בכל שנה, באמצע החופש הגדול, מגיעים הימים שמציבים אתגר למי שמקפידים על מנהגי האבלות שלפני תשעה באב, המכונים “ימי בין המצרים”. השנה, בצל המלחמה, זהו קושי שמאפיין לא רק דתיים ומסורתיים אלא את כולנו. קשה לחשוב על אטרקציות ופעילויות כיפיות כאשר החטופים עוד לא שוחררו והמפונים עוד לא שבו הביתה.
בדיוק בגלל זה, סיור בעקבות תקופת בית המקדש השני יכול להיות חוויה מרתקת ומרעננת לכל המשפחה, שבאה עם ערך מוסף ורלוונטי מתמיד. אספנו בשבילכם ארבעה אתרים מומלצים בעיר העתיקה בירושלים, שיחד מתחברים לסיור שמתאים בדיוק לימים האלה.
נתחיל מהסוף: תעלת הניקוז בעיר דוד
בואו נניח שחזרנו בזמן כ-2,000 שנה, ואנחנו מתכננים לעלות לרגל לירושלים, ולבקר ברחבת בית המקדש. אל בית המקדש יש להגיע “טהורים”, כלומר עלינו לטבול במים טבעיים לפני שנגיע. “בריכת השילוח” שבעיר דוד הייתה אחד מהאתרים שאותם נהגו לפקוד יהודים לפני העלייה להר הבית, כדי להיטהר ולהתאושש מהדרך.
נתחיל את הסיור בבריכת השילוח וברחוב מימי בית שני שצמוד אליה. שימו לב למדרגות המאפיינות את דופנות הבריכה, שמטרתן לאפשר כניסה מדורגת למים. מכאן החלו לצעוד העולים דרך רחוב מפואר שהעלה אותם לכיוון הר הבית. נתחיל לצעוד ברחוב הזה, שרק חלק קטן ממנו נחשף, בשל הבנייה שהתרחשה בדורות שמאז בית השני. אומנם רק חלק קטן מהרחוב שאורכו מאות מטרים נחשף, אך החופרים בעיר דוד חשפו את תעלת הניקוז שהייתה מתחת לרחוב – ובה אנחנו נלך עתה.
מה מעניין בתעלת ניקוז? ראשית, בתוך התעלה אפשר לראות את היסודות של הר הבית ממערב – כלומר, את יסודותיו של הכותל המערבי. שנית, חשבו על הדברים שיכולים ליפול בטעות אל תוך תעלה כזו מתוך הרחוב שוקק החיים שלמעלה. בתעלה הזו, למשל, נחשף פעמון זהב, כנראה משולי גלימתו של הכוהן הגדול אשר בירושלים. אבל לא רק אוצרות קטנים שכאלה אפשר למצוא כאן; בין השאר נמצאו בתעלה כלי אבן עם חריטה של מנורה, כלי בישול וגם חרב רומאית.
מה כל אלה עושים בתוך תעלת ניקוז? התשובה לא קלה לשמיעה. לפי כתביו ההיסטוריים של יוסף בן מתתיהו, בעת שפרצו הרומאים אל העיר הסתתרו חלק מהמורדים הירושלמים במנהרות. ואכן, הממצאים הארכיאולוגיים שהזכרנו, כמו כלי בישול, מעידים על ניסיון להסתתר במנהרות מתחת לעיר כדי לשרוד. לפי יוסף בן מתתיהו, לבסוף התגלה מקום מסתורם של המורדים, וכאן ממש התרחש טבח נורא שלהם.
נצעד במנהרה, במזג אוויר קריר ונעים, עד שנצא ממנה – היישר אל נקודת הביקור השנייה שלנו: הגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון.
זמן משוער: שעתיים
מחיר: 52 ₪ למבוגר ו-42 ₪ לילדים ולאזרחים ותיקים
שעות פעילות: בחודש יולי: בימים א’–ה’ בשעות 8:00–17:00, בימי ו’ בשעות 8:00–15:00.
בחודש אוגוסט: בימים א’–ה’ בשעות 8:00–19:00, בימי ו’ בשעות 8:00–15:00.
יש להזמין כרטיסים מראש
הגן הארכיאולוגי – מרכז דוידסון
כדי להבין את מלוא המשמעות של חורבן בית המקדש השני, עלינו להתחיל עוד קודם לכן – בעיר המפוארת והמפותחת שהייתה כאן במאה הראשונה לספירה, שאותה כינה ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן, שראה כמה ערי בירה בחייו, “המפורסמת לאין שיעור בין ערי המזרח”.
