אם תבקשו מבינה מלאכותית לצייר לכם חנוכייה, כדאי לכם לספור טוב טוב כמה קנים יש לה. בדומה לבני אנוש, גם הבינה המלאכותית נוטה להתבלבל בין “מנורה” לבין “חנוכייה”. המנורה, שנזכרת כבר בתורה כאביזר חשוב במשכן, היא בעלת שבעה קנים, בעוד החנוכייה, המסמלת את חג החנוכה שמאורעותיו התרחשו כאלף שנים לאחר מכן, היא בעלת שמונה קנים, בתוספת “שמָש”. מה שמשותף למנורה ולחנוכייה הוא הסמליות המורכבת שלהן, שנעה בין לאומיות לדתיות, ובאה לידי ביטוי בכך שסמלנו הלאומי הוא גם סמל דתי.
סמל מגן דוד? המנורה מנצחת
“מבין הסמלים היהודיים, המנורה היא הסמל היהודי העתיק ביותר שמלווה אותנו עוד מימי קדם. בכך המנורה שונה מהמגן דוד, שהוא סמל מאוחר למדי, ובדרך כלל נהוג לתארך אותו כיהודי לפראג של המאה ה-17. לפני כן הוא כלל לא נתפס כסמל יהודי. מגיני דוד צוירו על החומה העות’מאנית בירושלים שנבנתה במאה ה-16, כמו גם בבתי קברות מוסלמיים עתיקים, לצד צורות גיאומטריות אחרות, ואף אחד לא חשב באותו זמן שזה סמל יהודי”, אומרת תמר הירדני, מורת דרך וחוקרת ירושלים, הכותבת כיום דוקטורט בגיאוגרפיה היסטורית על הבנייה בעיר.
ואיפה מוצאים את המנורה בממצאים ארכיאולוגיים?
“יש ציור קיר של המנורה מהמאה ראשונה לפני הספירה שהתגלה ברובע ההרודיאני בירושלים, רואים מנורות בפסיפסים של בתי כנסת עתיקים מהמאות ה-5 וה-6 (תקופת הסבוראים והגאונים), ואפילו בבית הכנסת בדורה אירופוס שבסוריה, שנבנה בתקופת האמוראים, במאה השלישית לספירה. גם באתר בית שערים שבגליל התחתון יש מתחם קבורה ענק שבו קבורים גדולים האומה, כולל רבי יהודה הנשיא, ועל כמה מהקברים טבוע סמל המנורה. אבל יותר מכל דבר אחר, רואים מנורות במטבעות של מלכי בית חשמונאי, למשל במטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני, שהמנורה עליו שימשה השראה למטבע ה-10 אגורות של ימינו”.
המנורה נתפסה בתקופת החשמונאים כסמל לאומי או דתי?
“בעבר לא נעשתה כל הפרדה בין הלאומי והדתי, כי היהדות הייתה תמיד גם הגדרה לאומית וגם דתית. עבור החשמונאים המנורה הייתה בוודאי סמל לגאווה גדולה, כי הם היו כוהנים, כלומר הם מי שהיו אחראים על המנורה בבית המקדש, לכן לא פלא שהם התייחסו אליה כסמל יהודי שראוי להופיע על המטבעות שלהם, כי היא סימלה גם את הדת וגם את העצמאות הלאומית”.
המנורה הייתה סמל של יהודים בלבד?
“לא תמיד. אני זוכרת שהשתתפתי פעם בחפירה ארכיאולוגית בכרמל, ונורא התלהבנו למצוא שם מנורה בפסיפס, אבל האחראי צינן את התלהבותנו ואמר שבכמה מקומות שבהם נמצאו מנורות הסתבר בסופו של דבר שמדובר בשומרונים. במקרה ההוא בסופו של דבר כן היה מדובר ביהודים. למעשה, דווקא הזיהוי של המנורה עם יהודים גרם לזה שגם נוצרים אימצו אותה”.
למה נוצרים אימצו את המנורה?
“משום שלפי האמונה הנוצרית, הברית החדשה אמורה להחליף את הברית הישנה שה’ כרת עם היהודים. לכן, אנחנו רואים איך הנוצרים, שתופסים את עצמם כישראל החדשה, ניכסו לעצמם את הסמלים היהודיים והציבו אותם בכנסיות”.
כלומר, הנוצרים סיפחו את סמל המנורה כעדות לכך שהם היהודים החדשים?
“כן. למשל המלך קרל הגדול ששלט בחלקים גדולים ממערב אירופה במאה ה-8 ותחילת ה-9 ונחשב לקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, בנה לעצמו ארמון שהוא כינה ‘ארמון שלמה’ ובו העמיד מנורות. גם בקתדרלת אסן בגרמניה, שהחלה להיבנות במאה ה-10, יש דגם של מנורה. אפילו בכנסיית ווסטמינסטר המפורסמת שבלונדון יש מנורה גדולה מברונזה”.
