עבור פקיד ממשלתי, אדם הוא לעיתים קרובות רק מספר תעודת זהות. אבל באגף "צהר לשורשים" התמונה הפוכה לגמרי. כאן, כל פנייה היא עולם ומלואו, סיפור משפחתי שדורש פענוח, רגישות ועבודת בילוש היסטורית חובקת עולם.
"אנחנו חופרים בארכיונים, בקהילות ובבתי עלמין", מספרים בארגון, "לעיתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו מחפשים מידע במקומות שהחליפו שבע מדינות ב-100 שנה. היהודים נשארו באותו מקום, אבל הגבולות זזו, השפות השתנו והרישומים התפזרו".
אחד המקורות המפתיעים ביותר לאיתור זהות יהודית כיום הם דווקא ארכיוני ה-NKVD (קודמו של הק-ג-ב). בסיטואציה שאפשר להגדיר רק כאירוניה של ההיסטוריה, הפרוטוקולים של החקירות הסובייטיות האכזריות משנות ה-30 וה-40 הופכים היום לכרטיס הכניסה של נכדיהם לעם היהודי.
צפו בסיפור המלא: מאתרי הזהות היהודית בפעולה
"בחקירות ה-NKVD אנשים סיפרו את האמת", מסבירים ב"שורשים". "הם לא ניסו להסתיר מי היו הוריהם או אחיהם. במקרה אחד, הצלחנו לאתר תיק אישום של אישה שנשלחה לגלות בקזחסטן. למרות שמאוחר יותר היא שינתה את כל זהותה כדי לשרוד – השם, שם המשפחה ואפילו הלאום – בתיק המקורי מהארכיון בקזחסטן הלאום היהודי שלה היה רשום שחור על גבי לבן".
המרוץ נגד השעון
לצד העבודה בארכיונים המאובקים, ב"שורשים" מדגישים שקיים ארכיון אחד שאי אפשר לשחזר ברגע שנסגר: הזיכרון המשפחתי. המידע היקר ביותר לא תמיד נמצא על נייר, אלא בסיפורי הסבתות, ביכולת לקרוא יידיש או בזיכרונות מהבית.
הקריאה של מאתרי הזהות ב"שורשים" היא דחופה: "אנחנו ממש מתחננים לסבים ולסבתות – ספרו לנו את הסיפור שלכם עכשיו. אל תחכו שהנכדים ירצו להתחתן. בעוד עשור, כשהם יזדקקו למידע הזה, אתם אולי כבר לא תהיו כאן כדי לספר, והסודות המשפחתיים ייקברו איתכם".
עבודת האיתור לא רק פותרת בעיות הלכתיות, אלא גם מאחדת משפחות. מקרה מרגש שמתואר בסרטון מספר על בחורה שבעקבות החיפוש נזכרה בדוד רחוק בקנדה. הקשר שנותק במשך עשורים חודש, ובזכות תעודת לידה ישנה שהייתה מונחת אצלו בבית, לא רק שהוכחה יהדותה – אלא גם הדוד זכה לטוס לישראל ולהשתתף בחתונתה. כי ב"שורשים", איתור הזהות הוא לא רק עניין של מסמכים; הוא מסע של אדם אל תוך עצמו, אל עברו ואל משפחתו.
למידע נוסף וליצירת קשר עם אגף בירור יהדות של צהר – לחצו כאן.