מה הופך סטייק לכשר? רובנו נחשוב על שחיטה כהלכה ועל הפרדה בין בשר לחלב. אבל לדברי הרב עמנואל גדג', מנהל אגף הכשרות בצהר, זה נכון אבל זה רק חצי מהסיפור. "גם אם הסטייק ׳כשר׳ לחלוטין, אם הוא גנוב או שהיה ניגוד עניינים מובהק בין השוחט והסוחר – יהיה לא תקין לאכול אותו", הוא מסביר. התפיסה הזו, המשלבת הלכות כשרות עם הלכות מוסר, עומדת בבסיס מהפכת הכשרות השקטה של צהר, שמבקשת להציע מודל נקי ושקוף יותר – לטובת כלל הצרכנים בישראל, דתיים וחילונים כאחד.
עולם הכשרות בישראל סובל מחוליים מסוימים שחלקם מוכרים לרבים בציבור. שני דוחות של מבקר המדינה התריעו על הבעיות הקשות בתחום – בעיות שאין עליהן חולק, וכתוצאה הוקם בשנת 2018 מיזם "כשרות צהר". כיום כשרות צהר הפכה לשם דבר, אך יש לה גם לא מעט מתנגדים. בריאיון עם הרב גדג' – מהנדס במקצועו, שנכנס לתפקידו בצהר לאחר שירות של 22 שנה בצה"ל בתחום השריון, סגן-אלוף בדימוס וניסיון של שנים כרב מחתן – ניסינו לברר כמה מהאתגרים של תחום הכשרות בישראל.
דתיים-לאומיים רבים רואים ערך בכך שהכשרות תהיה אחידה וממלכתית, כלומר – של הרבנות הראשית. האם מערך הכשרות שלכם לא פוגע במוסד הרבנות?
"הרבנות חשובה לנו מאוד, ואנחנו מאוד מעוניינים בכשרות אחידה וממלכתית. אלא שלצערנו כיום מצב הכשרות הממלכתית בעייתי מאוד, גם לדעת רבנים בתוך מערך הכשרות. נמצאו בעיות של כסף שחור, נפוטיזם, ניגודי עניינים – משגיחים שמועסקים על ידי המושגח, ניהול לא יעיל ועוד. מבקר המדינה הצביע על הבעיות הללו בשני דוחות נפרדים, ב-2009 וב-2017. מטרת המיזם של צהר היא לתקן את הכשרות במדינת ישראל, לא להחליף את הרבנות".
למה הרבנות לא יכולה לתקן את הכשלים האלה בעצמה?
"במשך עשרות שנים נעשו עשרות ניסיונות לתקן מבפנים, וזה לא צלח. ייתכן שהיה לאנשים מסוימים אינטרס שהתיקון לא יצליח. לכן, צהר, כדרכה, לקחה על עצמה להוכיח שהדבר אפשרי, על ידי הקמת מודל פיקוח כשרות בצורה שקופה והגונה. עכשיו, אחרי שהוכחנו את זה, אנחנו מנסים לשתף פעולה עם הרבנויות השונות. ישבתי אישית עם עשרות רבנים, חלקם חברי מועצת הרבנות הראשית ורבני ערים, בניסיון לשכנע אותם, ובכמה מהמקומות כבר התחילו שיתופי פעולה".
"מטרת המיזם של צהר היא לתקן את הכשרות של הרבנות, לא להחליף אותה"
"יהודי ידליק את האש"
איך עובדים שיתופי הפעולה מול הרבנויות?
"המודל שעומד כרגע על הפרק בכמה רבנויות מקומיות הוא שאנחנו מספקים עבורן את ההשגחה והפיקוח, והרבנות מציגה את התעודה במסעדה. בחלק מהמקומות הדברים עוד לא גלויים, כך שהתעודה היא של הרבנות, ובפועל המשגיחים הם שלנו. במקומות אחרים יש תעודה כפולה, של צהר ושל הרבנות. רבנים נוכחים לדעת שהכשרות שלנו טובה ואיכותית".
ועדיין, חלקים מהציבור הדתי מתנגדים לכם. איך אתם מתמודדים עם זה?
"המוטו שלנו הוא 'מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'. אנחנו לא נלחמים באחרים, אנחנו מציגים את השיטה שלנו ורוב מוחלט של הציבור החילוני, המסורתי והדתי מקבל אותה. אנחנו נמצאים בשיחות ובמגעים גם מול הציבור שלא מקבל את השיטה שלנו, ומקווים שנצליח לאחד שורות".
