רישום גלילי: טיול היסטורי בעקבות הסנהדרין

דרישות הסף היו מופרכות כמעט: שליטה מוחלטת ב-70 שפות, בקיאות גדולה במדעי התקופה, כולל בכשפים, וידע תורני והלכתי עצום, חוכמה וניסיון קודם. המועמדים גם נדרשו להיות בעלי הופעה חיצונית מרשימה, גבוהי קומה ובעלי זקנים שזרקה בהם שיבה. הם ישבו בלשכתם המפוארת בירושלים, משם הנהיגו את העם לפני שהבית נחרב והוגלו ליבנה, והמשיכו בהנהגתם הרוחנית בדרום עד שהמרד וגזרות הרומאים הבריחו אותם לגליל. אלה הם 71 חברי הסנהדרין, בית הדין הגדול שריכז בידיו סמכויות משפטיות ומדיניות ושימש גם בית המדרש הגבוה ללימוד תורה.

המוסד המשפטי-רוחני הקדום, שפעל בימי בית שני ולאחריו, הוא גלגול של מועצת הזקנים המקראית שהתפתח ממוסד "הכנסת הגדולה" שקדם לו. הוא קיבל את שמו מהמילה היוונית "סִינְהֶדְרִיוֹן", שמשמעותה המילולית "ישיבה יחד". אומנם בכמה מקורות הוא מכונה בשם העברי "בית הוועד", אך השימוש הרווח בכינוי היווני מדגים את ההשפעה ההלניסטית על חיי הציבור בתקופה זו, שהגיעה עד לבית המקדש.

במשך מאות שנים פעלה הסנהדרין ממקומה הקבוע בלשכת הגזית בבית המקדש בירושלים, לפני שגלתה למקומות אחרים בשטח הר הבית. לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה נאלץ מוסד הסנהדרין לנדוד במסע מייגע, ראשית ליבנה, ולאחר מרד בר כוכבא ותוצאותיו נמשכו הנדודים בגליל, כפי שמתואר בתלמוד הבבלי: "גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא". נדודים אלה משקפים את המאבק היהודי לשמר את מוסדותיו ונמשכו כנראה עד 425 לספירה, כאשר בוטל המוסד רשמית.

מסלול הטיול שלנו היום יצטרף לסופו של אותו מסע, שהחל מהמעבר מירושלים ליבנה ועד להתמקמות הסופית בגליל, ויתמקד בשלוש התחנות הצפוניות והקריטיות ביותר בגליל: בית שערים, ציפורי וטבריה, שבהן עוצבו יסודות רבים של חיינו – ובשיאן נחתמה המשנה ונערך התלמוד הירושלמי.

תחנה ראשונה: בית שערים – הבזיליקה המפוארת וקברו של רבי

• סוג המסלול: רגלי, המשלב שטחים פתוחים ומערות תת-קרקעיות.
• משך הביקור: 3-2.5 שעות.
• מה לשים ב-WAZE? גן לאומי בית שערים.
• חשוב לדעת: האתר מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים (הכניסה בתשלום/מנוי מטמון). רוב האתר מונגש, אך חלק מהמערות דורשות ירידה במדרגות. מומלץ להביא פנסים למערות החשוכות יותר.

רקע: עיר המתים על גבעות שייח' אבריק

גן לאומי בית שערים, המוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, יושב על גבעה המכונה שייח' אבריק. זוהי אותה גבעה מפורסמת שמאוחר יותר הנציחה המשוררת נעמי שמר בשירהּ "על גבעות שייח' אבריק", שם היא קשרה את סיפור שיבת ציון לגילוי היישוב הקדום: "ושוב יהיה לבית שערים".

הגן ידוע בעיקר בזכות הנקרופוליס (עיר המתים) העצום שבו, ובראשם קברו המשוער של רבי יהודה הנשיא, מי שריכז את עריכת המשנה. אולם, העיר העתיקה מציעה למבקרים גילוי מרתק ופחות ידוע.

בעקבות מרד בר כוכבא וגזרות השמד עברה הסנהדרין לבית שערים, תחת חסותו של רבי יהודה הנשיא. חפירות עדכניות חשפו בראש הגבעה שרידים של מבנה ציבורי גדול ממדים – בזיליקה (אולם מלבני באורך כ-40 מטר), שאותה מזהים ארכיאולוגים כמושב בית הדין והסנהדרין בתקופה זו. בביקור במקום כדאי לבקר במתחם "מערות המנורה" ולצפות בתבליטים חקוקים של מנורת שבעת הקנים.

מסלול: אבירי השולחן החצי-עגול

1. מבנה הבזיליקה: שימו לב לשרידי המבנה הגדול בכניסה לאתר.

