אין הרבה חיילים שאוהבים לסגור שבת בבסיס – אבל עבור חלק לא מבוטל מהחיילים, סגירת שבת היא לא רק פגיעה במורל, אלא גם אתגר לא קטן. פיקוח נפש דוחה שבת – זה ברור לכל לוחם בשטח. אבל במשימות השגרה של חיילים עורפיים בשבת, לא תמיד ברור איפה עובר הקו. פעולות רבות שהן חלק משגרת הפעילות בצה"ל כרוכות בשימוש בכלים, במכשירים ובאמצעים טכנולוגיים שונים – וכאשר חיילים שומרי מצוות נדרשים לבצע אותן בשבת, הם נתקלים בדילמות הלכתיות ולא תמיד יודעים להכריע מה נחשב לפעילות מבצעית הכרחית, ומה כבר גובל בחילול שבת. כדי לצמצם את התחום האפור, מדור הלכה וטכנולוגיה מפתח פתרונות שמאפשרים לשומרי מצוות לפעול בלי חשש. "אף חייל בשדה הקרב לא שואל אם מותר לו להסתער בשבת, אבל כשזה מגיע למשימות השגרתיות של הביטחון השוטף – שם מתעוררות השאלות", אומר רע"ן (ראש ענף) הלכה, הרב סא"ל אודי שוורץ. "בדיוק בשביל זה אנחנו קיימים. המטרה של מדור הלכה וטכנולוגיה היא לצמצם את מרחב הספק ולאפשר לחיילים ולמפקדים להמשיך את המשימות שלהם בלי לחשוש".
"אף חייל בשדה הקרב לא שואל אם מותר לו להסתער בשבת – השאלות מתעוררות במשימות השגרתיות"
המטרה: רציפות תפקודית
מדור הלכה וטכנולוגיה (הלו"ט) של חיל הרבנות הצבאית הוקם לפני כ-15 שנים ביוזמת הרב תא"ל אייל קרים, אז רמ"ח הרבנות והיום הרב הראשי לצה"ל. את פעילות המדור מובילים כיום שני אזרחים עובדי צה"ל: הרב רס"ן רונן אהרון, שהקים את המדור ומוביל אותו כבר שנים, ולצידו אליהו אברהם, מהנדס חשמל בכיר. תחתיהם משרתים חיילים בסדיר ובמילואים שמכירים גם את עולם ההלכה וגם את תחומי החשמל, המחשוב והפיתוח.
"בעבר היו שיתופי פעולה הדוקים בין צה"ל לבין מכונים טכנולוגיים אזרחיים שמתמחים בפיתוח פתרונות לשבת, אך עם הזמן הרבנות הצבאית הבינה שנכון שיהיה לה מכון עצמאי, שכל כולו מוקדש לצבא, ויודע לאבחן בצורה המדויקת ביותר את הבעיות שמטרידות את המשרתים במטה ובשטח", מסביר סא"ל הרב אודי שוורץ, ראש הענף שתחתיו פועל מדור הלו"ט. "אנחנו רוצים לאפשר לכל חייל או מפקד שעושה את משימתו בשבת להתרכז בפעילות המבצעית בלי להטריד את דעתו כל הזמן בשאלות של מה מותר לו לעשות ומה אסור. לכן, מגוון הפתרונות שאנחנו מציעים נועד להפחית את האי-ודאות, במיוחד בתחומים האפורים שאין בהם פיקוח נפש של ממש, ולאפשר לנו ליישם את צמד המילים החשוב ביותר שיש בצה"ל: רציפות תפקודית".
משחקים על כל המגרש
ליבת העיסוק של הלו"ט מוקדשת למערכות המחשוב, וכוללת שורה של פיתוחים כמו מקלדת ועכבר לשבת, ובקרות כניסה שמבוססות על טביעות אצבע או סורקי רשתית. בקטלוג המוצרים אפשר למצוא גם פתרונות אחרים כמו נרות שבת חשמליים שמיועדים למקומות שבהם אסור להבעיר אש, או פנס שבת שמיועד ללוחמים בשטח. מרבית המוצרים מבוססים על מנגנוני השהיה המכונים מנגנוני "גרמא", שמאפשרים לבצע פעולות חשמליות באופן עקיף.
