סקר חדש: הקיטוב הפוליטי זולג אל חיי הזוגיות והמשפחה

בשנים האחרונות אנחנו שומעים לא מעט את הביטוי "קיטוב" – מונח מתחום הפסיכולוגיה הפוליטית, שמתאר מצב של חוסר אמון בין צדדים פוליטיים שונים, וייחוס תכונות שליליות לציבורים על סמך האמונות או התפיסות שלהם.

אז עד כמה הקיטוב בישראל חמור? לסוגיית הקיטוב הקדשנו את סקר מדד צהר ליהדות ומסורת, שנערך בחודש יוני 2025. בסקר בחנו את המוכנות של הישראלים ליצור קשרים עם מחזיקי דעות שונות, את המסוגלות שלהם להחזיק קשרים קיימים למרות המחלוקת הפוליטית, ואת הנכונות שלהם להביע את עמדותיהם בפורומים ובהקשרים שונים.

הסקר בוצע בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים שלם. הוא נערך בקרב 953 משיבים מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.2% בהסתברות של 95%.

מרוב אהבה שותק

אחת הדרכים למדוד קיטוב היא בהבנת ההשפעות שלו על המוכנות ליצור קשרים אישיים עם אנשים מצידה השני של מחלוקת פוליטית. הסקר מציג ממצאים מטרידים בעניין זה: הישראלים מתקשים לנהל זוגיות בצל מחלוקות פוליטיות או מעדיפים להימנע ממנה.

בסקר, ביקשנו מהמשיבים לדרג עד כמה לדעתם אפשר לגשר על פערים אידיאולוגיים שונים בזוגיות. רוב המשיבים חושבים שאי אפשר לגשר על פערים פוליטיים בזוגיות: 53% סבורים שאי אפשר לגשר על פער ביחס לסוגיית החטופים וניהול המלחמה, לדעת 67% מהמשיבים אי אפשר לגשר על פער בנוגע לסוגיית גיוס החרדים, ובעיני לא פחות מ-72% מהמשיבים הפער בין תומכי נתניהו למתנגדיו הוא בלתי אפשרי לגישור. הסוגיה היחידה שבה, לדעת רוב המשיבים, אפשר לגשר על פער בזוגיות היא הסוגיה המדינית ומעמדם של יהודה ושומרון – 52% מהמשיבים סבורים כי היא ניתנת לגישור.

נוסף לבחינת הנכונות לגשר על פערים בזוגיות קיימת, שאלנו גם על המוכנות של הציבור הישראלי לקיים קשר זוגי עם בני או בנות זוג שיש ביניהם פער בסוגיות שונות: עדתית, דתית ואידיאולוגית. בעוד 92% הסכימו לקשר עם בן או בת זוג מקבוצה עדתית שונה, רק 40% העידו כי הם יסכימו לזוגיות עם פער משמעותי בהשקפה האידיאולוגית, ו-35% בלבד הסכימו לקיים קשר זוגי עם בן או בת זוג עם פער משמעותי ברמת הדתיות.

דרך נוספת למדוד את השפעת הקיטוב היא לבחון את מידת הביטחון של אנשים להתבטא באופן חופשי בנושאים שנויים במחלוקת בסביבתם הקרובה. כאשר הישראלים נתקלים בחילוקי דעות פוליטיים בשיחה עם חברים או בני משפחה, 51% מהמשיבים טוענים שהם מנסים להקשיב לטיעוני הצד השני, ו-29% מחפשים פשרה או נקודות הסכמה. רק 15% העידו כי הם מקצינים עמדות ומחדדים טיעונים. בפילוח מגדרי מתגלה הלימה מעניינת – הגברים, שאחוזים גבוהים מהם בוחרים לחפש טיעונים לחיזוק עמדתם ולדבר בטונים גבוהים, הם גם אלה שמקשיבים יותר לצד השני. הנשים, לעומת זאת, שנוטות יותר להשתתק, גם מפסיקות את השיחה או מעבירות נושא, וכך מפספסות לא רק את ההזדמנות להשמיע דעה, אלא גם את האפשרות לשמוע את עמדת הצד השני.

הכול נשאר במשפחה?

בסקר התבקשו המשיבים לדרג עד כמה הם מרגישים חופשיים להביע את עמדותיהם בהקשרים מגוונים ובמסגרות שונות. לפי תוצאות הסקר, רק 47% מהישראלים מרגישים חופשיים להתבטא באופן פוליטי ברשתות החברתיות ו-50% בעבודה. לעומת זאת, במערכות היחסים הקרובות, רוב גדול מתבטאים בחופשיות. 79% מתבטאים בחופשיות בקרב חברים ו-78% במחיצת בני משפחה. 87% מעידים כי במערכת היחסים הזוגית הם מרגישים חופשיים להביע עמדות פוליטיות. כלומר, רוב גדול של הישראלים מתבטאים בחופשיות במעגלים הקרובים שלהם, אך רבים אחרים חוששים להביע את עמדתם אפילו בתוך מערכת היחסים הזוגית ובקרב המשפחה.

