מרוב עצים דווקא כן רואים יער: ריאיון עם מנהל מדור זרעים ומשתלות, קק”ל

לנו זה נראה מובן מאליו. יש לנו בארץ, מצפון עד דרום, יערות עם ספסלים לפיקניק, שבילי אופניים, מסלולי טיול ונקודות חן שבהן אפשר לפגוש את הטבע, ממש ליד הבית.

רוב היערות בישראל ניטעו על ידי קק”ל: קרן קיימת לישראל, שנוסדה בשנת 1901, בקונגרס הציוני החמישי. בשנת 1904, ניטעו על ידי קק”ל עצי זית ראשונים, במה שסימן את תחילת פעילותה בתחום הייעור. עד היום נטעה קק”ל 240 מיליון עצים, המשתרעים על פני 920,0000 דונם, וזאת מלבד טיפול בחורש טבעי בישראל.

לקראת ט”ו בשבט נפגשנו עם חגי יבלוביץ’, העומד בראש מדור זרעים ומשתלות בקק”ל, כדי להתעניין בשלום האילנות בישראל ביום חגם. חגי, עובד קק”ל זה 15 שנה, הוא בעל תואר ראשון ושני בתחום מדעי הצמח עם התמחות בעצי יער, כך שהוא יודע על מה הוא מדבר.

מדור זרעים ומשתלות: יער לא יכול להישאר לא מנוהל

בבוקרו של יום סתווי הגענו אל בית נחמיה, שם ממוקם מדור זרעים ומשתלות של קק”ל. ממש כמו בסיפור על זהבה ושלושת הדובים, במקום קיימים שלוש ביתנים, שביניהם היה עלינו לבחור. הביתן הראשון משמש מרכז מיון ותיוק, שם פגשנו, רכונים מעל שולחנות הנושאים אלפי זרעים, שלושה עובדים חרוצים הממיינים, מנקים, מסדרים ומתייקים את הזרעים – אשר מוכנסים אחר כבוד אל תוך הביתן השני, שהוא בעצם מקרר עצום של זרעים. הביתן השלישי הוא משרדו של חגי, חדר הפיקוד והבקרה של מדור זרעים ומשתלות.

חגי, למה צריך מדור שלם שיעסוק בזרעים? הרי בסך הכול צריך לשתול אותם.

בישראל, קק”ל מייצרת בעצמה את העצים שהיא נוטעת, בניגוד למדינות אחרות אשר מזמינות את העצים שהן נוטעות במשתלה. למשל, הולנד מגיעה למשתלה ומבקשת לייצר X עצים ממין Y שאותם תשתול בשטחים השונים לפי הצורך. בישראל אוספים זרעים של כ-250 מיני צמחים מכל רחבי הארץ – ומכינים אותם לשתילה במשתלות של קק”ל. מהמשתלות יחזרו השתילים המוכנים לנטיעה אל השטחים שמהם נאספו זרעיהם.

למה לא לתת לטבע לעשות את שלו – למה להעביר את הזרע מסע כזה כדי שבסוף יגיע למקום שממנו נאסף?

הטבע בהחלט יכול לעשות את שלו – אבל זה גם יקרה בקצב שלו, כלומר בצורה מאוד איטית. זה המקום שבו קק”ל והמדור לזרעים ומשתלות נכנסים לתמונה וגורמים לתהליך הטבעי להאיץ. על מנת שהתהליך יהיה מואץ, ומכוון בצורה נכונה, הטבע חייב סיוע. יער לא יכול להישאר לא מנוהל.

יש לי הצעת ייעול: תאספו ממקום אחד, ותשתלו אחר כך בכל הארץ, במקום לאסוף מכל הארץ.

בישראל יש שונות גיאוגרפית גדולה בין האזורים השונים: זרעים שנאספו בנגב שונים מזרעים שנאספו בגליל – גם אם מדובר באותו מין. לדוגמה, אלה אטלנטית צומחת בישראל מרמת הגולן עד הנגב. אם אני אוסף זרע של אלה אטלנטית בגולן – אני רוצה לחזור ולנטוע את הזרע הזה ברמת הגולן, למרות שאלה אטלנטית יכולה לצמוח גם בנגב. הזרע שאספתי ברמת הגולן כנראה יוביל לעץ חזק יותר ובריא יותר אם אשתול אותו במקום שממנו הוא הגיע.

