סוג המסלול: מעגלי
אורך המסלול: כ-2 ק”מ
משך הטיול: שעה-שעתיים
דרגת קושי: קלה
עונה מומלצת: מתאים לכל ימות השנה
נקודת מוצא וסיום: גן לאומי תל גזר
מידע שימושי: אין דמי כניסה | אפשר להכניס כלבים
רקע
תל גזר הוא אחד מאתרי העתיקות הראשונים שהתגלו בישראל. את האתר גילה הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו בשנת 1871, ובמרוצת השנים נעשו במקום חפירות ארכיאולוגיות רבות שחשפו ממצאים חשובים לאורך הדורות.
גזר הייתה עיר מרכזית ומיושבת במשך אלפי שנים, וההתיישבות הראשונה בה מתוארכת לשנת 3500 לפנה”ס.
העיר חלשה על דרכים מרכזיות והשקיפה על כל מישור החוף, השפלה והרי ירושלים, ולפיכך הייתה לה חשיבות אסטרטגית שהובילה עמים רבים להילחם על השליטה בה.
העיר גזר מתוארת בממצאים ארכיאולוגיים שונים, כמו מכתבי אל-עמארנה מן המאה ה-14 לפנה”ס שנמצאו במצרים. כך, למשל, במכתב 287 מתלונן מושל ירושלים בפני מלך מצרים על כך שתושבי גזר מסייעים לבני “העפירו” (כנראה: העברים) שהיו עוינים את השלטון: “ראה, ארץ גזר, ארץ אשקלון ולכיש נותנים להם (לבני העפירו) מזון, שמן ואת כל מחסורם. לכן ידאג נא המלך לצבא הסדיר וישלח נא צבא סדיר נגד האנשים הפושעים במלך אדוני!”
העיר גזר מופיעה גם במספר מקומות במקרא:
- בימי יהושע בן נון היא מוזכרת במלחמה נגד מלכי הדרום: “אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד” (יהושע י, לג).
- בימי דוד המלך היא מוזכרת כגבול שעד אליו הוא הכה את הפלשתים: “ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר” (שמואל ב ה, כה).
- בימי שלמה המלך מסופר שמלך מצרים כבש את גזר ונתן אותה כנדוניה לבתו שהתחתנה עם שלמה: “פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה” (מלכים א ט, טז).
גם בספר מקבים א העיר מוזכרת מספר פעמים. בין היתר מסופר שם ששמעון החשמונאי כבש אותה: “ויהי בימים ההם וייחן שמעון על גזר ויקף את העיר, ואחרי הגישו כלי מפץ לקראתה וילכוד המגדל” (מקבים א יג, ז).
במרוצת השנים החליפה העיר גזר ידיים רבות, ובחלק מהתקופות היה בה יישוב יהודי משגשג. בתקופות הרומית והביזנטית, בין המאות הראשונה לשביעית לספירה, ירדה העיר מגדולתה ועם הזמן ננטשה. כל עם ששלט בגזר הותיר בה את חותמו, ועדות לכך אפשר למצוא בשרידים הרבים והמרתקים שנמצאים באתר.
המסלול
תל גזר הוא מסלול מעגלי קצר ונוח שרצוף באתרים ובממצאים מעניינים. את המסלול נתחיל באזור החניה שבו נוכל לראות משטח בטון גדול, שריד ממחנה משלחת החפירות הראשונה שהקימה על משטח זה אוהלים. משם נמשיך לצעוד על שביל מסודר להולכי רגל המסומן בירוק.
לוח גזר
עם העלייה לשביל נגיע לתצפית הדרומית המשקיפה לכיוון כרמי יוסף ויער המגינים. ליד התצפית נוכל לראות דגם מוגדל של לוח גזר, שהוא אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר שנמצאו בישראל. הלוח המקורי קטן יותר ונמצא במוזיאון באיסטנבול, שכן העות’מאנים שלטו אז בארץ ישראל.
