עולם הישיבות הוא עולם גברי לחלוטין ובציבור החרדי בנים מיועדים מגיל קטן ללימוד תורה, בעוד הבנות מכוונות ללמידת מקצוע, להינשא לבן תורה ולהקים משפחה.
על בסיס הידע הסטריאוטיפי הזה אפשר היה לצפות שילדות חרדיות מקבלות השכלה פחות טובה מזו של אחיהן הבנים ושהידע שלהן, גם ביהדות, יהיה פחות.
למעשה, החינוך החרדי לבנות אמנם שונה לגמרי מזה של הבנים, אך לאו דווקא פחות טוב ממנו. במקצועות הליבה, שאותם מפסיקים הבנים ללמוד בגיל 13, בנות חרדיות מגיעות להישגים הקרובים לממוצע הממלכתי-יהודי. במקצועות הקודש, הן לומדות באופן נרחב תנ"ך, הלכה, היסטוריה יהודית וביאורי תפילה. בלימודי תורה שבעל פה, ההשכלה של הבנים הרבה יותר מעמיקה.
האם הפער הזה משפיע גם על הידע הבסיסי ביהדות?
בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת שנערך באוגוסט 2025, בחנו את הציבור הישראלי בידע בסיסי ביהדות.
בדומה לציבור הדתי לאומי, גם בקרב המשיבים החרדים הפערים בין גברים לנשים במגזר במרבית השאלות היו בתחום הטעות הסטטיסטית. עם זאת, בכמה שאלות נוצרו פערים מפתיעים.
למשל, בשאלה מי המנהיג שהכניס את בני ישראל לארץ, אחוז הנשים החרדיות שענה נכונה היה גבוה מאחוז הגברים: 87% מהנשים לעומת 82% מהגברים.
לעומת זאת, היו כמה שאלות עם פערים משמעותיים יותר בין גברים לנשים – לטובת הגברים. פער של 7% בין גברים לנשים נוצר בשאלה מי מהאימהות הייתה אשתו של יצחק, שעליה ענו נכונה 97% מהגברים החרדים ו-90% מהנשים החרדיות. על השאלה מהי הפטרה ענו נכונה 99% מהגברים החרדים לעומת ו-91% מהנשים החרדיות בלבד. את דמותו של רבי עקיבא ידעו לתאר רק 86% מהנשים הדתיות לעומת 95% מהגברים, וכן את שמו של חיבורו החשוב של הרמב"ם "מורה נבוכים" ידעו 85% מהגברים החרדים, לעומת 72% בלבד מהנשים – פער של 13%.
את הפער הגדול ביותר יצרה השאלה הקשה ביותר בחידון – 52% מהגברים החרדים זיהו נכונה את ההקשר של הביטוי "הרצחת וגם ירשת", לעומת 36% מהנשים החרדיות בלבד.
נראה כי למרות ההבדלים במערכת החינוך, את מרבית הידע הבסיסי ביהדות רוכשים החרדים משני המגדרים באופן שווה, או לפחות דומה. עם זאת, נראה כי השכלה מעמיקה ורציפה בכל זאת תורמת להטמעה של הידע וליכולת השליפה שלו בעת מבחן.