היו עוד סמלים שמזוהים עם בית המקדש ועם בית חשמונאי – למשל, קרני השפע שהוטבעו על חלק ממטבעות בית חשמונאי. למה לדעתך דווקא המנורה תפסה?
“סיבה אחת היא שהמנורה נותנת אור, והרעיון של הפצת אור נושא גם משמעות פנימית שהיא בבירור יותר חזקה ויותר אטרקטיבית מאביזרי פולחן אחרים. סיבה נוספת היא שהנוצרים זיהו אותה עם היהדות. המנורה הפכה להיות עד כדי כך מזוהה עם היהדות, שכאשר הרומאים החריבו את בית המקדש, הם ייצרו תבליט של המנורה בשער טיטוס – כי הם רצו להראות שהם שדדו לנו את הלב”.
העובדה שהמנורה נבחרה לשער טיטוס חיזקה אותה כסמל יהודי?
“בוודאי. ככל שהמנורה התקבעה כסמל יהודי, היהודים שאבו ממנה כוח. הסמל התפשט גם לתרבויות המזרח, שבהן החמסה הפכה להיות פופולרית. החמסה היא אומנם סמל מוסלמי, אבל אם הופכים אותה עם האצבעות למעלה, היא נראית כמו מנורה. לכן, בקמעות של יהודי המזרח רואים לפעמים חמסה הפוכה עם להבות מעל האצבעות, כמו במנורה. גם יצרני קמעות היו כותבים את סידורי התפילה בצורת מנורה. מנורה הפכה לסמל של כוח ויותר מזה, היא נתפסה כמה שמגן עלינו”.
סמל המדינה: גם ילדים וגם גרפיקאים שלחו הצעות לסמל
איך המנורה התגלגלה מכאן לסמל המדינה?
“אחרי קום המדינה, כאשר מועצת העם הזמנית נדרשה להחליט על דגל וסמל למדינה, הוחלט שהדגל יהיה בצורת מגן דוד עם פסים – כי זה כבר התקבע באותה תקופה – ולכן סמל המדינה היה צריך לכלול את המנורה. מכיוון שהדגל נבחר על ידי ועדה, הם החליטו שאת הסמל יבחר העם, ולכן הכריזו על תחרות של הצעות לסמל”.
מה היו הדרישות המקדימות של הוועדה?
“הוועדה דרשה שהסמל יכלול את המנורה ואת שבעת הכוכבים שהציע הרצל לשלב בדגל מדינת היהודים העתידית. הכוכבים לא נכנסו בסופו של דבר לדגל והם כנראה הרגישו שראוי לשבץ אותם כחלק מהסמל. התחרות עוררה גלים, והגיעו מאות הצעות”.
מי שלח?
“זה מחמם לב לראות שלצד גרפיקאים מנוסים שלחו הצעות לוועדה גם אנשים מן היישוב ואפילו ילדים בני 12. כל אחד נתן אינטרפרטציה משלו לשילוב בין המנורה ושבעת הכוכבים. אפשר גם להבין שיש כאלה שלא היו כל כך מרוצים מהדרישה לכלול דווקא את המנורה ושבעת הכוכבים, והצניעו אותם, ובמקומם שמו במרכז למשל את גור אריה יהודה – שנמצא היום בסמל העיר ירושלים – או חרבות שהפכו לאיתים”.
אבל הסמל בסופו של דבר לא כולל את שבעת הכוכבים.
“לא. הסמל לא כולל את שבעת הכוכבים, ולמעשה הוא דומה רק מעט להצעה הזוכה, שלא אומצה כפי שהיא. בסופו של דבר הוועדה בחרה את הסמל שעיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר שהיו מעצבים גרפיים בארץ ישראל של שנות ה-20 וה-30, אבל הם נדרשו לעשות שינויים רבים. למעשה, הדמיון היחיד בין הסמל שהוגש לסמל שהתקבל הוא ענפי הזית. את הכוכבים הורידו כנראה בגלל העומס הוויזואלי”.
מה הם אהבו בענפי הזית?
“הם קישרו את ענפי הזית לנבואה של זכריה, המתאר את המנורה כששני ענפי זית מימינה ומשמאלה. זכריה מתאר חזיון נחמה בימים של שיבת ציון, וכאשר הוא שואל את המלאך מה הוא רואה, המלאך עונה לו: לא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָאוֹת. חברי הוועדה התלהבו מהרעיון של ענפי הזית שמחזירים את המנורה לרעיון של שיבת ציון, לחזון הנחמה, לתפיסה של מעטים מול רבים ושל ניצחון הרוח, והרי אלה היו בדיוק הימים האלה של מלחמת העצמאות – אותו קושי של מלחמה על הבית, מעטים מול רבים, הרוגים רבים ולבסוף – ניצחון ושיבה הביתה”.
