לימינו אלה”.

אם היינו לומדים ככה – היינו אוהבים תנ”ך

לצד סיורים המציגים את המקורות בהקשרם הבוטני, התרחבה עם השנים פעילות השמורה גם לקהל מגוון של מבוגרים, סטודנטים, קורסים והשתלמויות לאנשי חינוך, סיורים לבתי הספר וסדנאות לילדים ונוער. בשנת 2004 הוקם בשמורה מרכז למנהיגות, המחזיק עדרי צאן של עיזים וכבשים שבאמצעותם נלמדים ערכים מנהיגותיים כמו אחריות, בדידות, התמודדות עם משברים ועוד. “הרי אם חושבים על זה, בהיסטוריה שלנו כל המנהיגים הגדולים התחילו כרועי צאן – משה רבנו, דוד המלך, רבי עקיבא”, אומרת אורן.

“קבוצה חילונית באה אליי בסוף ההדרכה, ואמרה לי ‘אם היינו לומדים ככה תנ”ך – היינו אוהבים תנ”ך”

ואכן, לאורך השנה מושכת אליה השמורה צעירים ומבוגרים מכל המגזרים. “קבוצה חילונית באה אליי בסוף ההדרכה, ואמרה לי ‘אם היינו לומדים ככה תנ”ך – היינו אוהבים תנ”ך”, מציינת אורן, ואנחנו נוטים להסכים.

בשמורה מסבירים, עם זאת, שט”ו בשבט הוא מועד ולא חג, שכן במקור הוא היה מועד לצורכי מיסוי – בדומה ל-1 בינואר בימינו – שנועד כדי לחשב כמה תרומות ומעשרות צריכים האנשים להפריש

ט”ו בשבט – מועד לצורכי מס

מטבע הדברים, ט”ו בשבט מקבל מקום של כבוד בשמורה, ומתקיימת לכבודו הדרכה מיוחדת. בשמורה מסבירים, עם זאת, שט”ו בשבט הוא מועד ולא חג, שכן במקור הוא היה מועד לצורכי מיסוי – בדומה ל-1 בינואר בימינו – שנועד כדי לחשב כמה תרומות ומעשרות צריכים האנשים להפריש. אחת ההדרכות המבוקשות בט”ו בשבט עוסקת בסמל ומשל לחיי האדם והעם הנלמדים מתוך היכרות עם הצמחים והאילנות בשמורה.

הסיורים משלבים, לצד המקורות העתיקים, גם מקורות מהתרבות העברית החדשה: ביאליק, טשרניחובסקי, מאיר שלו. “ממילא כולם בכתביהם מסתמכים בצורה כזו או אחרת על המקורות היהודיים”, אומרת אורן. “לכן, כשאני מגיעה לבורות המים בשמורה, אני מספרת כיצד יעקב נפגש עם רחל בספר בראשית, ומספרת על המפגש הזה כפי שתיאר אותו מאיר שלו. כך נוצרת תרבות משולבת, קדומה וחדשה”.

אם אתם מאלה שאוהבים לחבר תנ”ך והיסטוריה לשטח, לחי ולצומח, אל תפספסו סיור בשמורת נאות קדומים.