מאחורי הגלימות, הסמלים והכוחות העל-אנושיים, גיבורי העל האמריקאיים נשאו איתם גם היסטוריה כבדה מאוד. רבים מיוצרי הז'אנר היו יהודים בני מהגרים, שגדלו באמריקה של שנות ה-30 וה-40 – שאנטישמיות לא הייתה זרה לה. מתוך המציאות הזאת נולדו תחילה סופרמן וקפטן אמריקה. הראשון נשא בתוכו סיפור של עקירה והצלה, והשני גילם עמדת כוח ישירה ובלתי מתנצלת מול היטלר והנאציזם. בהמשך הופיעו מגנטו, קיטי פרייד ומון נייט – דמויות שאצלן הזהות היהודית וזיכרון השואה כבר תופסים מקום מרכזי, ומשפיעים ישירות על האופן שבו הן חושבות, פועלות ומבינות את העולם.
הנאצים הבינו מייד את המסר ועיתון של האס-אס יצא למתקפה אנטישמית על סופרמן ועל יוצריו היהודים
סופרמן: גיבור העל שנולד מתוך חרדה יהודית
סופרמן פרץ לעולם ב-1938, וסימן את עצמו מייד כאחד מגיבורי העל הגדולים של כל הזמנים. אלא שמאחורי הדמות שיכולה לעוף, לעצור קליעים ולהציל ערים שלמות עומד הסיפור המורכב של העם היהודי באותם ימים. יוצריו של סופרמן הם ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, צעירים יהודים מקליבלנד, ובנים למשפחות מהגרים ממזרח אירופה. השניים גדלו באמריקה שהבטיחה הזדמנות, אבל גם ידעה אנטישמיות, הדרה והערצה גוברת לפשיזם באירופה. בתוך המציאות הזאת, הקומיקס שימש עבורם מרחב פתוח וחופשי יותר, שאפשר להם לדמיין כוח, צדק והצלה.
סיפור המקור של סופרמן נושא את המטען הברור של בני מהגרים: תינוק שהוריו שולחים אותו ברגע האחרון מעולם העומד להיחרב לארץ זרה שבה הוא מקבל שם חדש ולומד לחיות בין שתי זהויות. לכן, כבר מן הרגע הראשון סופרמן היה הרבה יותר מגיבור על. הוא גילם פנטזיה עמוקה על ילד שנעקר מביתו, שורד בעולם זר, ובסופו של דבר הופך לדמות החזקה ביותר בסביבה.
היסוד הזה קיבל משמעות חזקה עוד יותר בגלל הזמן שבו הדמות נולדה. סוף שנות ה-30 היה רגע שבו יהודים כבר חשו היטב את האיום המתקרב מאירופה. הנאציזם התחזק, האלימות נגד יהודים הלכה וגברה, ותחושת החורבן כבר ריחפה באוויר. בתוך הרקע הזה, סיפור על ילד שנשלח הרחק מן הבית כדי להינצל קיבל עוצמה מיוחדת.
הקשר לעליית הנאציזם הוסיף להתחזק במרוצת השנים, וכמעט שימש מעין נבואה לעתיד לבוא. ב-1940, כשנה לפני כניסת ארצות הברית למלחמה, סיגל ושוסטר פרסמו סיפור שבו סופרמן תופס את היטלר ומביא אותו למשפט. זה היה צעד חריג, נועז ופוליטי מאוד לרגע ההוא. הצעד היה חריג עד כדי כך שגם הנאצים הבינו מייד את המסר, ועיתון של האס-אס יצא למתקפה אנטישמית על סופרמן ועל יוצריו היהודים.
בהמשך, ובעיקר אחרי המלחמה, נוספו לסופרמן עוד ועוד שכבות משמעות. סיפורים מאוחרים יותר קישרו אותו באופן ישיר יותר למאבק בנאציזם, ובהמשך גם לזיכרון השואה. כך התחדדה בדיעבד העובדה שמלכתחילה הסתתרו בדמות הזאת כמה מן החרדות הגדולות של החיים היהודיים במאה ה-20: עקירה, איום קיומי, אובדן, והכמיהה לדמות מצילה שתופיע ברגע האחרון.
קפטן אמריקה: אגרוף בפנים של היטלר
אם סופרמן נולד מתוך חרדה יהודית, קפטן אמריקה נולד כבר מתוך זעם. ג'ו סיימון וג'ק קירבי, שני יוצרים יהודים, יצרו אותו בסוף 1940, כשהמלחמה כבר בערה באירופה וארצות הברית עדיין היססה להצטרף. במרכז הסיפור הם הציבו את סטיב רוג'רס – צעיר חלש מברוקלין שהופך בעזרת נסיוב לסופר-חייל ולסמל אמריקאי חי. בן רגע הוא נעשה לדמות אמריקאית כמעט מושלמת: אמיצה, ישרה, עטופה בדגל ומזוהה עם חירות, צדק ומאבק בפשיזם.