על גבי הלוח חרוטה כתובת בכתב עברי קדום המתוארך סביב המאות ה-9–10 לפני הספירה, כלומר תחילת תקופת המלוכה בישראל, שבה מצוינים חודשי השנה והפעילות החקלאית המתאימה לכל חודש. שמות החודשים שונים מאלה שבהם אנחנו משתמשים היום. כך, למשל, קיים חודש בשם “לקש” או “זמר”. בסך הכול מצוינות על גבי הלוח שמונה עונות, שכנראה מייצגות את חודשי השנה. החוקרים מעריכים שארבע מהעונות מייצגות שני חודשים, וארבע מהן מייצגות חודש אחד – וכך מגיעים למניין של שנים עשר חודשים.
ליד כל עונה מצוינת הפעילות החקלאית המתאימה לה. לדוגמה, תשרי וחשוון הם חודשי האסיף, כסלו וטבת הם חודשי הזריעה, בחודש אייר נערך קציר השעורים, בתמוז ואב נערך הבציר, ובחודש אלול נקטפים פירות הקיץ.
הלוח מלמד שכבר בעת העתיקה השנה התחילה בחודש תשרי והסתיימה בחודש אלול, בהתאם לפעילויות החקלאיות, וייתכן ששם הונחו היסודות ללוח השנה העברי המוכר לנו היום. הלוח אף מעיד על היותה של החברה באותה תקופה חברה חקלאית.
מפעל המים
קיומו של כל יישוב תלוי במקור מים, ותל גזר אינו שונה בכך. כיצד הגיעו מים אל תושבי המקום? בואו נגלה יחד.
מהמצפה נמשיך בשביל היורד מטה וימינה ונגיע אל מפעל המים שנחצב בתקופה הכנענית התיכונה, ונועד לספק מים ליישוב לכל אורך השנה. מדובר במנהרה אלכסונית בעומק של כ-60 מטרים המגיעה עד מי התהום.
אפשר לרדת לעומק המנהרה באמצעות 175 מדרגות ברזל. הירידה מטה חווייתית, אך יש לקחת בחשבון שככל שמעמיקים נהיה חשוך יותר, ולעיתים המדרגות חלקות בגלל ההפרשות של העטלפים היוצאים מבטן המנהרה. מחוץ למפעל המים אפשר להתרשם משרידים של מבני מגורים, מחסנים וכלים שונים כמו כדים לאגירת מים.
המגדל והשער הכנעני
לאחר הביקור במפעל המים נעבור גשר עץ ונוכל לראות את המגדל והשער הכנעני, אשר שימשו חלק ממערך הביצורים של העיר ומהווים כיום את מבנה הביצורים הגדול מסוגו בארץ. השער בנוי מלבני בוץ המונחות על יסודות אבן, והוא השתמר לגובה של 7 מטרים. בצד שמאל של השער נמצא מגדל השמירה, שנמתח לרוחב של 16 מטרים ומתנשא לגובה של 20 מטרים.
ביולי 2022 התרחשה שריפת ענק שפגעה מאוד בשער הכנעני. כשנה לאחר מכן פתחה רשות העתיקות במבצע שיקום, בסיוע הציבור הרחב.
הביצורים המרשימים מעידים על המיקום האסטרטגי של העיר, ועל הצורך להגן עליה מפני צבאות זרים ופולשים.
שער שלמה
נתקדם עם השביל ונגיע לשער שלמה – השער הדרומי שנבנה על פי ההערכה בימי המלך שלמה, והיה בשימוש במשך מאות שנים. שער זה מלמד על חשיבותה של בעיר בתחילת ימי המלוכה הישראלית.
פרופ’ יגאל ידין, מראשי הארכיאולוגיה המקראית בישראל, הוא שתיארך את השער לימיו של שלמה, וראה בו חלק ממפעל הבנייה הנרחב של המלך – מפעל שכלל גם את בניית בית המקדש הראשון.
