סוגיית השוויון בנטל נמצאת על סדר היום הישראלי כבר שנים, אך בשנה האחרונה הגיעה לנקודת רתיחה. הממשלה, שהחלה לקדם פטור מגיוס לתלמידי ישיבה חרדים עוד לפני שפרצה המלחמה, נתקלה בהתנגדות חסרת תקדים וחוצת מחנות. בזמן שהשירות הצבאי בחובה ובמילואים הולך ומתארך, נראה שהקרע בין האוכלוסייה המשרתת לבין אלו שלא משרתים הולך וגדל.
בין הפתרונות שעלו לפתרון בעיית אי-השוויון בשירות, הוצע להעניק זכויות-יתר למשרתים, ונשמעו גם קולות הקוראים לפגיעה בחלק מהזכויות של מי שאינם משרתים. אך מה נחשב לשירות משמעותי מספיק בשביל לזכות את המשרתים בו באותן זכויות-יתר? בדצמבר 2024 הקדשנו לסוגיה זו סקר נוסף במדד צהר ליהדות ומסורת – מחקר מתמשך בחברה הישראלית, הנערך מדי רבעון.
הסקר בוצע בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים שלם. הוא נערך בקרב 803 משיבים מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת (18+) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא ±3.5% בהסתברות של 95%.
הקיטוב בישראל
נראה שהשסעים בחברה הישראלית הולכים ומעמיקים בשנים האחרונות. שיח השנאה משתולל ומולו נשמעות קריאות לאחדות ולפיוס, אך כדי למנוע השתקה, הקריאה לאחדות חייבת להגיע עם פתרונות. כדי להתמודד עם שיח השנאה והקיטוב, שאלנו יהודים מכל המגזרים בישראל מהן לדעתם הסוגיות המרכזיות ביותר שמקטבות את החברה הישראלית כיום.
הסוגיה שזכתה לקולות הרבים ביותר היא סוגיית אי-השוויון בנטל השירות הצבאי, עם 79% מהמשיבים לסקר. נושא אי-השוויון הגיע למקום הראשון בכל אחד מהזרמים, גם בחלוקה לפי השתייכות דתית ולפי זהות פוליטית. 74% מהמזוהים כימין ו-79% מהשמאל בחרו בסוגיה זו כאחת מהשלוש המשמעותיות ביותר. המגזר שבו האחוז הגבוה ביותר של מי שרואים את הסוגיה הזו כמקטבת ביותר הוא דווקא מצביעי המרכז.
במקום השני מבין הסוגיות המקטבות, בכל המגזרים, הגיעה הרפורמה במערכת המשפט ובמבנה הדמוקרטיה, עם 59% מהמשיבים. במקום השלישי הגיעה המחלוקת הפרסונלית סביב הנהגתו של רה"מ בנימין נתניהו והמחנות שנוצרו סביבה, עם 47% מהנשאלים.
נוסף על כך, 78% מהמשיבים הסכימו כי שוויון בנטל השירות הוא הכרחי לאיחוי השסעים בחברה הישראלית. בכל המגזרים קיימים אחוזי הסכמה גבוהים מאוד עם הנחה זו, מלבד בציבור החרדי, שבו 44% חולקים עליה.
כן פתרון, לא פשרה
נראה כי אין ספק לגבי מרכזיותה של הסוגיה, וקיימים אחוזי הסכמה גבוהים גם לגבי פתרון הבעיה: יצירת שוויון תביא לאיחוי. עם זאת, נראה כי יצירת השוויון עלולה להיות מאתגרת. בסקר, שאלנו אם יסכימו המשיבים לפשרה פוליטית, אם זו תוביל לגיוס האוכלוסיות הלא משרתות.
לפי ממצאי הסקר, רוב היהודים בישראל היו מוכנים להתפשר פוליטית לצורך הקמת ממשלה שתקדם פתרונות של גיוס אוכלוסיות לא משרתות, אך זהו רוב קטן של 59% מהישראלים בסך הכול. בפילוח לפי מפתח פוליטי מתגלה מגוון מעניין: 74% ממצביעי המרכז ו-67% ממצביעי השמאל הסכימו לפשרה, אך במחנה הימין האחוזים נמוכים בהרבה, עם 51% הסכמה בלבד.
