איך פותרים את סוגיית גיוס החרדים? האם הפסקת תקציבים למוסדות חרדיים היא צעד מחויב המציאות או שכדאי לפעול מתוך הסכמות?
הדיון סביב תקציבי הממשלה המופנים למוסדות חרדיים נמצא במרכז השיח הציבורי כבר שנים רבות. בקרב הציבור הכללי קיים תסכול מכך שמוסדות לימוד תורה שתלמידיהם לא מתגייסים מקבלים תקציבים. לכן, רבים קוראים לצמצום או להפסקת התקציבים הממשלתיים למוסדות חרדיים, במטרה לעודד אותם להתגייס.
עם זאת, הפסקת תקציבים עלולה להוביל משפחות רבות אל מתחת לקו העוני. נוסף על כך, הפגיעה במוסדות החרדיים עשויה להיתפס כמתקפה על אורח החיים החרדי, וכך עלולה לפגוע במוטיבציה של צעירים חרדים להתגייס לצה”ל.
לפי נתוני #מדד_צהר_ליהדות_ומסורת, 54% מהיהודים בישראל מסכימים עם הצורך בהסכמות, ו-65% עם הצורך להשתמש בכלי של הפסקת תקציבים.
בפילוח לפי זיהוי דתי מתגלים הפערים העמוקים שבין החלקים השונים בחברה הישראלית: 84% מהחילונים מסכימים כי הפסקת תקציבים למוסדות חרדיים היא צעד הכרחי, ורק 34% מהם מסכימים כי גיוס החרדים צריך להיעשות בהסכמה. לעומת זאת, 85% מהחרדים טוענים כי צריך לפעול מתוך הסכמות, ורק 13% מהם מסכימים כי הפסקת תקציבים היא הדרך.
הדתיים נוטים יותר לכיוון פעולה של הסכמות, עם 74% שתומכים בשיטה זו ו-45% שרואים בהפסקת תקציבים צעד הכרחי, והמסורתיים מאמינים בשילוב של שתי דרכי הפעולה, עם אחוזי תמיכה גבוהים לשתיהן: 64% בעד הסכמות, ו-62% בעד הפסקת תקציבים.