פילוח של הנתונים בהתאם לאידיאולוגיה מעניק זווית מעניינת נוספת. במחנה המרכז, אנשים מרגישים פחות חופשי לבטא את דעותיהם הפוליטיות לעומת אלה המזוהים עם מחנות הימין והשמאל. בקרב המשפחה למשל, 81% מהימין ומהשמאל מרגישים חופשיים להתבטא, אך רק 69% מאנשי המרכז. גם ברשתות החברתיות, שאמורות להיות "כיכר העיר" הפתוחה לדעות הכלל, קיים פער בין המחנות המובהקים למחנה המרכז – 50% מהימנים ו-48% מהשמאל מרגישים חופשיים להתבטא, אך רק 39% מאנשי המרכז.

נתון מעניין נוסף שעלה מהסקר הוא שבניגוד לחברות מקוטבות אחרות, בישראל המחלוקות הפוליטיות מתקיימות לעתים גם בתוך משפחה אחת. 81% מהמשיבים על הסקר העידו כי במשפחתם המורחבת יש גם בני ובנות משפחה בעלי דעות פוליטיות שונות מהותית משלהם. מתוכם, 51% מעידים כי במשפחתם נמנעים מלשוחח על פוליטיקה, ו-30% אומרים כי מתקיים שיח פתוח בין בני המשפחה.

אך למרות שכיום המשפחות עדיין מגוונות, ייתכן שהמצב לא יישאר כך לזמן רב. לפי תוצאות הסקר, במקרים רבים הקיטוב גורם לניתוק קשרים. כששאלנו אם בשנה האחרונה נותקו קשרים עם חברים, עמיתים לעבודה או בני משפחה בגלל חילוקי דעות פוליטיים, התברר ש-50% מהישראלים שקלו או ניתקו בפועל קשרים כאלה: 30% ניתקו בפועל (רובם – יותר מקשר אחד), ו-20% שקלו לנתק, אך לא ניתקו. רק 50% מהמשיבים העידו כי לא ניתקו קשרים, וגם לא שקלו לעשות זאת.

בפילוח לפי מידת דתיות, נראה כי הקיטוב הפוליטי פגע בקשרים רבים יותר בקרב הציבור החילוני והמסורתי מאשר במגזר הדתי ובחברה החרדית. 36% מהחילונים ו-36% מהמסורתיים העידו כי בשנה האחרונה נותק או נחסם קשר שלהם עם חברים, עמיתים לעבודה או בני משפחה בשל חילוקי דעות פוליטיים. לעומת זאת, בציבור החרדי 17% מהמשיבים חוו נתק שכזה, ובמגזר הדתי לאומי 11% בלבד דיווחו על חילוקי דעות שהגיעו לכדי נתק חברתי.

באהבה כמו במלחמה

לאחר אירועי השבעה באוקטובר, שהגיעו בשיאה של מחלוקת שהחלה להידרדר לאלימות, נראה היה שאנחנו חוזרים להתאחד. הציבור הישראלי הוכיח שבעיתות מצוקה כולם פועלים זה למען זה, ושההפרדה בין ימין לשמאל, דתיים וחילונים, מתבטלת אל מול מצוקה וסכנת חיים. עם זאת, מי שקיווה שהאחדות והערבות ההדדית יישארו עימנו זמן רב כנראה התבדה. בסקר שאלנו אם אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה השפיעו על המחלוקות הפוליטיות במעגלים הקרובים של כל אחד מהמשיבים. רק 19% מהמשיבים העידו כי האירועים חיזקו את היחסים וקירבו בין אנשים, לעומת 28% שטענו כי בעקבות המלחמה נגרמו מתחים שהרחיקו בין אנשים במעגלים הקרובים אליהם. 40% מהמשיבים טענו כי המלחמה לא השפיעה על סביבתם הקרובה – לטוב או לרע.

נוסף על כך, הסקר חושף כי במהלך המלחמה רוב גדול מהישראלים נמנעו מלהביע את דעתם כדי להימנע מקונפליקטים עם אנשים קרובים. רק 33% מהמשיבים העידו כי הם התבטאו בחופשיות מלאה לאורך התקופה, בעוד 67% נמנעו מכך – 22% מתוכם לעיתים קרובות. גם כאן בפילוח מגדרי של הנתונים מתגלה פער גדול בין גברים ונשים. בעוד 39% מהגברים מעידים שהתבטאו באופן חופשי, רק 27% מהנשים הרשו לעצמן חופשיות דומה.