וזה עובד?

כולנו מכירים את תיאוריו של מארק טווין מחוויותיו במסעו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19: “המדבריות הללו ריקים מאדם, תִלים דהויים אלה של שממה”. הוא בעצם מתאר מדבריות שוממות, ללא צמחייה, וזה לא מפתיע. ישראל עברה התעללות חקלאית על ידי העמים שעברו פה. אם מסתכלים על תצלומי אוויר של הארץ במהלך השנים אפשר לראות שינוי משמעותי: אדמות חשופות ושטחים ריקים הפכו לחורשות וליערות ירוקים.

תגיד לי אתה. כולנו מכירים את תיאוריו של מארק טווין מחוויותיו במסעו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19: “המדבריות הללו ריקים מאדם, תִלים דהויים אלה של שממה”. הוא בעצם מתאר מדבריות שוממות, ללא צמחייה, וזה לא מפתיע. ישראל עברה התעללות חקלאית על ידי העמים שעברו פה. כשאין פיקוח ואין בקרה – היערות הידלדלו. אם מסתכלים על תצלומי אוויר של הארץ במהלך השנים אפשר לראות שינוי משמעותי: אדמות חשופות ושטחים ריקים הפכו לחורשות וליערות ירוקים.

ואתה מרגיש אחראי לתצלומי האוויר שהופכים לירוקים עם השנים?

שמע, אין כמו לראות את התוצאות בשטח. קשה לתאר את תחושת הסיפוק כאשר אתה מגיע ליער ורואה עץ בן שבע ואתה זוכר כיצד אספת במו ידיך את הזרעים של אותו עץ והכנת אותו לנטיעה. אתה ממש מרגיש כמו אבא לאותו עץ.

הרוח הישראלית: לא שותלים יער כדי להרוויח כסף

בשונה מיערות ברחבי העולם אשר לרוב נמצאים תחת אחריותו של משרד החקלאות הממשלתי, היערות הפרושים ברחבי מדינת ישראל נמצאים תחת אחריותה של קק”ל. הסיבה לכך היא היסטורית: הרבה לפני קום המדינה הוקמה קק”ל כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. לאחר קום המדינה נחתם “כתב האמנה” בין מדינת ישראל וקק”ל, המעניק לקק”ל ייפוי כוח להיות המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן.

כיום, כשהיערות פחות רלוונטיים לביסוס התיישבות, למה צריך אותם?

התועלת של היער היא עצומה: שמירה על סחף הקרקע שהיער בולם, תהליכים של קיבוע פחמן ויצירת חמצן, פיתוח בית גידול לבעלי חיים, שלא לדבר על מקום לנופש ומרגוע נפשי. היער נותן לנו המון דברים, נפשיים, אקולוגיים ואקלימיים.

אתה מתכוון להתחממות הגלובלית?

בין השאר. נכון שאנחנו מדינה קטנה, ואפשר לשאול “איך מדינת ישראל, נקודה קטנה על המפה, יכולה כבר להשפיע על האקלים העולמי?” אז נכון, ההשפעה שלנו לעומת אלו של סין או ארה”ב היא קטנה. אבל מעבר למאמץ העולמי, לדעתי חשוב לעשות מאמץ בשבילנו: שיהיו לנו אוויר טוב וארץ ירוקה. שהשכונה שלנו תהיה נקייה. יש מדינות שבהן אנשים מסתובבים עם מסכה לא רק בקורונה אלא כל השנה. ותן לי להגיד לך, אנחנו לא פראיירים בכלל בתחום – מדינת ישראל נחשבת לחלוצה בתחום של ייעור המדבר. מדינות מכל רחבי העולם מגיעות אלינו כדי ללמוד על תהליכי ייעור ובלימת תהליכי מדבור.

מה הופך אותנו לחלוצים בתחום הזה?