מספרים שכאשר הסנהדרין ישבה בלשכת הגזית בבית המקדש, חכמיה לא ישבו במעגל מלא, אלא ב"חצי גורן עגולה", כדי להבטיח שכל 71 הדיינים יראו את פני הנשיא ואת שאר עמיתיהם. סדר הישיבה היה קפדני: הנשיא ישב במרכז, ואילו שאר הדיינים ישבו משני צדדיו, מסודרים לפי ותק, ובכך יצרו היררכיה ברורה אך סימטרית, שנועדה לשמר את עקרונות האתיקה והדיון השוויוני בבית הדין הגורלי.

2. מתחם "מערות המנורה": שם תמצאו תבליטים חקוקים של מנורת שבעת הקנים – סמל הגאולה והמנהיגות היהודית.

המנורה, כלי הזהב טהור בעל שבעת הקנים, עמדה במרכז בית המקדש. לאחר החורבן, תבליט המנורה הונצח על שער טיטוס ברומא, ועם הקמת המדינה נבחרה המנורה כסמל הלאומי של ישראל, כשהיא מחברת את הריבונות המודרנית לאור המקדש הקדום.

3. מערת רבי יהודה הנשיא: הנקרופוליס המפורסם, שבו נקבר רבי יהודה הנשיא המכונה "רבי".

הכינוי הייחודי מעיד על חשיבותו, וגם על מעמדו הבלעדי: מדובר בצאצא של הלל הזקן ששימש ראש הסנהדרין – המשרה הרמה ביותר ביישוב היהודי בארץ ישראל לאחר החורבן. רבי, שהיה עשיר מופלג ובעל השפעה, נודע גם בזכות קשריו הדיפלומטיים ההדוקים עם הקיסר הרומי אנטונינוס, שעמו נהג להיפגש רבות, גם בסתר, לשיח ולהתייעצות.

תחנה שנייה: ציפורי – עיר הפסיפסים וחותם המשנה

• סוג המסלול: רגלי, נינוח ומתאים למשפחות.
• משך הביקור :3-5 ארבע שעות.
• מה לשים ב?WAZE- גן לאומי ציפורי.
• איך מגיעים? צאו מבית שערים, סעו בכביש 722 והתחברו לכביש 77 לכיוון מזרח. פנו לכביש 79 לכיוון נצרת עד הפנייה לגן הלאומי.

זמן נסיעה משוער מבית שערים: כ-20 דקות.

• חשוב לדעת: הכניסה בתשלום. האתר כולל שבילים סלולים ונוחים. מומלץ מאוד לבקר במאגר המים העתיק ובמנהרת הפירים (הליכה קצרה וחווייתית בתוך המים).

כדי להיכנס לרוח התקופה, שהייתה רוויה בסכסוכים בין קבוצות שונות שביניהן הכריעו פעמים רבות אנשי הסנהדרין, תוכלו בזמן הנסיעה לערוך חידון משפחתי שיבחן – לאיזו כת מימי בית שני הייתם משתייכים?

רקע: העיר המרוממת בעלת האוויר הטוב

ציפורי, היושבת על ההר כציפור, הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון. היא ממוקמת חמישה קילומטרים מצפון מערב לנצרת. יישוב היה קיים במקום כבר בתקופת הברזל, ועיר יהודית הייתה בו מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור עד המאה ה-10.

ציפורי היא גם אחת הערים המרכזיות ביותר בסיפור נדידת הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא עבר לכאן ל-17 שנותיו האחרונות משיקולי בריאות, שכן ציפורי "מדליא ובסים אוירא"- כלומר, גבוהה, או מרוממת, ואווירה טוב – ובה הוא דאג לסידור ועריכת המשניות ולחתימת המשנה.

תקופת ישיבת הסנהדרין בציפורי (סביב המאה ה-3 לספירה) הייתה תקופה של פריחה כלכלית ותרבותית יוצאת דופן. העושר הרב שאפיין את רבי יהודה הנשיא (שהיו לו בין השאר שדות אפרסמון רבים – בושם נדיר ויקר) וקשריו הטובים עם השלטון הרומי הבטיחו למוסד הרוחני יציבות, שאפשרה את ריכוז וכתיבת המשנה. העיר המעורבת שילבה תרבות יהודית עשירה עם השפעות יווניות-רומיות, ובה ניצבו תיאטרון, בתי כנסת וארמונות מפוארים.

מסלול: אמנות ואדריכלות מתחת לרצפה

1.  הווילה הרומית: בקרבת המצודה הצלבנית תמצאו את וילה דיוניסוס, המרוצפת בפסיפסים מרהיבים, ובה דמות אישה יפהפייה, המכונה "המונה ליזה של הגליל".

2.  בית הכנסת העתיק: תחת רצפת בית הכנסת מהמאה ה-5 תוכלו להתרשם מלוח פסיפס מרשים המציג גלגל מזלות, כתובות ביוונית וארמית, וסצנות מקראיות.

3.  מאגר המים ומנהרת הפירים: אל תחמיצו את מאגר המים העצום, שהבטיח את שגשוג העיר. כדאי להיכנס אל מנהרת הפירים החצובה ולחזות במפעל המים הקדום שהעיד על כוחה האדריכלי של העיר.