להיפגש ולהשתכנע – מקום לאופטימיות

עם זאת, למרות שרבים כל כך חוששים להתבטא, יש סיבה לאופטימיות. הצעד הראשון בדרך להתגבר על קיטוב פוליטי ולשפר את הלכידות החברתית על אף המחלוקות עשוי להיות מפגש בין בעלי עמדות שונות, ובלבד שהם מוכנים להקשיב. לפי תוצאות הסקר, למרות שהישראלים חוששים להביע את העמדות שלהם, הם מוכנים להיפגש עם מי שדעותיהם שונות.

כאשר התבקשו המשיבים לדרג עד כמה הם מוכנים להיפגש עם אנשים מהמחנה הפוליטי האחר כדי לשמוע על תפיסת העולם שלהם, 73% סימנו כי היו מוכנים להיפגש עם אנשים מהמחנה הפוליטי האחר כדי לשמוע על תפיסת העולם שלהם, ורק 14% סירבו. לעומת זאת, כאשר נשאלו אם יסכימו להיפגש ולשמוע בעלי עמדות קיצוניות מהמחנה האחר, אחוזי ההסכמה ירדו ל-49%, ו-40% סירבו. נראה שהמפגש עם הקיצוניים הוא לא הפתרון שהחברה הישראלית מעוניינת בו, אלא מפגש בין דעות שונות – כל עוד אינן קיצוניות מדי.

נתון מעודד נוסף נוגע למידת המוכנות להשתכנע. בסקר, שאלנו את הישראלים עד כמה הם בטוחים לגבי עמדותיהם בנוגע לאחת הסוגיות הקשות ביותר שעל סדר היום הציבורי – המשך המלחמה בעזה וסוגיית החטופים. 33% מהמשיבים בטוחים לחלוטין בעמדתם, אך רובם הגדול פתוחים במידה זו או לעמדות הצד השני בנוגע להמשך המלחמה והחזרת החטופים.

גם בנושא הרפורמה המשפטית הנתונים מעודדים. כשהמשיבים נשאלו אם יש גרעין של אמת בטיעוני הצד שכנגד בנושא הרפורמה המשפטית, 8% הסכימו במידה רבה מאוד, 22% הסכימו במידה רבה, 25% הסכימו במידה בינונית, 32% הסכימו במידה מועטה, ורק 13% לא הסכימו כלל. גם בפילוח פוליטי נראה כי אין פערים גדולים בין המחנות, כלומר שני הצדדים מסכימים שיש סיבות להקשיב לצד שכנגד ולטיעוניו, שכן יש בהם אמת.

הנתונים מצביעים על דיסוננס. רובנו חוששים להשמיע את עמדותינו, ועם זאת מעוניינים להיפגש ולשמוע את דברי הצד השני, ואף פתוחים לשינוי דעה. נתונים אלה יכולים ללמד אותנו רבות על אופן הדיון ועל הנזקים שהוא גורם בחברה הישראלית. החשש מאובדן קשרים או אופיין הקיצוני של הרשתות החברתיות מרתיע את הישראלים מלהתבטא, ומשתיק קולות לא קיצוניים של אלה שהיו רוצים גם להקשיב. במילים אחרות – אם ניצור מרחבים בטוחים להתבטאות ונצליח לקיים שיח אמיתי, ייתכן שאם רבים יותר ירגישו חופשיים לומר את דעתם, והציבור הישראלי יפתיע במוכנותו לשמוע עמדות שונות.

הרב סתיו: "אפשר להתחבר גם עם מי שחושב אחרת"

פרופ' נסים ליאון, העומד בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומלווה את המחקר, מוטרד מהממצאים: "נראה שהשסע הפוליטי הפך להיות השסע המשמעותי ביותר ישראל, וגובה מחירים כבדים מאוד מהקשרים הבין-אישיים של הישראלים. זה נתון משמעותי וחשוב לדון בו בימים אלה דווקא. עצוב לראות שאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה לא הצליחו למתן את הקיטוב, ואנחנו עדיין באותו משבר שהיינו בו לפני שנתיים".

לדברי הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, מדובר במגמה מדאיגה: "הממצאים המטרידים ביותר נוגעים לזליגת הקיטוב למשפחה ולזוגיות. אם לא נוכל לבנות משפחה עם מי שחושב אחרת בסוגיות כאלה ואחרות, נמצא את עצמנו בשבטים מפולגים ומפורדים. אני קורא לחברה הישראלית לעצור את הקיטוב, ולהוכיח שאפשר לדבר ולהתחבר גם עם מי שחושב אחרת".