קק”ל נוטעת עצים כבר 100 שנה. יש לנו ידע שהצטבר וניסיון עצום: איך מכינים שטח לשתילה, אילו מועדים מתאימים יותר לנטיעה, מהי דרך הטיפול הנכונה בצמח, ועוד הרבה פרטים קטנים שיחד יוצרים תמונה גדולה. מעבר לזה, יש לנו את הרוח הישראלית שמיוחדת כל כך למדינה הזו. יש פה חומר אנושי מדהים: העובדים נמצאים באופן יומיומי בשטח בתנאי חום או קור, ועובדים מתוך רצון ואהבה. כשאני מעביר סיורי הדרכה למומחים מחו”ל, הם באים אליי בסוף הסיור ואומרים לי שניכר שהחבר’ה פה עובדים עם המון חיבור לעבודה שאותה הם עושים ועם הרבה להט פנימי.

ט”ו בשבט: ישראליות ויהדות משתלבות זו בזו

שאול טשרניחובסקי, מגדולי המשוררים העבריים, כתב: “הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה, הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ”. ביקשנו לברר עם חגי אם היערות והאילנות הם חלק מתבנית נופו של העם היהודי.

היערות הישראליים של היום אלו הנופים שאנחנו פוגשים גם בתנ”ך?

קיימות עדויות שהיו פה בארץ עצים ויער – השאלה היא באיזו כמות. היו תקופות עם יותר צמחייה והיו תקופות עם פחות צמחייה, אבל יער היה חלק מהנוף של ארץ ישראל מאז ומעולם. במובן זה, קק”ל בהחלט מעבירה את המסורת הלאה לדורות הבאים

כן ולא. אסביר: אם נקרא את התנ”ך נפגוש צמחייה ויער. למשל, בספר מלכים מופיע הסיפור של אלישע והדובים: “וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן הַיַּעַר”. דוגמה אחרת היא סיפור המרד של אבשלום בדוד אביו, כאשר הוא מנסה לברוח ושערו נלכד בעץ האלה. במילים אחרות, קיימות עדויות שהיו פה בארץ עצים ויער – השאלה היא באיזו כמות. היו תקופות עם יותר צמחייה והיו תקופות עם פחות צמחייה, אבל יער היה חלק מהנוף של ארץ ישראל מאז ומעולם. במובן זה, קק”ל בהחלט מעבירה את המסורת הלאה לדורות הבאים, וממשיכה לטעת עצים בשיתוף גופים כמו משרד החינוך בכל שנה בט”ו בשבט.

והאם באמת מתאים לטעת עצים בט”ו בשבט מבחינה חקלאית?

הבעיה בישראל היא שאין התאמה בין המשקעים והטמפרטורה. בחורף קר ורטוב מדי, בסתיו ובאביב נעים אך יבש. התנאים האידיאליים לנטיעה הם מזג אוויר נעים ואדמה רטובה. לכן, בהיבט החקלאי, נכון יותר לטעת שתיל דווקא לפני שיא החורף. למה? כי אז האדמה רטובה ומזג האוויר עדיין לא קר מדי. בפועל, קק”ל מתחילה נטיעה בסתיו עם השקיית עזר, ומסיימת לטעת בט”ו בשבט, עם השקיית עזר נוספת באביב. בשני המקרים יש סיכויי הצלחה גבוהים להצלחת השתיל.

לסיום: בעיניך, ט”ו בשבט זה חג יותר יהודי או חג יותר ישראלי?

קח את קק”ל לדוגמה: כולם יסכימו שזה אחד הגופים הכי ישראליים שיש. יחד עם זאת, הוא גם גוף יהודי; הן בהיבט ההיסטורי ובסיבה להקמתו והן בהיבט המעשי

מבחינתי זה היינו הך – ישראליות ויהדות משתלבות זו בזו. קח את קק”ל לדוגמה: כולם יסכימו שזה אחד הגופים הכי ישראליים שיש. יחד עם זאת, הוא גם גוף יהודי; הן בהיבט ההיסטורי ובסיבה להקמתו והן בהיבט המעשי – יש לקק”ל רב, וזה ארגון ששומר את ההלכה היהודית בתחום הצומח. למשל, בשנת שמיטה אין נטיעות חדשות. אז לשאלתך, ט”ו בשבט זה חג יהודי ובאותה מידה גם ישראלי.

קרדיט תמונה ראשית: חגי יבלוביץ