פרופ’ ידין חקר ביסודיות את הערים חצור, מגידו וגזר, שאת שלושתן פיתח המלך שלמה. בכל אחת מערים אלו נחשף שער זהה, בעל מבנה חדשני לאותה תקופה. השער בגזר, בדומה לשני השערים האחרים, רחב ובנוי בבסיסו מאבנים שמעליהן יש לבני בוץ. בכל אחד מצידי השער יש שלושה תאים שבהם, ככל הנראה, היו עורכים תשאולים למי שביקש להיכנס לתוך העיר. משני צידי השער נבנתה חומה כפולה עם חלל פנימי שחולק לחדרים, אשר שימשו כנראה למגורים או לאחסון. ידין, שהכיר את מבנה השערים בערים האחרות, ידע היכן לחפור כדי למצוא את בסיסי השער.
לשער העיר, כפי שאנחנו למדים ממקורות שונים במקרא, היה תפקיד חשוב בסדר היום הציבורי. מעבר לכך שהוא שימש מקום בידוק בטחוני לנכנסים, גם נערכו בשער משפטים, כמפורט בספר דברים: “שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך” (דברים טז, יח).
השער גם שימש מקום לעסקאות מסחר, כפי שמצוין בספר מלכים: “ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון” (מלכים ב ז, א). השער הוא גם המקום שבו בעז פוגש את הגואל במגילת רות, כנקודת מפגש טבעית לאדם שמחפשים אותו: “ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר” (רות ד, א).
מקדש האבנים העומדות
נמשיך עם המסלול ונגיע לתצפית המשקיפה על עמק איילון, העיר מודיעין, לטרון וגשרי הרכבת לירושלים. זאת הזדמנות טובה להיזכר בנס שאירע לבני ישראל בימי יהושע בן נון, בזמן המלחמה מול מלכי הדרום.
לפי הסיפור המקראי, ה’ ציווה על השמש והירח להפסיק את תנועתם, ובכך אפשר לבני ישראל למקסם את ניצחונם במערכה. מכאן לקוח המשפט המוכר: “שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון” (יהושע י, יב).
בנקודת התצפית אפשר לעצור ולפוש קצת, והילדים ישמחו לפגוש פסל סביבתי המנגן בעזרת הרוח.
לאחר התצפית נעבור בעמק קטן שבו נוכל לראות מקדש אלילים קדום. במקדש ניצבות עשר אבנים בגדלים שונים שנועדו לייצג את האלוהות. חלק מהאבנים שוקלות כמה טונות ומתנשאות לגובה של מעל שלושה מטרים. האבנים מוחלקות מצד אחד ומחוספסות מהצד השני, ומסודרות כך שצידן המוחלק פונה לכיוון שקיעת השמש. קיומו של מקדש האבנים מלמד על העמים השונים והתקופות השונות שבהן שימש תל גזר למגורים.
קבר השייח’
נתקדם עם השביל ונעבור בתצפית היקפית ובקבר השייח’ – שריד קבר המיוחס לשייח’ מוחמד אל-ג’זארלי, שנחשב להוגה דעות מוסלמי. מהקבר נשלים את הקפת התל, ונגיע חזרה לחניה שבה התחלנו ושבה גם נסיים.
מה עוד בסביבה?
- מעיין עין ורד – המעיין נקרא גם עין ורדה או עין וורדא, ונמצא כ-7 דק’ נסיעה מתל גזר.
- לטרון – במרחק של כ-20 דק’ נסיעה מהתל נמצאים מוזיאון יד לשריון ומנזר השתקנים בלטרון.
- יקבים – בסביבת תל גזר נמצאים מספר יקבים שפתוחים למבקרים, בהם יקב ברבדו ויקב רד פואטרי שנמצאים בכרמי יוסף, יקב כרם ברק בבקוע, ויקב קדמא בכפר אוריה.