יש דתיים שרואים בכשרות צהר "כשרות לייט" – האם כשרות צהר מקפידה פחות על ההלכה?
"התשובה היא: לא מוחלט. לצערנו לשון הרע נהיה דבר מקובל במחוזותינו. שמענו מאנשים רבים שמסעדות בכשרות צהר פתוחות בשבת – לא היה ולא נברא! שמענו שכשרות צהר מאכילה חרקים – ב-90% מהמסעדות בכשרות צהר משתמשים בירקות עלים מגידול מיוחד למניעת חרקים. בראש מערך הכשרות שלנו עומדים רבני ערים ויישובים, שהוסמכו לתת כשרות ע״י הרבנות הראשית לישראל, וגם מתנגדינו הגדולים ביותר יודעים זאת. יחד עם זאת, איננו רואים בעיה ואף שמחים להקל כשהדבר אפשרי על פי השיטות המרכזיות בהלכה. נראה לי שזו גם הייתה דרכו של הרב עובדיה יוסף זצ״ל".
ומה לגבי הכשרות עצמה?
"אחד החידושים בכשרות צהר הוא שתעודות הכשרות מציגה רשימה של החומרות או הקולות הנהוגות באותו בית עסק. האם הבשר חלק או לא? הדבר יצוין על גבי התעודה. האם בבית העסק מתקיים בישול ישראל לדעת מרן או הרמ״א? הדבר יצוין על גבי התעודה. מי שמבין מה אומרות השאלות האלה ומהו המנהג במשפחתו יחליט אם לאכול או לשאול את רבו. מי שרוצה לאכול כשר כעיקר הדין – יכול לסמוך בלב שלם על הכשרות שלנו. לאחרונה שמנו לב שרבנויות נוספות החלו להשתמש בשיטה זו ואנחנו שמחים על כך".
כלומר, אתם כותבים בתעודה את מצב הכשרות של העסק?
"כן, נוהלי הכשרות שקופים ומופיעים בפירוט בתעודה המוצבת בבית העסק. מעבר לזה אנחנו מקפידים שכל המוצרים יהיו בכשרות של הרבנות הראשית או של רבנות מחו"ל שאושרה על ידי הרבנות. אנחנו עושים הפרשת חלה בכל המקומות, וכגיבוי עושים גם הפרשת חלה עתידית כדי לא לפספס אף עיסה. מפרישים תרומות ומעשרות מכל הפירות והירקות שמגיעים לא מתוקנים.
"את הפירוט אנחנו כותבים על גבי התעודה, כך שמי שמקפיד מקבל תמונה ברורה של מצב הכשרות"
עוקבים אחרי המשגיחים ב-GPS
ואיך אתה מוודאים שבית העסק אכן שומר על הכול?
"הבסיס לכשרות הוא אמון שנבנה עם בעלי העסקים. כשאני רואה מפקח שנכנס לעסק ובעל העסק מחייך בשמחה, אני יודע שהמצב טוב. נוסף לכך, אנחנו משתמשים גם באמצעים טכנולוגיים. אנחנו מנטרים את מיקום המשגיחים באמצעות GPS כדי לוודא שאכן יש השגחה במקום, כי כאשר המשגיחים לא מגיעים לפקח זה יוצר בעיה כפולה – לא זו בלבד שהעסק לא נבדק אלא גם בעל העסק וגם הצרכנים שילמו כסף על השגחה שבפועל לא קיבלו. כמו כן אנחנו עוקבים און-ליין גם אחרי הפרשות החלה, ואת תעודות המשלוח אנחנו בודקים דיגיטלית. הכול שקוף, והכול נבדק גם על ידי המשגיחים עצמם פיזית וגם על ידי המטה".
תסביר.
"נקודת המוצא שלנו היא שאין אפשרות להשגיח על בית העסק 24 שעות ביממה, ולכן הבסיס חייב להיות אמון. אם אני תופס את בעל העסק בטעות, זה מצב לא טוב. לעומת זאת, אם הוא מתקשר לדווח לי על הטעות שעשה, זה אומר שהגענו לרמת אמון טובה. אמון נבנה משני הצדדים. אם אני משתכנע שבעל העסק עשה טעות תמימה אני לא אפסול את התעודה".
איך זה שונה מהמצב ברבנות?
