אסון השבעה באוקטובר טלטל את החברה הישראלית וערער את הנחות היסוד של רבים, בין השאר גם בנושאים של אמונה באלוהים וקשר למסורת, להיסטוריה היהודית וליהודים בתפוצות.
חזרנו לבדוק עד כמה השפיע השבעה באוקטובר על הזהות היהודית של החברה הישראלית כמעט שנתיים וחצי מאוחר יותר. לשם כך, שאלנו פאנל אינטרנטי מייצג של הציבור היהודי בישראל אם הזהות היהודית שלהם התחזקה בעקבות השבעה באוקטובר, ואף ביקשנו מהמשיבים להרחיב את תשובותיהם.
לפי תוצאות הסקר, 43% מהישראלים מדווחים על התחזקות בזהותם היהודית. בקרב הדתיים, המסורתיים והחרדים, שיעורי ההתחזקות גבוהים במיוחד (66%, 60% ו-57% בהתאמה). לכאורה, בקרב מגזרים אלה הזהות היהודית הייתה חזקה עוד קודם, אך הנתונים מצביעים על העמקה נוספת. המשיבים העידו על טלטלה, שהחזירה למודעות שלהם שאלות של אמונה, אחדות ושותפות גורל.
בקרב החילונים שיעור ההתחזקות נמוך יותר אך עדיין משמעותי ביותר: 26% מהמשיבים החילונים – כרבע מהציבור החילוני – חשים בהתחזקות זהותם היהודית. תשובותיהם מגלות טווח רחב של משמעויות. רוב החילונים העידו בעיקר על שינוי ערכי ועל עלייה בתחושת הסולידריות, עם אמירות כמו "אני כבר לא מתביישת לומר שאני יהודייה", או "אני מרגיש רצון עז לסיוע ליישובי העוטף", וחלק מהמשיבים העידו כי אף קראו תהילים למען הפצועים או שהתקרבו למקורות היהדות.
בתוכנית "משב לחדשות" התייחס הרב סתיו לנתונים, והשווה את התגובה האמונית לאסון השבעה באוקטובר למשבר האמונה הגדול שהחל לאחר השואה. "אחרי השואה התגובות ברובן היו של כעס על אלוהים. בישראל של המאה ה-21 פחות אנשים באים בטענות לאלוהים כי יש לנו ממשלה, יש לנו צבא, יש לנו אחריות לאירוע. אז אנחנו פחות משליכים על אלוהים ויותר שואלים את עצמנו – במה אני הייתי לא בסדר? מה יכולתי לעשות טוב יותר?"
השפעות המלחמה על הזהות היהודית ותופעת ההתקרבות למסורת ולמקורות עדיין לא נחקרו, ומעלות שאלות רבות. האם אנו עדים לשינוי אמיתי ביחס של הציבור הישראלי ליהדות, שעשוי להצמיח תנועה יהודית חדשה? או שאנו עדיין בתגובה הראשונית למשבר?