כדי לנסות להבין את יופייה של ירושלים הקדומה, נגיע לגן הארכיאולוגי במרכז דוידסון. לגן אפשר להיכנס דרך השער הראשי, בסמוך לרחבת הכניסה לכותל המערבי, או דרך תעלת הניקוז מימי בית שני, כפי שאנחנו עושים היום.
אין מקום טוב יותר להבין את תפארתה של ירושלים מאשר הפינה הדרום-מערבית של הכותל. בנקודה זו אפשר להבחין בשלושה ממצאים חשובים.
ראשית, הרחוב עצמו – רחוב מרכזי מתקופת הבית השני, רחב במיוחד, אשר נסלל מאבנים גדולות. בשני צידי הרחוב, כמקובל בערים רומיות באותה התקופה, היו חנויות ובעלי מלאכה, אשר סיפקו לעולי הרגל ציוד, אוכל ושירותים נוספים.
שנית, שימו לב לבליטה בכותל המערבי, שאותה זיהה לראשונה במאה ה-19 חוקר המקרא אדוארד רובינסון, ממצא שנקרא כיום על שמו – “קשת רובינסון”. קשת זו הייתה חלק ממחלף קדום, מהראשונים בעולם הרומי, שאפשר לחולפים ברחוב לבחור לעלות במדרגות אל גשר שהעביר אותם ישירות לכניסה להר הבית. אלמנט אדריכלי בסדר גודל כזה מעיד על עוצמה מיוחדת ועל פריחה כלכלית.
ולבסוף, כאן נמצאה גם הוכחה לחיים יהודיים מאותה תקופה, בדמות כתובת אשר במהלך החורבן נפלה מהפינה הדרום-מערבית של הר הבית, הנושאת את המילים “בית התקיעה להכריז”. לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, בבית התקיעה נהג אחד הכוהנים לתקוע בחצוצרה בכל שבוע בכניסת ובצאת השבת – כמו הצפירה השבועית שיש בערי ישראל כיום. בתלמוד הבבלי אף מתוארות מספר תקיעות שכאלה, שסימנו לאנשים אשר בשדות מחוץ לעיר להתכנס אל העיר לקראת השבת, ואל בעלי החנויות שברחוב להתחיל לסגור את חנויותיהם.
ועכשיו, אל מול הממצאים המפוארים המעידים על חיים יהודיים תוססים, נפנה מבט אל מפולת האבנים שבקצה ברחוב. הארכיאולוגים החליטו להשאיר את המפולת כפי שהייתה מייד לאחר החורבן, בדיוק כדי לזקק את הרגע הזה: איך מתהילת עולם, עיר הופכת לחרבה. או אם תרצו את זה בתנ”כית מימי חורבן בית ראשון: “איכה ישבה בדד העיר רבתי עם”.
לאחר שסיירנו ברחוב וליד אבני המפולת, מומלץ להיכנס אל מבנה המוזיאון הממוזג המציג מודל וירטואלי של הר הבית וסרטונים הממחישים איך נראו החיים בימי בית שני, רגע לפני ואחרי החורבן.
זמן משוער: שעה וחצי
מחיר כניסה: 29 ₪ למבוגר ו-15 ₪ לילדים ולאזרחים ותיקים.
מחיר סיור מודרך: 50 ₪ למבוגר ו-40 ₪ לילד.
שעות פעילות: בימים א’–ה’ בשעות 09:00–17:00, בימי ו’ בשעות 09:00–14:00
הרובע ההרודיאני
לאחר הביקור במרכז דוידסון אפשר לבקר בכותל המערבי, ולאחר מכן לעלות לכיוון הרובע היהודי. במרחק כעשר דקות הליכה נמצאת הכניסה אל הרובע ההרודיאני.
כפי שאתם ודאי יודעים, בית המקדש השני חרב בשל “שנאת חינם”, כלומר, קיטוב ושנאה בין קבוצות. ואכן, החברה היהודית בירושלים באותה תקופה הייתה מפולגת למעמדות, אשר לכל אחד מהם היו גם אמונות אחרות.