4.  התיאטרון הרומי והקרדו: טיילו לאורך הרחוב הראשי ("קרדו" = לב) המשוחזר, ואל עבר התיאטרון הגדול המעיד על עוצמתה של העיר.

כדי להתחבר לאזור ולתקופה אפשר להעשיר את החוויה התרבותית עם טעימה מקומית של יין, המחבר בין ההיסטוריה של גידול הגפנים באזור לגליל המודרני. ביישוב ציפורי ממוקם "יקב יונה" שמאפשר הפסקת טעימות יין כשרה (באישור רבני צהר) ובליווי גבינות ומטבלים עשירים. היקב ממשיך היסטוריה של גידול גפנים מהמקורות, ובעליו מתהדרים בכך ש"כל כוס מספרת סיפור".

עצירת ביניים: חוויות וטעימות ביקב יונה

• משך הביקור: כשעה.
• מה לשים ב-WAZE? יקב יונה, ציפורי
• איך מגיעים? היציאה מהגן הלאומי מובילה ישירות לכניסה ליישוב ציפורי, שם ממוקם היקב.
• זמן נסיעה משוער מהגן הלאומי: כ-5 דקות.
• חשוב לדעת: טעימות יין לצד גבינות ומטבלים (בכשרות צהר). יש להזמין מקום מראש בטלפון: 050-6679705 או 050-6679711.

בתום הביקור ביקב, בחרו בנהג שלא שתה ונווטו לכיוון טבריה:

תחנה שלישית: טבריה – חותם התלמוד מול הכינרת

• סוג המסלול: עירוני/ארכיאולוגי קל.
• משך הביקור :5-2 שעות.
• מה לשים ב-WAZE? פארק ארכיאולוגי טבריה האתר נמצא דרומית למלונות ליד) הר ברניק. אל תתבלבלו עם הטיילת התיירותית של העיר המודרנית(.
• איך מגיעים? צאו לכביש 79 מזרח עד צומת גולני. משם המשיכו בכביש 77 מזרח עד הירידה לטבריה והתחברו לכביש 90 דרום לכיוון הפארק.
• זמן נסיעה משוער מציפורי: כ-35 דקות.

חשוב לדעת: האתר חושף את "בית הוועד") מושב הסנהדרין בטבריה )אפשר לשלב עם גן לאומי חמת טבריה הסמוך, הכולל מעיינות חמים ופסיפסים מרהיבים).

רקע: התחנה הסופית של הסנהדרין

העיר טבריה נוסדה על ידי הורדוס אנטיפס בשנת 17 לספירה על שם הקיסר הרומי טיבריוס והפכה למרכז הכלכלי והרוחני האחרון והחשוב ביותר של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לאחר שבית שערים וציפורי ירדו מגדולתן הגיעה הסנהדרין לטבריה. כאן, על שפת הכינרת, ישב מוסד הנשיאות עד ביטולו הסופי בשנת 425 לספירה. טבריה היא המקום שבו נערך ונחתם התלמוד הירושלמי – יצירת הענק המשלימה את ספרות חז"ל. זו הייתה התחנה הסופית של המנהיגות היהודית, והיא סימנה את המעבר מלימוד המשנה ללימוד הגמרא.

מסלול: הרחובות שבהם הילכו גיבורי התלמוד

1. עתיקות טבריה (הפארק הארכיאולוגי): בקרו בחפירות החדשות יחסית של העיר העתיקה. זהו אתר מסודר ויפה שחושף את רחובות העיר הקדומים המוליכים אל המרכז.
2. מבנה הסנהדרין (הבזיליקה): בין השרידים נחשף מבנה בזיליקה גדול, שחוקרים רבים מזהים כ"בית הוועד" – המבנה הציבורי ששימש מושב הסנהדרין בטבריה, שכן המוסד שימר את סמכותו גם לאחר תקופת הזוהר של רבי.
3. רחובות העיר והקרדו: צפו בשרידי הרחוב הראשי ובתי המרחץ, המספרים את סיפור חייהם של חכמי התלמוד שהלכו בהם והניחו את הבסיס למורשת ישראל.

נשאר לכם עוד כוח? רוצים להתפנק בסגנון קדום? בגן לאומי חמת טבריה, המציג לראווה את אחד מפסיפסי בתי הכנסת הקדומים המרהיבים והמפוארים ביותר בארץ ישראל, אפשר למצוא את המעיינות החמים של חמת טבריה הידועים בסגולות המרפא שלהם מימי קדם. יש שם גם מבנה חמאם טורקי מהמאה ה-18 שהשתמר להפליא, וכן מיצג אור-קולי המספר את סיפורו המרתק של בית הכנסת וימי גדולתה של טבריה. המסלול בגן מונגש כולו וקיימים בו שביל רפלקסולוגיה ובריכות שכשוך של מי מעיינות חמים.

תמונה ראשית: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי