סדר חדש: האם בעתיד נקיים את מצוות הפסח בעזרת מציאות רבודה?

ליל הסדר 2030: סבתא נמצאת בבית אבות, הילדים בבתים שונים בארץ, הנכדים מפוזרים בקצוות תבל, כולם מרכיבים משקפי VR ונפגשים סביב שולחן סדר מפואר, כשר לפסח ומעורר תיאבון במרחב הווירטואלי. הם רואים זה את זה, שומעים את ה"מה נשתנה" בזמן אמת ומרגישים שהם מסובין יחד. האם קיימו בכך את מצוות "והגדת לבנך"?

כדי לענות על השאלה הזאת פנינו לרב שלמה הכט, המחזיק בסט כישורים ייחודי ומצוי בכמה וכמה עולמות: הוא משתייך לארגון רבני צהר, לרבני בית הלל ולרבני הר הבית ומשיב בהלכה בהרשאת מכון פועה, במקביל הוא מהנדס תוכנה וכלכלן. השילוב הזה הופך אותו למתורגמן בין שתי שפות שאינן נפגשות בדרך כלל – שפת ההלכה ושפת הקוד והטכנולוגיה. הכט כבר מזמן לא רואה את שאלות הטכנולוגיה וההלכה כמדע בדיוני, ואת הדינמיקות שנוצרות ביניהן, על המורכבויות השונות, תיאר בספרו "עתידין להתחדש", שבו דן בקשר בין טכנולוגיה והלכה.

הרעיון לכתוב ספר בנושא הגיע בעקבות דיון שהתרחש בפורום רבנים סגור ברשת שבו לקח חלק. הדיון עסק בסוגיית המכוניות האוטונומיות, ואחד הרבנים הבכירים הציע שלא לדון בנושא כלל כדי לא לתת לגיטימציה לשינויים מרחיקי לכת. עבור הרב הכט, ההתעלמות אינה אופציה. לשיטתו, הטכנולוגיה אינה רק כלי עזר, אלא גם כוח שמשנה את התשתית ההלכתית עצמה. "הספר שלי נכתב כספר עתידני לעוד 20 שנה", הוא מספר בחיוך, "אבל בתחום הבינה המלאכותית הוא כבר כמעט התיישן, כי התחום מתקדם מהר מאוד".

האם כאשר האווטאר שלי במרחב הווירטואלי שותה ארבע כוסות, התודעה שלי נחשבת כמי ששתתה?

מצה סינתטית ובדיקת חמץ באפליקציה

התשובה לשאלה ההלכתית על ליל הסדר הווירטואלי היא מורכבת. "בקורונה למדנו שיש רצף", מסביר הרב הכט. "זה לא שחור ולבן – או שנמצאים יחד פיזית או שאין כלום. לנוכחות מרחוק יש משמעות. גם אם זו לא המשמעות המלאה של ישיבה משותפת, זה בעל ערך רוחני ומשפחתי. זה לא אפס ואחד. נכון שאין כאן את המשמעות המלאה, אבל זה גם לא כלום. גם לטקס כזה יש משמעות".

התשובה הזאת נקשרת גם לסוגיית התפילה במניין. מוסד המניין – תפילה בקבוצה של עשרה גברים לפחות – שנחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילתיות היהודית, עומד גם הוא למבחן מול הטכנולוגיה. הרב הכט מציין כי המעבר לתפילה ב"זום" בימי הקורונה לימד אותנו להתגמש. בעוד המצווה היסודית דורשת נוכחות פיזית של עשרה אנשים בבית הכנסת כדי להגדיר "מניין", הטכנולוגיה מאפשרת להרחיב את המעגל: "הגישה שלי היא שצריך לפחות את המניין היסודי בבית הכנסת, ואחר כך, אם מישהו לא יכול להגיע, הוא יכול להצטרף אליהם מרחוק. זה אולי לא המניין האידיאלי לגמרי, אבל זו בהחלט שותפות בעלת משמעות שמאפשרת לאנשים עם מגבלות לקחת חלק בתפילות החג, בשמיעת שופר או בקריאת מגילה".

