לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה הקדשנו את סקר מדד צהר ליהדות ומסורת לסוגיות ההדתה ולימודי הליבה בחינוך בישראל, וביקשנו לברר אם צריך ואיך אפשר ליצור תוכנית לימודים מגוונת, שמתאימה לכולם.
כדי לבחון את ההגדרה של "הדתה במערכת החינוך", פרסנו בפני המשיבים לסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת מקרים שונים, אשר לגבי כל אחד מהם הם התבקשו לסמן אם מדובר בהדתה, לא הדתה או שאינם יכולים להכריע.
במבט רחב, כמעט כל המקרים הוגדרו על ידי רוב המשיבים כ"לא הדתה". עם זאת, כאשר בוחנים את התוצאות בקרב המשיבים החילונים, אשר ברגשותיהם תופעת ההדתה פוגעת, מתגלה תמונה אחרת:
בקרב ההורים החילונים מצאנו הסכמה גורפת כי הקמת דוכן להנחת תפילין בפתח בית הספר זו הדתה (85%), וגם הסכמה רחבה כי אמירת פרק תהילים למען החטופים היא הדתה (72%).
לעומת זאת, מרבית החילונים הסכימו כי אפיית מצות לקראת פסח, שיעורי פרשת שבוע וקבלת שבת בגן אינם הדתה. רק 15% הגדירו שיעורים על חגי ישראל בתור הדתה, ובמקום האחרון טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך – שהוגדרו כהדתה על ידי 13% מהמשיבים החילונים בלבד.