חלק מהפתרונות שמדור הלו"ט מציע הם תוצר של צרכים שעלו מהשטח, לרוב דרך חיילים שהציפו בעיה מול רבני היחידה שהעבירו אותה הלאה. פתרונות אחרים נוצרו בעקבות צרכים שגורמים ברבנות הצבאית זיהו בעצמם. כך או כך, מרגע שעולה צורך, המדור כבר מוביל את התהליך כולו – משלב הבעיה ואפיון הפתרון, דרך יצירת אב-טיפוס, בדיקות טכנולוגיות ובחינות הלכתיות, ועד לייצור מסחרי של כמות היחידות הנדרשת. בחלק מהמקרים גם ההתקנה וההטמעה של המוצרים נמצאת תחת אחריות המדור. "צוותים שלנו, בעיקר צוותי מילואים, יוצאים ממש עד לקצה המבצעי – מרמת הגולן ועד אילת, לוקחים את ההתקן ממחנה שורה, נוסעים ליחידה, פותחים את ארון החשמל הנדרש ומלבישים לתוכו את אותו התקן", אומר סא"ל שוורץ, "אז בהחלט אפשר לומר שהמדור משחק על כל המגרש".
"בצה"ל הקימו פרויקט טכנולוגי משוכלל, וכשהוא הושלם גילינו שאין לחיילים דרך להיכנס לשירותים בלי לחלל שבת"
לחסוך באנרגיה ולשמור שבת
בעוד עקרונות ההלכה עצמם לא משתנים, הטכנולוגיה והסביבה מתקדמים כל הזמן – כך שתמיד נדרשים עוד ועוד פתרונות רלוונטיים. "בשנים האחרונות הנושא של אנרגיה ירוקה נמצא על ראש שמחתנו בצבא, והוא מעורר הרבה מאוד שאלות הלכתיות", אומר שוורץ. "כולנו רוצים לחסוך באנרגיה, אבל רוב מנגנוני החיסכון כרוכים בחילול שבת. נדרש, אם כך, לתכנן מנגנונים שיאפשרו לנו לחסוך אנרגיה במשך שישה ימים, אבל כאלה שאפשר יהיה לנטרל בשבת. זה הכרחי על מנת לאפשר לחיילים להיכנס לחדרם או לצאת ממנו בלי להדליק תאורה או לכבות מיזוג אוויר למשל".
סא"ל שוורץ לא מדבר באוויר. בעבר כבר אירע שפרויקטים מורכבים בצה"ל התבררו בשלב מאוחר מדי ככאלה שלא מאפשרים לחיילים לשמור שבת כהלכתה. "לפני עשור בערך הקימו בצה"ל פרויקט מאוד משוכלל וטכנולוגי, וכשהוא הושלם גילינו שאין לחיילים דרך להיכנס לשירותים בלי לחלל שבת כי כל המנגנונים שם היו חשמליים", הוא מספר. "היום אנחנו מעורבים בכל פרויקט חדש כבר משלב התכנון וההקמה ויוצאים לסיורים יזומים בשטח כדי לוודא שכל המנגנונים יהיו מותאמים לשבת וכדי לראות מראש עם אילו בעיות אנחנו צפויים להתמודד".
כך למשל נולדו פיתוחים למטבחי צה"ל, שמאפשרים שימוש בטוח מבחינה הלכתית במקררים ובתנורים בשבת, שמתאימים גם לתשתיות חיסכון באנרגיה. "אי אפשר לדאוג שבכל בסיס ובכל מוצב יהיה מישהו שיבוא לפני כניסת שבת וינטרל את כל מערכות החיסכון באנרגיה, לכן יצרנו שעון אסטרונומי שמכיר את לוח השנה העברי ומעודכן בזמני כניסה ויציאה של שבתות וחגים עשורים קדימה", מסביר שוורץ. "אנחנו מרכיבים את השעון הזה על לוח החשמל, והוא יודע אוטומטית להשבית את כל המערכות לפני כניסת שבת וחג ולהפעיל אותן שוב בחזרה".
