עם הפסקת האש בעזה חזרה לכותרות הראשיות הסוגיה שממשיכה לבעבע בחברה הישראלית – גיוס החרדים. טיוטת החוק שמקדמת הממשלה ועצרת החרדים בכניסה לירושלים הציפו שוב את הזעם הציבורי בנושא.
אבל האם הציבור יסכים להפסיק עם החרמות הפוליטיים כדי לקדם פתרון?
לפי סקר בזק שערכנו בקרב פאנל אינטרנטי מייצג של הציבור בישראל, 49% מהישראלים מוכנים שנבחרי הציבור המייצגים אותם בכנסת יתפשרו פוליטית לצורך הקמת ממשלה שתקדם גיוס חרדים. 30% מהציבור מתנגד לפשרות, ו-21% לא בטוחים מהי עמדתם.
את אותה השאלה שאלנו גם לפני קרוב לשנה, בסקר מדד צהר ליהדות ולמסורת בנושא ברית השירות, שנערך בדצמבר 2024, אך אז התוצאות היו מעט שונות. בדצמבר 2024 59% מהמשיבים תמכו בפשרה פוליטית מסוג זה. כלומר, בחודשים שחלפו 10% שינו את דעתם בנוגע לגמישות הפוליטית המקובלת עליהם או בדירוג החשיבות של הנושא לעומת נושאים פוליטיים בוערים אחרים.
הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר וחבר הנהלת הארגון, טוען כי שאלת הגיוס לצבא אינה דומה לשאלות פוליטיות רבות אחרות, שבהן קל יותר לעסוק בפשרות: "מדובר בנושא שעוסק בזהות, הן של עולם הישיבות והן של עולם המשרתים בצבא. לא זו בלבד, אלא שמדובר בנושא של חיים ומוות – מטאפוריים בעולם הישיבות וממשיים וכואבים מאוד בעולם המשרתים".
ואכן, קיימים הבדלים בין המגזרים השונים באחוזי התמיכה בפשרה פוליטית לטובת חוק גיוס. מקרב החילונים, %57 תומכים בפשרה, וכמוהם גם %48 מהמסורתיים. לעומת זאת, בקרב הדתיים רק %41 היו מוכנים לפשרה, ובציבור החרדי האחוזים כמובן נמוכים בהרבה – פחות מ-%10 מוכנים להקמת ממשלה כזו.
סוגיית גיוס החרדים ממשיכה להטריד את הציבור. הפערים בין המגזרים, והשחיקה בתמיכה בפשרה פוליטית, מלמדים שהדרך להסכמה רחבה בעניין הזה עוד ארוכה.