האפשרות לחיים במציאות מדומה מעלה שאלה כמעט פילוסופית: האם כאשר האווטאר שלי במרחב הווירטואלי שותה ארבע כוסות, התודעה שלי נחשבת כמי ששתתה? הרב הכט מחייך למשמע השאלה ומציב גבול ברור בין החוויה האישית למצווה הגופנית. "אני לא חושב שאנחנו שם", הוא מבהיר. "באופן עקרוני, בסוף נצטרך להשתתף בעצמנו. זו בדיוק ההזדמנות שבה מעדיפים את החוויה האישית והפיזית". לשיטתו, בעוד הטכנולוגיה יכולה לגשר על מרחקים גיאוגרפיים בסיפור ההגדה, קיום המצוות המעשיות – אלו שדורשות אכילה ושתייה – נותר מעוגן בגוף האדם. "אם מדובר בחולים או באנשים עם מגבלות קשות, זה עניין אחד, אבל ככלל, המצווה דורשת את הנוכחות הפיזית של האדם בתוך המעשה".

השינויים שבפתח חודרים עד לליבה של המצווה הפיזית ביותר בחג: המצה. מה יקרה אם בעתיד נוכל לייצר במעבדה מצה סינתטית, כזו שמעולם לא עברה תהליך של לישה ואפייה אנושית בלחץ זמן של 18 דקות? "השאלה היא תמיד מהי האלטרנטיבה", אומר הרב הכט. "אם אנחנו חיים על המאדים וזה מה שיש – אז זה מה שיש. אבל להגיד שיברכו על זה 'על אכילת מצה'? אני בספק מסוים. המצווה היא לא רק על החומר שנכנס לפה". כאן הוא משלב אמירה מפתיעה: "אין דבר שיותר משמח רב ליברלי מאשר להחמיר. במקרה הזה, אני חושב שנצטרך להמשיך לדרוש את המאמץ האנושי".

גם מצוות בדיקת חמץ עומדת למבחן מול "הבית החכם". מה הטעם בחיפוש ידני עם נר ונוצה אם מערכת חיישנים מתוחכמת מודיעה באפליקציה שהבית נקי מחמץ במאה אחוז? "גם היום יש מי שנוסעים למלון או ששוכרים שירותי ניקיון מקצועיים, ובכל זאת שומרים על המנהג לפזר עשרה פירורים", הוא מציין. "אנחנו רוצים להחזיק את המצווה בגלל המשמעות הרוחנית שלה. באופן טקטי, אם מישהו לא הצליח לבדוק, יהיה אפשר לסמוך על הניקיון של הרובוטים, אבל כעיקרון נמשיך לבדוק פיזית כדי לא לאבד את הקשר למצווה".‫

"הבית החכם יעטוף אותנו, ולא הגיוני ששבת תהיה היום היחיד שבו אנחנו עובדים קשה יותר מביום חול"

הרובוט כ"גוי של שבת"

הרב הכט אינו מסתיר שהנושא שמדאיג אותו יותר מכולם הוא שמירת שבת. בעולם שבו רובוטים הומנואידים (בדמות אדם) יבצעו את עבודות הבית – יכניסו כלים למדיח, יפעילו כביסה ואפילו יקפלו אותה – נצטרך להגדיר מחדש מהי מלאכה. "השינוי אולי לא יקרה כבר בשנה הבאה", אבל להערכתו "הרובוטים הביתיים שיודעים לעשות כביסה ולשטוף כלים נמצאים ממש מעבר לפינה, בטווח של עשר שנים לכל היותר". והכט לא מעוניין להישאר מאחור. הוא מנסה כבר עכשיו להתמודד עם הסוגיות ההלכתיות שיגיעו יחד עם החידוש.

"השלמתי לאחרונה מאמר על רובוט ביתי בשבת. מצאתי שדיוני 'גוי של שבת' מתאימים פה מאוד. האיסור על עבודת גוי הוא למעשה איסור על היהודי – לא להגיד לאחר מה לעשות ולא ליהנות ממלאכתו בשבת. המגבלות הללו רלוונטיות באותה מידה גם כלפי רובוט".

בכל הנוגע למכשירי חשמל ובתים חכמים, הרב הכט סבור שפוסקי ההלכה צריכים להקל כדי לשמור על עונג שבת. "מרוב חומרות לא צריך לקלקל את העונג. לא הגיוני ששבת תהיה היום היחיד שבו אנחנו עובדים קשה יותר מביום חול ומנקים הכול ידנית. הבית החכם יעטוף אותנו בלי שנשים לב, ולהתחיל באיסורים במקום שבו אין איסור הלכתי ממשי זה מיותר". נוסף על כך, במקום שבו האיסור ההלכתי הטכני נחלש, נדרש לפתח מערכת חינוכית ואתית שתשמור על דמות השבת. "נצטרך להחליט מה 'שבתי' ומה לא. לדוגמה, רכב אוטונומי עשוי להיות מותר לנכים או לצורך הגעה לבר מצווה משפחתית, אבל חובה להימנע ממנו לצורך טיולים בחיק הטבע, כדי לשמור על קדושת היום".