"בזכות זה שאנחנו לובשי מדים, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את הצרכים בשטח"
מגיעים למוצבים הנידחים ביותר
מרבית הפתרונות של מדור הלו"ט מיועדים למערך תומך הלחימה, אבל מדי פעם יש צרכים שמגיעים ממש מהשטח ומיועדים למערך הלוחם. "אחד הנושאים שמאוד מעסיקים אותנו לאחרונה זה כל הנושא של משאבות מים במוצבים", מספר שוורץ. "במוצבים מרוחקים אין חיבור לתשתית מים, ובשביל שיֵצאו מים מהברזים יש צורך להפעיל משאבה. זה מוביל לכך שכל פתיחת ברז בשבת כרוכה למעשה בחילול שבת. כדי לפתור את הבעיה אנחנו עובדים בימים אלה על פיתוחים שמתבססים על מנגנוני השהיה שונים. מעבר לפיתוח המורכב, יש כאן גם אתגר גדול בהטמעה כי מאוד קשה להגיע עד המוצבים הכי נידחים ולוודא שבכל מקום יש פתרון מתאים".
אתגר ההטמעה הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות של המדור, והוא התחדד במיוחד בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" – לא בגלל השתנות הצרכים, אלא בגלל השינוי בהיקף הפעילות וברמת הדחיפות. "בשבוע הראשון של המלחמה התקשר אליי קצין האג"ם של פיקוד דרום ואמר לי שיש להם בעיה עם בקרות כניסה לא מותאמות לשבת ושהם חייבים את העזרה שלנו", מספר שוורץ. "זה לא דרש מאיתנו למצוא חידושים כי כבר יש לנו פתרונות לבעיות כאלה, אבל כן נדרשנו להגדיל את היקפי הייצור ולבצע התקנות במהירות גבוהה כדי לתת מענה לחיילים שנמצאים עכשיו במלחמה".
"בשבוע הראשון של המלחמה התקשר אליי קצין האג"ם של פיקוד דרום ואמר שיש בעיה עם בקרות כניסה לא מותאמות לשבת ושהם חייבים את עזרתנו"
מהווים כתובת למשטרה, למד"א ולשב"ס
פתרונות טכנולוגיים לשבת נצרכים לא רק בצה"ל אלא בכל גופי החירום והביטחון. הניסיון הנצבר של מדור הלו"ט הפך אותו לכתובת מקצועית עבור גופים ומוסדות רבים. "יש הרבה גופים אזרחיים וביטחוניים שנעזרים בנו כי ההתקנים שלנו מאוד יעילים ויכולים להתאים לבעיות שגם הם מתמודדים איתן", מספר שוורץ. "לא מזמן הוזמנתי לתת ייעוץ בשירות בתי הסוהר, וגם משטרת ישראל ומד"א פונים אלינו לפעמים להכוונה".
שוורץ מספר שהיה שמח לא רק לייעץ אלא גם לשווק את הפיתוחים של המדור החוצה, אבל כרגע זה לא אפשרי. "הרבה פעמים רוצים לקנות מאיתנו מוצרים, אבל אנחנו לא יכולים לעמוד בהיקפי הייצור הנדרשים לשם כך", הוא מסביר, ומוסיף שמגבלות הייצור מורגשות לעיתים גם בתוך המערכת. "גם במסגרת צה"ל אנחנו לעיתים נתקלים בפער בין הביקוש להיצע, ולא תמיד מצליחים לספק את כמות המוצרים הנדרשת. בתקופת המלחמה למשל קיבלנו הרבה בקשות לקבל מקלדות לשבת עד שהגענו למצב שלא נשארה לנו אפילו מקלדת אחת במלאי. לצערי אנחנו לא עובדים כמו חברה אזרחית שיכולה לנהל את ההכנסות וההוצאות שלה, אלא כפופים למגבלות תקציב, וזה משפיע על יכולות הייצור שלנו".
למרות האתגר הזה, סא"ל שוורץ מדגיש שיש גם יתרון גדול לעבודה שהם עובדים עבור הצבא מתוך הצבא. "בזכות זה שאנחנו לובשי מדים, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את הצרכים בשטח ולהיות מחוברים באמת למשרתים", הוא טוען. "אנחנו בקשר מתמיד עם החיילים בנקודות הקצה וכל הזמן בוחנים את איכות ממשקי המשתמשים, בודקים אם יש צרכים שלא קיבלו מענה, ונמצאים עם עין צופייה על פרויקטים חדשים".