מדוע יש שמתנגדים להרחבת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי?

היהדות היא הזהות התרבותית והלאומית של כולנו, ובכל זאת, כאשר באים להעשיר את החינוך היהודי בבתי הספר הממלכתיים, חלק מההורים מתנגדים וטוענים שזו "הדתה".

בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת על סוגיות ההדתה ולימודי הליבה בחינוך בישראל, שנערך ביולי 2024, שאלנו חילונים, דתיים וחרדים מהי, לדעתם, הסיבה המרכזית להתנגדות הזו.

בקרב המשיבים החילונים, שני הסברים הגיעו למקומות הראשונים בהפרש קטן: 30% ענו כי המתנגדים לתכני הלימוד היהודיים בבתי הספר חשים התנגשות בין הערכים היהודיים לערכים הליברליים שבהם הם מאמינים, ו-29% אמרו כי קיים חשש מהחזרת הילדים בתשובה, בניגוד לעמדת ההורים.

בקרב הדתיים והחרדים, לעומת זאת, היה פער משמעותי בין ההסברים האפשריים הללו. 46% מהמשיבים הדתיים שיערו כי המתנגדים החילונים להדתה חוששים מהחזרה בתשובה. לעומתם, רק 14% סברו שההתנגדות החילונית נובעת מהתנגשות ערכית.

נתונים אלה חושפים נתק בין הצדדים. ראשית, החשש של חילונים מפני החזרה בתשובה – חשש שגם בציבור הדתי והחרדי רואים בו סיבה מרכזית להתנגדות לתכנים יהודיים – מעיד על חוסר אמון שרוחשים חילונים כלפי דתיים. נוסף על כך, נראה כי בציבור החרדי והדתי לא מכירים מספיק טוב את הציבור החילוני ולא מבינים את הערכים שלו.

נראה שהיכרות טובה יותר של דתיים, חרדים וחילונים אלה את אלה עשויה להגביר את האמון, להפיג חששות ולהוכיח שהיהדות לא שייכת רק לציבור אחד.