"בעוד עשרים שנה כבר לא נחשוש ממראית עין של חלב פרווה, כמו שקרה עם המרגרינה והטבעול"

חלב פרווה ובשר מתורבת

המהפכה הטכנולוגית כמובן לא עוצרת בשבת. היא נוגעת בכשרות גם דרך סוגיית "מראית עין". כיום אנו רואים על המדפים חלב ללא פרה הנושא חותמת "פרווה". "מראית עין זה נושא שאני מאוד אוהב, כי הוא סוג של מסדרון כניסה לדברים חדשים", מסביר הרב הכט. "זה איסור עם תאריך תפוגה. בעוד עשרים שנה כבר לא נחשוש, כמו שקרה עם המרגרינה וה'טבעול'. הרבנים יחליטו שכבר התרגלנו שיש חלב פרווה במקרר, ולכן אפשר לוותר על החשש".

גם רחפנים נכנסים למשוואה ההלכתית, במיוחד בשאלות של השגחה. "האם רחפן עם מצלמה יכול להוות תחליף להשגחה אנושית על בשר שמשונע ממקום למקום? במקרים מסוימים התשובה היא כן. הטכנולוגיה מאפשרת לנו רצף של עדות והשגחה שלא היה קיים בעבר". לגבי בשר מתורבת, הכט מציין שחלק מהפוסקים, כולל רבני "צהר", כבר הגיעו למסקנה שאפשר לאכלו עם גבינה, מכיוון שהתרגלנו לתחליפים והם נתפסים כשונים מהותית מבשר רגיל.

תהליך נוסף שהרב הכט מזהה הוא אובדן הרלוונטיות של סוגיות הלכתיות שבעבר היו נחלת הכלל. "פעם כל איש ואישה ידעו את הלכות מליחת בשר ועוף, והיו עושים זאת בעצמם בבית. היום הכול מתבצע במשחטות מרוכזות ואף אחד כבר לא מכיר את זה". אפילו השחיטה, שבעבר נשים וגברים רבים ידעו לבצע בעצמם בתרנגולת המשק הביתי, הפכה למקצוע מרוחק. "בגלל הריכוזיות והתיעוש, אנחנו מאבדים את ההיכרות היומיומית עם ההלכה היסודית. זה מעלה שאלה מה עוד יאבד מהרלוונטיות שלו. ההלכה לא עוצמת עיניים – היא פשוט עוברת מהמטבח הביתי למרחבים חדשים".

הבינה המלאכותית פוסקת הלכה

אחת הסוגיות המרתקות היא יכולתה של הבינה המלאכותית (AI) לפסוק הלכה. הרב הכט מציין שמערכות פסיקה מבוססות AI כבר נמצאות ברמה גבוהה. "זה מעלה שאלה מה יהיה על לימודי ההלכה בישיבות. אם מחשב יכול לפסוק בקלות, במהירות ובדיוק, המסלול של פסיקה טכנית עלול להפוך למיותר. אנחנו נצטרך לשאול מהו הערך המוסף של האדם בתהליך הפסיקה".

המסר המרכזי שלו הוא שההלכה עומדת בפני חוסר בכלים להגדרת המציאות החדשה. "אין לנו רשות לפתח את ההלכה קדימה בלי בסיס היסטורי, ולכן במקומות שבהם ההלכה לא יכולה לתת מסגרת, נצטרך חשיבה מחודשת על אתיקה וחינוך. נצטרך לשאול את עצמנו איך נראית השבת שלנו בעולם שבו הכול נעשה בהקשת אצבע".

"אם הבינה המלאכותית והרובוטים ייתרו את הצורך בעבודה יומיומית, אולי נצטרך ללמוד מהעולם החרדי איך יושבים ולומדים תורה כל היום כדבר חיובי, פשוט כי לא יהיו לנו משימות אחרות", הוא מסכם. "הרובוטים בדרך, ובעולם שבו הרובוט עושה את הכביסה והרחפן מביא את החלב למקרר, האתגר היהודי האמיתי יהיה להשתמש בזמן הפנוי כדי לצקת משמעות רוחנית עמוקה יותר לחיים".