עם פרוץ המלחמה השתנתה האווירה הציבורית, והשיח המפלג והמקטב התחלף בשיח של אחדות. אך האם זה השפיע על היחסים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית? ומה עשתה המלחמה ליחסים האלה לאורך זמן?
בכל סקר שעולה לאתר משב אנחנו מבקשים מהמשיבים לדרג את היחס שלהם לכל אחד מהמגזרים בחברה הישראלית מ-1 = שלילי מאוד, ועד 7 = חיובי מאוד.
לפי הנתונים שלנו, הציבור האהוב ביותר בקרב המגזרים האחרים הוא הציבור החילוני, שהיחס אליו דורג לאורך כל השנה הראשונה למלחמה בממוצע בין 5.5 ל-6.
אולי בניגוד לציפיות, למרות הקורבנות הרבים שהקריב הציבור הדתי-לאומי במלחמה, היחס אל המגזר נשאר כמעט ללא שינוי לאורך השנה, ומדורג כיחס חיובי עם ציון כ-5 בממוצע.
באופן צפוי, למרבה הצער, המגזר הכי פחות אהוב בישראל הוא המגזר החרדי, אשר היחס אליו התחיל את המלחמה עם ציון בינוני והידרדר ליחס שלילי, עם ציון ממוצע של כ-3 בסוף 2024.
מה קרה ב-2024 שגרם להידרדרות היחס לציבור החרדי לאורך השנה?
בפשטות אפשר להניח כי מדובר במחלוקת על גיוס תלמידי הישיבות החרדים לצבא. נוסף על הנטל ההולך ומכביד על הציבור המשרת, לאורך השנה קרו אירועים שונים שעשויים להסביר את ההידרדרות ההדרגתית:
בחודש פברואר 2024 אישרה הממשלה את העלאת גיל הפטור ממילואים, וביולי את הארכת השירות הסדיר לשלוש שנים. באוקטובר, עם תחילת התמרון הקרקעי בלבנון, איימו המפלגות החרדיות להפיל את הממשלה אם לא יעבור חוק הגיוס, ובנובמבר פוטר שר הביטחון גלנט מכיוון שסירב למנוע את הוצאתם של צווי הגיוס לתלמידי הישיבות.
נראה כי היחס לציבור החרדי, שמלכתחילה לא היה חיובי, רק הולך ומידרדר לאור משבר הגיוס המחריף.