נראה כי בעיני מחצית מהימנים, כמו גם רבים במרכז ובשמאל, למרות השסע שהיא מייצרת, פתרונה של סוגיית השוויון בנטל אינו מצדיק פשרה בסוגיות אחרות. יש כמובן לקחת בחשבון שהממשלה הנוכחית היא ממשלת ימין, ולכן סביר שרבים יותר במרכז ובשמאל יצדיקו שינויים כדי לגרום להקמת ממשלה חלופית, ולעומת זאת, במחנה הימין רבים יתנגדו לפשרות שיביאו לחילופי שלטון.
אליטה משרתת
כדי להבין איזה סוג של פתרון יהיה מקובל על מרבית הישראלים, הצענו למשיבים כמה שיטות פיצוי למשרתים ודרכי אכיפה כלפי אלו שאינם משרתים, וכן פתרונות מקדמי שוויון נוספים, ושאלנו את הציבור אם הם ראויים בעיניו. התוצאות מאירות עיניים.
רוב גדול של המשיבים הסכים לחקיקת שירות לאומי חובה לבעלי פטור משירות צבאי – ביניהם בעלי פטור מסיבות אישיות, נוסף לאוכלוסיות פטורות כיום כגון נשים דתיות וגברים חרדים. 81% מהציבור הסכים לפתרון זה, ובקרב הציבור הדתי הסכימו אף רבים יותר – 89%. 80% מהמשיבים הסכימו גם כי אמצעי לחץ קולקטיביים על הציבור החרדי הם צעד ראוי. רק 25% מהמשיבים הסכימו להעניק לבוגרי החינוך החרדי אשר יבחרו להתגייס תמריצים מיוחדים שלא יינתנו לחיילים שאינם חרדים.
במענה להצעות לפתרון שנוגעות למהות הדמוקרטיה, התקבלו תשובות מפתיעות. לא פחות מ-61% מהציבור מסכימים שיש למנוע ממי שלא שירתו את האפשרות לשמש שרים או ראשי ממשלה. 35% מהמשיבים הסכימו אף למנוע מהם לחלוטין את זכות הבחירה, ולהתנות אותה בשירות צבאי או לאומי.
| פתרון | ראוי |
| תוכניות ממשלתיות יסבסדו או יעניקו הנחה ברכישת דירה עבור משרתים | 93% |
| למשרתים יינתנו הקלות במס הכנסה | 91% |
| למשרתים תינתן העדפה בקבלה למשרות בשירות המדינה | 88% |
| כל מי שמקבל פטור משירות צבאי יחויב ללכת לשירות לאומי | 81% |
| יופעלו אמצעי לחץ קולקטיבי על הציבור החרדי (הפסקת תקצוב למוסדות) | 80% |
| למשרתים תינתן העדפה בקבלה למוסדות אקדמיים | 79% |
| צה"ל יפעל כדי שהחיילים במסלולים חרדיים יישארו חרדים במהלך השירות | 73% |
| מי שלא שירת בצבא לא יוכל לשמש ראש ממשלה או שר בממשלה | 61% |
| פטור משירות יינתן ללומדי תורה מצטיינים תחת פיקוח של המדינה | 57% |
| זכות הצבעה תינתן רק לאזרחים ששירתו (בשירות צבאי או לאומי) | 35% |
| חיילים בוגרי חינוך חרדי יקבלו תמריצים נוסף לאלה שיקבלו חיילים אחרים | 25% |
מעניינת במיוחד ההצעה שעלתה לאחרונה לסדר היום להתנות את זכות ההצבעה בשירות. לפי תוצאות הסקר שלנו, אחוזי התמיכה בהצעה זו אינם גבוהים, אך היא זוכה לפופולריות רבה יותר בקרב מצביעי המרכז. 48% מהמשיבים שזיהו את עצמם עם מחנה זה הסכימו כי זהו פתרון ראוי למשבר, לעומת 34% ממחנה הימין ו-31% במחנה השמאל.