היהדות של היום עוצבה בעיקרה על ידי המעמד הרבני של אותה התקופה, ה”פרושים”, אשר השכילו לייצר אלטרנטיבה אמונית ומסורת חדשה לאחר חורבן הבית. קבוצה חזקה אחרת באותה התקופה נקראה “צדוקים”, ואלו החזיקו בין השאר במשרות כהונה במקדש והיו עשירים הרבה יותר. את פערי המעמדות שבין הפרושים לבין הצדוקים אפשר לפגוש באופן מוחשי ברובע ההרודיאני, הנמצא במיקום תת קרקעי, כשלושה מטרים מתחת לפני האדמה, בלב הרובע היהודי.
הרובע ממוקם על הגבעה הצופה על הר הבית ממערב, ובו התגלו שישה בתי פאר מתקופת הבית השני, מקושטים לפי מיטב האופנה הרומית של התקופה: פסיפסים וציורי קיר, בתוספת יהודית ייחודית – מקוואות פרטיים. הפאר וההדר של בתים פרטיים אלה, בהשוואה לבנייה הצפופה של ההמונים במורדות עיר דוד, בולט לעין.
אפשר לסייר לבד ברובע, אך מומלץ להיעזר באמצעי שמע אישיים שאפשר לקבל בכניסה.
זמן משוער: שעה וחצי
מחיר: 34 ₪ למבוגר ו-18 ₪ לילדים ולאזרחים ותיקים.
שעות פעילות: בימים א’–ה’ בשעות 09:00–19:00, בימי ו’ בשעות 09:00–13:00
הבית השרוף
את הסיפור החברתי הרחב קל יותר להבין במבט על יחידים עם שמות ופרצופים.
אחת המשפחות שכנראה התגוררה באותו אזור יוקרתי בירושלים הייתה משפחת קתרוס, אשר כתובת אבן שנושאת את שמה נמצאה בשרידי מבנה שהתגלו ביסודות של בניין מודרני בהמשך הרחוב ומתוארכים לאותה התקופה.
בבית, המכוסה בשכבה של אפר שריפה, נמצאו מטבעות המתוארכים לשנת 69 לספירה – שנה לפני חורבן בית המקדש, ומקווה וכלי אבן שמעידים על הקפדתם של יושבי הבית על דיני הטהרה. לכן, החוקרים מסיקים כי בבית זה גרה משפחת כוהנים.
באתר מקרינים כיום סרט עלילתי באורך כחצי שעה המבוסס על מידע היסטורי. הסרט מציג את החברה היהודית בירושלים בתקופה ההיא, לרבות השסע בין המעמדות השונים והדילמות שניצבו בפניהם, מזווית מבטה של משפחת כוהנים אחת.
זמן משוער: 40 דק’
מחיר: 22 ₪ למבוגר ו-11 ₪ לילדים ולאזרחים ותיקים
שעות פעילות: בימים א’–ה’ בשעות 09:00–17:00
ואם נשאר לכם זמן
מוזיאון מגדל דוד שעבר לאחרונה שיפוץ מקיף הוא אחד מהמקומות המיוחדים בעיר העתיקה ובירושלים בכלל. המוזיאון מציג מפגש היסטורי עם תקופות שונות בתולדות העיר ומשלב טכנולוגיה חדשנית.
לסיום
כפי שאנחנו יודעים, מדינת ישראל היא לא המדינה היהודית הראשונה שהוקמה כאן. פעמיים הוקמו כאן מעצמות יהודיות מפוארות, עם צבאות מרשימים וכלכלה משגשגת. נכרתו בריתות שלום עם ממלכות שכנות והתפתח מסחר בינלאומי, אך פעמיים בעבר חרב הבית הלאומי שלנו ויצאנו לגלות.
לפי המסורת היהודית ולפי ממצאים היסטוריים, בית המקדש השני והריבונות היהודית על הארץ באותה תקופה חרבו בשל מחלוקות פנימיות שהקשו על יהודי התקופה להגן על עצמם ולנהל נכון את האתגרים המדיניים והביטחוניים שניצבו מולם.
כדי לשמר את הנס ההיסטורי שזיכה אותנו לחיות במדינת לאום משלנו, שכמו קודמותיה הצליחה להפוך למעצמה אזורית חזקה, אנחנו חייבים להכיר את ההיסטוריה שלנו וללמוד ממנה. ובצד כל אלה, אנחנו גם חייבים להתמלא בתקווה. בכל דור ידע העם היהודי להשתקם ממצבים קשים ולפרוח. גם אנחנו יכולים.