קפטן אמריקה עצמו לא נכתב כיהודי, ולכן הוא גם לא נקשר תמיד בתודעה למלחמה בנאציזם או לזיכרון השואה. אבל כבר בהופעה הראשונה שלו הקשר הזה בולט מאוד. על שער החוברת הראשונה של "Captain America Comics", שראתה אור ב-1941, נראה קפטן אמריקה כשהוא מחטיף להיטלר אגרוף ישר לפנים. באמריקה שלפני פרל הארבור זו הייתה הכרזה נועזת מאוד. בזמן שחלקים גדולים בציבור האמריקאי עדיין דבקו בבדלנות, סיימון וקירבי הציבו על השער שלהם תמונה חדה, תוקפנית ובלתי מתנצלת.
גם בתוך הסיפורים עצמם ממשיך להופיע שוב ושוב מוטיב המאבק בנאצים, וככל שהמלחמה התקדמה, גם הדימויים נעשו ישירים יותר. באחת החוברות המאוחרות מן התקופה הופיעו נאצים המבצעים זוועות במחנה ריכוז – אחד הייצוגים המוקדמים ביותר של מרחב כזה בתרבות הפופולרית האמריקאית. בשלב הזה הקומיקס כבר נגע, באופן חזותי וברור מאוד, במציאות שתקבל אחר כך את השם "שואה". כך שגם אם קפטן אמריקה לא עוצב כגיבור יהודי, הוא נולד מתוך דחף יהודי-אמריקאי ברור: להתייצב מול הרוע בזמן, לזהות אותו בלי היסוס, ולהנחית עליו את המכה הראשונה.
מגנטו התגלה כילד יהודי שעבר את אושוויץ ויצא עם מסקנה ברורה: מי שלא מגן על עצמו – ייכחד
מגנטו: ניצול השואה שהפך את הטראומה לאידיאולוגיה
אם הקשר של סופרמן וקפטן אמריקה לשואה היה מרומז יחסית, אצל מגנטו כבר אין שום מקום לספק. השואה היא הציר שסביבו נבנתה הדמות כולה – גם אם לוקח זמן לגלות זאת. כשהוא הופיע לראשונה ב-1963, מגנטו הוצג כנבל-על טיפוסי של קומיקס: מנהיג קיצוני שמבקש לכפות את רצונו בכוח. רק בשנות ה-80 נקשר עברו במפורש לאושוויץ, ומאותו רגע הוא חדל להיות רק האויב של אקס-מן והפך לדמות טראגית, טעונה ומורכבת הרבה יותר. בהמשך התברר סיפורו במלואו: ילד יהודי בשם מקס אייזנהרדט, שגדל באירופה תחת רדיפת היהודים, עבר את הגטו ואת אושוויץ-בירקנאו, ויצא מן התופת עם מסקנה אחת ברורה – מי שלא מגן על עצמו, ייכחד.
בניגוד לנבלי-על רגילים, מגנטו לא פועל מתוך תשוקה לכוח או לשליטה. הוא חי בתחושה שהרדיפה תמיד יכולה לחזור, ומעדיף להפעיל כוח במקום לבטוח בחברה שסימנה אותו פעם אחת וכבר עלולה לעשות זאת שוב.
גם הקולנוע הבין היטב שהמורכבות בין דמות הנבל לדמות הניצול היא המפתח לדמות. סצנת הפתיחה של "X-Men" מ-2000 מציבה את מגנטו כילד יהודי מאחורי גדרות המחנה עוד לפני שמוצגים הכוחות שלו. הבחירה הזאת מבהירה מייד שהסיפור שלו מתחיל הרבה לפני המאבק במוטאנטים. הכוחות, הכעס והקיצוניות נולדים כולם מאותה חוויה ראשונית של אובדן, השפלה וחוסר אונים. לכן, מגנטו נשאר אחת הדמויות המורכבות והמטרידות ביותר בתרבות הפופולרית: דמות שמכריחה את הקורא להחזיק יחד שני דברים קשים – הבנה עמוקה של מקור הפחד שלה, ואי-נחת עמוקה מן הדרך שבה הפחד הזה הופך לאידיאולוגיה.
קיטי מביאה אל אקס-מן את נקודת המבט של דור ההמשך לשואה שמזהה מייד את הרדיפה
קיטי פרייד: הנערה עם המגן דוד שאינה מתכוונת להתנצל
קיטי פרייד, המכונה גם Shadowcat, נכנסה לעולם של אקס-מן כנערה צעירה, חכמה וחדת לשון, ומהר מאוד הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בו. כוח העל שלה – לעבור דרך קירות, מתכת ומערכות אלקטרוניות – הפך אותה לדמות מסקרנת כבר מן ההתחלה, אבל מה שנתן לה עומק אמיתי היה הרקע שממנו באה.