זהו נתון מעניין, מכיוון שכשליש מהמשיבים – בימין ובשמאל כאחד – הביעו נכונות למנוע מאזרחי המדינה זכות שנחשבת כאחת מחירויות היסוד החשובות ביותר ומהסימנים המובהקים ביותר של חברה דמוקרטית. נוסף על כך, תוצאות אלה מפתיעות משום שבדרך כלל מחנה המרכז נוהה פחות אחר פתרונות קיצוניים ושנויים במחלוקת מאשר המחנות שמשני צידי המתרס הפוליטי. נראה שסוגיית השוויון בשירות היא סוגיה מרכזית בזהותו של המחנה ומעסיקה מאוד את מצביעיו.
ככלל, נראה שמרבית הציבור היהודי בישראל תומך ביצירת "ברית משרתים", שבה מקבלים הטבות, תקציבים ואפילו זכויות בתמורה לשירות. בעידן שבו נטל השירות גדול כל כך והנשיאה בו כבר אינה מובנת מאליה, הציבור מבקש לעודד את המשרתים ולהעניק עבור השירות תמורה שתבדיל אותם ממי שאינם נושאים בעול. עם זאת, נשאלות השאלות מהו שירות עבור המדינה, כיצד מודדים אותו, והאם כל סוגי השירות זכאים לאותן הטבות וזכויות?
מהו שירות?
על מנת להבין טוב יותר את ברית השירות הזו ומי לדעת הציבור נכללים בה, ניסינו לברר עד כמה כל אחד מסוגי השירות הקיימים היום במדינה נתפס כנושא בנטל. תוצאות הסקר הפתיעו אותנו. כצפוי, 98% מהמשיבים סוברים כי שירות צבאי קרבי נושא בנטל במידה רבה. 89% מייחסים את אותו ערך גם לשירות צבאי תומך לחימה וביחידות המטה. לעומת זאת, רק 73% סוברים כי שירות לאומי בכוחות הביטחון נושא בנטל במידה זו, ו-71% בלבד מייחסים מידה רבה של נשיאה בנטל לחיילים קרביים במסגרת ישיבות ההסדר, שמשרתים בשירות פעיל במשך 17 חודשים ומקדישים 3 שנים ו-7 חודשים נוספים ללימוד תורה בשל"ת. למקום האחרון הגיע השירות הלאומי במוסדות האזרחיים. 58% מהמשיבים ראו בשירות זה נשיאה בנטל במידה רבה.
נראה כי הנשיאה בנטל נמדדת בעיני הציבור הישראלי בעיקר לפי אורך השירות, ולא רק לפי מידת התרומה שלו למשימות לאומיות. כתוצאה מכך, שירות ההסדר הקרבי, אך מקוצר, נחשב פחות משירות לאומי באורך שנתיים בכוחות הביטחון. לצד זאת, אפשר לראות בוודאות כי בעיני מרבית המשיבים על הסקר, השירות בצבא עדיף על פני שירות בגופים אחרים.
הרב סתיו: "יש למנף את ההסכמה וליצור שיתופי פעולה"
פרופ' נסים ליאון, העומד בראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומלווה את המחקר, מצביע על שתי מסקנות: "ראשית, נראה שהמלחמה משפיעה מאוד על סדר היום הציבורי. בעוד העמדות בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני הולכות ומתקרבות, נושא הגיוס נמצא בלב המחלוקת, וייתכן מאוד שהדבר ישפיע על העתיד של הפוליטיקה הישראלית ומפת הגושים. אולי בשל כך, הסקר מציף סוגיה שבה, לראשונה, המסורתיים ומצביעי המרכז אינם מתונים יותר מהמחנות האחרים, אלא דורשים הכרעה".
הרב דוד סתיו, ראש ארגון רבני צהר, העומד מאחורי המחקר, מוצא בנתונים מקום לתקווה. "אין ספק שסוגיית השוויון בנטל יוצרת משבר של ממש בחברה הישראלית, כי יש לחתור לפתרונות. נראה כי קיימת הסכמה רחבה בקרב היהודים בישראל לגבי שני פתרונות לפחות – מיסוד השירות הלאומי, ומתן תמריצים לאוכלוסיות המשרתות. כדי לנצל את ההסכמה בנושא ולייצר פתרון, אני מקווה שנשכיל ליצור שיתופי פעולה ולהגיע לפשרות".
תוצאות נוספות של הסקר יפורסמו כאן, בערוץ משב.