נכון לשנת 2024 קיימות בישראל 71 ישיבות הסדר, ובהם כ-9,000 תלמידים לפני ואחרי שירות צבאי. תלמידים אלה מתגייסים במסגרת הסכם מיוחד: הם נרשמים למסלול של חמש שנים, שבמהלכו הם מגויסים בפועל במשך 17 חודשים, ובשאר הזמן הם בישיבה – ובמילואים.
מאז תחילת "חרבות ברזל" הוכיחו משרתי ההסדר, בסדיר ובמילואים, כי תרומתם למאמץ המלחמתי חשובה ונצרכת, ורבנים בולטים מהציונות הדתית הציעו את המסלול כפתרון אפשרי לסוגיית גיוס החרדים.
כדי לבחון אם הציבור הישראלי יסכים לפתרון מסוג זה, בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ברית השירות, שנערך בדצמבר 2024, שאלנו יהודים ממגזרים שונים בישראל עד כמה לדעתם שירות קרבי במסגרת "הסדר" נושא בנטל.
לפי תוצאות הסקר: 92% מהדתיים מייחסים לשירות קרבי במסגרת הסדר נשיאה בנטל במידה גבוהה עד מרבית. רק 53% מהמשיבים החילונים הסכימו איתם, בעוד כמחצית מהחילונים השיבו כי חיילים אלה נושאים בנטל במידה בינונית עד לא נושאים בו כלל.
זהו פער משמעותי מאוד בין המגזר הדתי והחילוני, אשר מעיד גם על ריחוק בין המגזרים. בעוד הדתיים רואים את עצמם כהולכים ומתקרבים אל הציבור החילוני במלחמה, רבים מהחילונים עדיין חשים כי השירות הצבאי של חלק משמעותי מאוד בציונות הדתית אינו שוויוני לזה של החילונים.
נראה כי הנשיאה בנטל נמדדת בעיני הציבור הישראלי בעיקר לפי אורך השירות, ולכן למרות שלוחם בהסדר מבצע את אותם התפקידים ומשרת במילואים לפחות אותו פרק זמן כמו לוחם רגיל – בעיני רבים מהציבור הוא פחות נושא בנטל.