יש דרכים שונות להגיב למי שלא מסכימים איתנו ונכנסים איתנו לוויכוחים פוליטיים: אפשר לבחור להתחמק מהנושא, אפשר להפוך כל שיחה לוויכוח או חלילה לריב, ואפשר פשוט להקשיב.
בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא הקיטוב, שנערך בחודש יוני 2025, בחנו איך מתנהגים הישראלים בזמן ויכוח פוליטי – מתוך שמונה התנהגויות אפשריות שהצענו להם. את צורות ההתנהגות חילקנו לשלוש אסטרטגיות פעולה: הימנעות, הסלמה והקשבה.
לפי תוצאות הסקר, האסטרטגיה הנפוצה ביותר היא הימנעות, הכוללת את הפסקת השיחה, השתתקות או העברת נושא. %43 מתוך כלל המשיבים ציינו את האפשרות הזאת. %31 מהתשובות נכללו באסטרטגיית ההסלמה: הקצנת עמדות, חידוד טיעונים או שימוש בטונים גבוהים. רק %26 מהתשובות העידו על הקשבה לצד השני בוויכוח ועל ניסיון להגיע להסכמה.
מציאות הקיטוב הנוכחית היא כזאת שבה ישראלים רבים חווים קושי אמיתי לשמוע דעות שהם לא מסכימים איתן. לכן, במשפחות וקבוצות חברים רבות דיונים פוליטיים עלולים להרוס את האווירה ואפילו ליצור עוינות ולגרום לנתק. כך הפכו הימנעות מוויכוח מצד אחד, והסלמת הדיון מצד שני, לאסטרטגיות נפוצות כל כך.
כאשר הטונים סביב שולחן ליל הסדר או במפגש החברים עולים – הימנעות היא בחירה טבעית לשמירה על שלמות המשפחה או החבורה. עם זאת, ההתחמקות ומעבר הנושא עלולים גם להיות בעייתיים וליצור תחושות של השתקה וטינה. האחווה אולי נשמרת, אבל הערך הדמוקרטי הבסיסי של החלפת דעות ורעיונות – נפגע.