בשנת 1947 הגיע דוד בן-גוריון להסכם היסטורי עם ראשי הישיבות החרדיות, ונתן פטור מגיוס ל-400 תלמידי ישיבה חרדים. מאז, לאורך 76 שנותיה של מדינת ישראל השתנו צרכיה הביטחוניים של המדינה, וכך גם אחוז תלמידי הישיבה החרדים בחברה הישראלית.
רבים בחברה הישראלית מסכימים כיום כי פטור גורף לכל 60,000 תלמידי הישיבות אינו ריאלי, וגם לא היה בכוונתו המקורית של דוד בן-גוריון. אך האם פטור למכסה קטנה של לומדים יכול להיות פתח לפתרון?
לפי נתוני מדד צהר ליהדות ומסורת שנערך במאי 2024, אפשר לראות כי פתרון זה זוכה לרוב בקרב הציבור הישראלי, אך רוב דחוק של 55% מכלל המדגם.
בפילוח לפי מידת דתיות, נראה שבעוד בקרב המשיבים החרדים והדתיים כ-80% הסכימו לו, בקרב החילונים אין הסכמה להסדר כזה כלל: רק 39% מהמשיבים החילונים היו מסכימים להעניק פטור למכסה של תלמידים.
במילים אחרות, כלל לא בטוח שדוד בן-גוריון היה מצליח היום להגיע להסדר הסטטוס קוו בעניין גיוס בני ישיבות.