את חושבת שזה היה הכיוון שהאחים שמיר חשבו עליו?
“לימים, כשראיינו אותם הסתבר שהם בכלל לא הכירו את חזיון זכריה. הם הכניסו את ענפי הזית להצעה שלהם כי הם ייצגו בעיניהם שלום”.
גם המנורה בסמל הסופי לא דומה למנורה בהצעה שלהם.
“נכון, הוועדה לא אהבה את המנורה כפי שהאחים שמיר שרטטו אותה. הסיבה שהם קיבלו את ההצעה שלהם הייתה רק בגלל הרעיון לשלב עלי זית. העיצוב של המנורה בהצעה של האחים שמיר נראה לחברי הוועדה מודרני מדי. הם העדיפו את המנורה כפי שהיא נראית בשער טיטוס, למרות שצריך לומר שהמנורה בשער טיטוס לא בהכרח מייצגת את המנורה המקורית בבית המקדש. סביר להניח שלא”.
למה?
“ראשית, המנורה משער טיטוס יושבת על בסיס בצורת מדרגות שעליהן מצוירות חיות, ציורים שהיו אופייניים למקדשים רומיים אבל לא היו חלק מהמנורה המקורית בבית המקדש. יש לנו תיאורים של המנורה בתנ”ך, ולא כתוב שם שום דבר על מדרגות. שנית, 20 שנה אחרי קום המדינה מצאו בפרוור ההרודיאני בירושלים, שבו התגוררו כוהנים, ציור של מנורה מהמאה ה-1 לפנה”ס, שלא נראית כמו המנורה משער טיטוס, וסביר להניח שמי שצייר את המנורה היה כוהן שראה אותה במו עיניו”.
מנורה על החולצה של סופרמן הישראלי
זמן קצר אחרי שנבחר סמל המדינה החל אומן בשם בנו אלקן לעבוד על פסל המנורה, בגובה של כמעט חמישה מטרים, שהוצב מול משכן הכנסת בשנת 1956. הירדני חיברה ערך ויקיפדיה מקיף על מנורת הכנסת, שזכה בפרס בתחרות ‘מקצרמר למובחר’, שבו היא מתארת את תהליך יצירת הפסל וגם את הפרשנויות המורכבות של שפע הסמלים המוטבעים בו.
“ברגע שבחרו את המנורה לסמל המדינה, פנה אדווין סמואל, יהודי אנגלי שהיה חבר בבית הלורדים ובנו של הרברט סמואל הנציב הראשון, לאלקן, שהיה אומן ברונזה יוצא גרמניה ומומחה לעבודות ברונזה, כדי שייצר מתנה למדינה הצעירה. אלקן השקיע שמונה שנים בעבודה על הפסל, שכולל שפע של סמלים, דמויות ואירועים מההיסטוריה היהודית. את אלו הוא הציב במבנה סימטרי שיוצר הרבה הקבלות וניגודים מעניינים, שהופכים את פסל המנורה לספר היסטוריה פתוח וכמעט לתזה פרשנית”.
איך הבחירה של המנורה לסמל המדינה השפיעה על סמל המנורה כסמל דתי?
“אחרי שנבחרה לסמל המדינה, המשמעות של המנורה השתנתה. לאורך כל השנים היא הייתה כאמור סמל מאוד יהודי, אבל ברגע שמדינת ישראל בחרה בה לסמל המדינה, מגן דוד תפס את מקום הסמל הדתי והמנורה קיבלה צד חדש, לאומי. למשל, על החולצה של דמות הקומיקס אורי און, הגיבור הישראלי שיצר מיכאל נצר, יש ציור של מנורה, ויש הרבה דוגמאות נוספות באיורים ובקריקטורות של מושיק לין, דוש ועוד. המנורה ביצירות האלה מסמלת את המדינה”.
אנחנו עכשיו לקראת חנוכה. את רואה קשר בין הפופולריות של חנוכה בישראל לבין המנורה כסמל המדינה?
“אני חושבת שמה שקרה לסמל המנורה מקביל במידה רבה לסיפור של חנוכה, שנחגג היום בציבור החילוני כחג לאומי שבו לאלוהים כמעט אין תפקיד. את השיר ‘ימי החנוכה’ למשל ילדים חילונים וילדים דתיים לא שרים אותו דבר, ובמקום שבו חילונים שרים ‘אשר חוללו המכבים’ ילדים דתיים שרים ‘אשר עשה ה’ למכבים’. כמו שחנוכה קיבל משמעות לאומית שמאפילה על המשמעות הדתית שלו, גם בסמל המנורה המשמעות הלאומית מאפילה על המשמעות הדתית”.