מאז פרוץ המלחמה, הניסיונות לחוקק פטור מגיוס לחרדים נתקלו בהתנגדות חסרת תקדים. נראה שהתארכות השירות הצבאי בחובה ובמילואים מגדילה את הקרע בין האוכלוסייה המשרתת לבין אלו שלא משרתים, ומייצרת תסכול רב.
בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ברית השירות, שנערך בדצמבר 2024, שאלנו יהודים מכל הזרמים והמחנות בישראל אם הם היו תומכים בפשרה פוליטית לצורך הקמת ממשלה שתקדם את גיוס האוכלוסיות הלא משרתות.
לפי תוצאות הסקר, למרות ש-78% מהציבור הסכימו כי שוויון בנטל השירות הוא הכרחי לאיחוי השסעים בחברה הישראלית, רק 59% מוכנים להתפשר פוליטית כדי ליצור את השוויון המיוחל. בפילוח לפי זיהוי פוליטי מתגלה מגוון מעניין: 74% ממצביעי המרכז ו-67% ממצביעי השמאל מסכימים להתפשר פוליטית כדי להשיג את המטרה, אך במחנה הימין האחוזים נמוכים בהרבה – 51% בלבד.
נראה כי מחצית ממצביעי הימין, כמו גם רבים מהמרכז ומהשמאל, לא רואים בגיוס החרדים מטרה שמצדיקה פשרות פוליטיות בנושאים אחרים. המחנה היחיד שבו יש תמיכה של רוב מובהק בפשרות בנושאים אחרים כדי להביא לגיוס החרדים הוא מחנה המרכז.
יש כמובן לקחת בחשבון שהממשלה הנוכחית היא ממשלת ימין, ולכן סביר שרבים יותר במרכז ובשמאל יתמכו בשינויים שיביאו להחלפת הממשלה, בעוד במחנה הימין יתנגדו לפשרות שיגרמו לשינויים מעין אלה. נוסף על כך, מרבית החרדים, המתנגדים להחלת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות, מזוהים עם מחנה הימין ומורידים את אחוזי התמיכה בפתרונות מסוג זה.
כך או אחרת, כדי להפחית את הקיטוב, עלינו לשקול פשרות פוליטיות, גם אם כואבות, ולשתף פעולה גם עם אלו שאנו חולקים עליהם, במטרה לקדם פתרונות.