מרבית בוגרות החינוך הציוני-דתי לא מתגייסות לצבא, אלא משרתות במסגרת של שירות לאומי; רבים מבוגרי אותו חינוך משרתים במסגרת מסלול ה"הסדר", שמשלב לימודים בישיבה עם שירות צבאי. מה חושבים בציבור הישראלי על מידת הנשיאה בנטל של סוגי השירות האלה?
בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ברית השירות, שנערך בדצמבר 2024, שאלנו יהודים ממגזרים שונים בישראל עד כמה לדעתם כל אחד מסוגי השירות הללו נושא בנטל, והתוצאות הפתיעו אותנו.
73% מהמשיבים סבורים כי צעירות שמשרתות בשירות לאומי בכוחות הביטחון במשך שנתיים נושאות בנטל ב"מידה בינונית עד רבה". לעומת זאת, רק 71% מהמשיבים חושבים שצעירים שמתגייסים לשירות קרבי פעיל של 17 חודשים נושאים בנטל באותה מידה.
נראה כי הנשיאה בנטל נמדדת בעיני הציבור הישראלי בעיקר לפי אורך השירות, ולכן שירות ההסדר הקרבי, אך מקוצר, נחשב פחות משירות לאומי באורך שנתיים במערכת הביטחון. ייתכן ששאלה על מידת התרומה, ואף ההקרבה, במסגרת כל אחד מסוגי השירות הללו הייתה מובילה לתוצאה שונה.
עם זאת, רק 58% מהמשיבים מזהים את אותה רמה של נשיאה בנטל לבנות שירות בתפקידים אזרחיים, שמשרתות במערכת החינוך, הבריאות או הרווחה. כלומר, למרות שאורך השירות זהה, וייתכן שתנאי השירות בתפקידים אלה קשים יותר, הם נחשבים פחות כ"נשיאה בנטל".
נראה אם כן, כי בעיני רבים מהמשיבים על הסקר, הביטוי "נשיאה בנטל" מקושר באופן ספציפי למשימות צבא וביטחון, וכי רוב המשיבים רואים את כל התפקידים בתוך מערכת הביטחון כבעלי חשיבות זהה.