חג החנוכה מורכב ממצוות דתיות, כהדלקת נרות ותפילות מסוימות, וממנהגים ואירועים בעלי משמעויות חינוכיות, תרבותיות ולאומיות. האם הציבור הישראלי מקיים את מצוות פרסום הנס?
לקראת החג, שאלנו פאנל אינטרנטי מייצג של היהודים בישראל אם בכוונתם להדליק נרות מדי ערב בחג הקרוב. מהסקר עלה שרוב מובהק של הנשאלים מתכוונים לקיים את מצוות החג.
82% ממשתתפי הסקר הקצר העידו כי בכוונתם להדליק נרות בכל אחד מימי החג, 13% נוספים הצהירו כי הם מתכוונים להדליק נרות, גם אם לא מדי ערב. רק 5% מהנשאלים אמרו כי אין בכוונתם להדליק נרות כלל.
באופן שעשוי להפתיע, רוב החילונים השיבו בחיוב. 68% מהנשאלים החילונים מתכוונים להדליק נרות בכל אחד מימי החנוכה, ו-24% נוספים ידליקו השנה נרות לפחות באחד מימי החג. רק 8% מכלל החילונים שנשאלו לא מתכוונים להדליק נרות כלל.
הרב אשר סבג, חבר בהנהלת ארגון רבני צהר ורב קהילת "הר המוריה" בראשון לציון, רואה בתוצאות הסקר הוכחה כי גם ההיבט הדתי של החג נתפס כחלק מהחג הלאומי. "מנהג הדלקת הנרות, במיוחד בתקופה זו לאחר אירועי ה־7 באוקטובר, מבטא זהות יהודית שורשית ומסמל עמידה איתנה מול אויב ותקווה לעתיד בהיר יותר, ואין פלא שהוא הפך לפופולרי כל כך".
"שלהבת הנר טומנת בחובה רבדים רבים של משמעות, וכל אחד יכול למצוא בה את מה שמדבר אל ליבו: כוח פנימי מול קשיים, אש של גבורה ותקומה, סמל לאחדות רבת גוונים, או ממד של רוחניות וקדושה", הוא מסביר. "אולי זו הסיבה שחכמים קבעו שיש להדליק 'נר איש וביתו' – שכל אחד ידליק את האור שלו בדרך האישית והייחודית לו".