קיטי פרייד נוצרה בידי הכותב כריס קלרמונט והמאייר ג'ון ביירן. הראשון היה יהודי מצד אימו, ששילב באקס-מן כמה סיפורים על יהדות, שואה וזהות. גם דמותה של קיטי מוצגת במפורש כצעירה יהודייה, ובחלק מן הסיפורים היא אף עונדת שרשרת עם מגן דוד. הרקע המשפחתי שלה מחבר אותה ישירות לזיכרון השואה, שכן סבה מתואר כניצול מחנה ריכוז. כך מביאה קיטי אל אקס-מן את נקודת המבט של דור ההמשך – מי שלא חווה את הזוועה בעצמו, אבל גדל קרוב מאוד לזיכרון השואה.
הזיכרון הזה מעצב גם את הדרך שבה קיטי קוראת את העולם סביבה. בתוך יקום שבו מוטאנטים מוצגים שוב ושוב כזרים, מסוכנים ומאיימים, היא מזהה מייד את הדפוס המוכר. מבחינתה, רדיפה אינה מתחילה באלימות הגדולה, אלא הרבה קודם – בשפה של פחד, בהסתה ובהצגת קבוצה שלמה כאיום.
מון נייט: גיבור לילה שסוחב היסטוריה משפחתית מרוסקת
מון נייט הוא גיבור-על של מארוול, אבל מהסוג האפל והמעורער יותר. שמו האמיתי הוא מארק ספקטור, והוא מוצג לאורך השנים כאדם שבור ומפוצל, שפועל בכמה זהויות שונות ונלחם בפשע בעיקר בלילה. סביבו נבנה עולם של אלימות, אמונה, טירוף וזהות מתערערת, שמבדל אותו מגיבורי-על קלאסיים אחרים.
את הדמות יצרו הכותב דאג מואנץ' והמאייר היהודי דון פרלין ב-1975. למון נייט יש קשר ברור לשואה, שעובר דרך הבית שבו גדל. הוא מוצג כבן למשפחה יהודית אורתודוקסית משיקגו, ובנו של רב שנמלט מאירופה בשנות ה-30 מפני הרדיפה הנאצית. הרקע הזה יוצר סביבו מתח משפחתי עמוק, וגם מסביר משהו מן היחס הקשוח שפיתח כלפי חולשה, הבלגה ופגיעות.
העבר הזה עולה במפורש גם בתוך הקומיקס. באחת העלילות הבולטות מון נייט מציל ספר תורה מבית כנסת שהוצת בידי ניאו-נאצים, ואז יוצא בעקבות המציתים. זה רגע שמבהיר היטב מה יושב בלב הדמות: היסטוריה יהודית שממשיכה לבעור בתוך ההווה – בזיכרון, בכעס, ובדחף להילחם כשהשנאה מופיעה שוב.
מהפנטזיה על מציל כול-יכול אל הזיכרון הנצחי
קומיקס גיבורי העל האמריקאי השפיע עמוקות על התרבות האמריקאית וגם על זו העולמית. הוא יצר מיתולוגיה מודרנית נגישה להמונים: הוא עיצב דימויים של טוב ורע, גבורה, צדק, זהות ושייכות, והשפיע על קולנוע, טלוויזיה, אופנה, משחקים, שפה יומיומית ותרבות פוליטית. מעבר להיותו בידור פופולרי, הקומיקס שימש גם מרחב לביטוי פחדים ותקוות קולקטיביים – ממלחמות ופשיזם ועד גזענות, הגירה וטראומה – ולכן הוא אִפשר לקהלים שונים ברחבי העולם לראות במאבקים של גיבורי העל השתקפות של שאלות אנושיות וחברתיות עמוקות.
הסיפורים שראינו מראים שהקומיקס האמריקאי עיצב גיבורים, ובו בזמן עיבד דרכם היסטוריה של פחד, רדיפה והישרדות. מאחורי הגלימות והכוחות חזרו שוב ושוב שאלות יהודיות מובהקות על איום, פגיעות, כוח והזכות להגן על עצמך, לצד זיכרון משפחתי שעובר לדור הבא, או עבר יהודי שממשיך לפעול בתוך ההווה. בתוך המסורת הזאת, השואה חדלה להיות רק הקשר היסטורי רחוק והפכה לחלק מרכזי בעיצוב הדמויות, העלילות והעולם הרגשי שנבנה סביבן.