"עשיתי לי חוק לא לדבר על כשרויות אחרות. בחלק מהרבנויות זה עובד היטב. אחת הבעיות המבניות היא שכל רב עיר או רב מקומי הוא רגולטור בתחום השיפוט שלו – הוא יכול להציב תנאים לפי תפיסתו האידיאולוגית או ההלכתית. התוצאה יכולה להיות שרשת ארצית צריכה להתמודד עם הנחיות שונות בחיפה ובבאר שבע, וזה מצב שלא מתקבל על הדעת. נוסף על כך, במודל הנוכחי של הרבנות המשגיח הוא עובד של המסעדה, דבר שיוצר ניגוד עניינים מובהק".
מהי הבעיה בכך שהמשגיח הוא עובד של המסעדה?
"הבעיה היא שנוצר ניגוד עניינים למשגיח, שמצופה ממנו לפקח על מקום עבודתו. לכן, כל המשגיחים שלנו מועסקים על ידינו. אנחנו משלמים להם שכר מלא והם מחויבים אלינו ולא לבעל העסק, וכמובן אנחנו לא מאפשרים להם לקבל שום טובות הנאה מבעל העסק – דבר שמשפיע על רמת ההשגחה. זה פוגע הן ברמת הכשרות והן במוסר".
תחשבו על מפקח מטעם משרד הבריאות שמקבל משכורת מבית העסק – הייתם אוכלים שם?
"אנחנו משתמשים גם באמצעים טכנולוגיים, אבל נקודת המוצא היא שהבסיס חייב להיות אמון"
ההשגחה מתאימה גם לחרדים
כאשר קמה כשרות צהר, אחרי פרסום הדוח השני של מבקר המדינה על בעיות עולם הכשרות בישראל, מצב הכשרות היה בשפל. יחסי עבודה וטובות הנאה בין משגיח למושגח היו דבר נפוץ, משגיחים דיווחו על עבודה של 27 שעות ביממה, והמבקר כתב שאי אפשר היה לקבל נתונים כמה משגיחים יש בארץ. מאז, כשרות צהר התבססה בקרב הציבור וחל שינוי בכל פעילות הכשרות בארץ.
בכמה בתי עסק פועלת צהר?
"אנחנו עומדים כיום על כ-350 בתי עסק, ולהערכתי אנחנו הולכים לגדול באופן משמעותי. יחד עם זה אין לנו כוונות אימפריאליסטיות: לא המספר הוא העניין אלא תיקון מערך הכשרות. אם כל הרבנויות יעבדו בצורה נכונה ולא יהיה מונופול שיגרום לשחיתות – רוב העבודה תהיה כבר מאחורינו".
מיהו הקהל שצורך כשרות צהר?
"לדעתנו כל דתי-לאומי, כל מסורתי וגם כל חרדי יכול לאכול בכשרות צהר, מכיוון שאנחנו כותבים בדיוק את רמת הכשרות של העסק בתעודה. אנחנו לא נותנים כותרות – 'מהדרין' או ׳לא מהדרין׳ – אלא מפרטים בדיוק מה הושגח: האם 'בישול ישראל' באופן מלא או שהיהודי רק מדליק את האש וכו', ועל מה שכתוב בתעודה אנחנו יכולים לחתום במאת האחוזים".
האם המסעדות בכשרות צהר פתוחות בשבת?
"התשובה היא לא. אין לנו אף מסעדה שפתוחה בשבת. מה שכן – מלונות ובתי אבות זכאים לפיקוח כשרותי אף על פי שהם ׳פתוחים׳ בשבת, אבל גם שם אין בישול של אוכל בשבת. חשוב לי לציין שיש לנו ועד רבנים שאנחנו מתייעצים איתם על שאלות קריטיות בעולם הכשרות. אנחנו לא מקבלים את ההחלטות שלנו רק בפן העסקי".
"עתרנו לבג"ץ ואנחנו נותנים כשרות למוצרים מיובאים שכעת יש עליהם חותמת של כשרות צהר"
תחום חדש: כשרות מוצרים
כיום אסור לכם להשתמש במילה "כשר" בתעודה שאתם נותנים. למה?
"המצב החוקי הוא מעט מורכב. החוק שאוסר עלינו להשתמש במילה 'כשרות' על הטיותיה הוא החוק הישן. בשנת 2023 יזם חבר הכנסת מתן כהנא רפורמה שבה נקבע כי הרבנות תציג קריטריונים לגופי כשרות פרטיים כדי שיוכלו לתת תעודות כשרות. כשרות צהר עומדת בתנאי החוק הזה והייתה אמורה לקבל אישור, לכן עתרנו לבג"ץ. העתירה עדיין תלויה ועומדת, אבל כשהיא תתקבל נוכל לתת תעודות כשרות ולהיות ידה הארוכה של הרבנות".
ההיגיון פשוט: הרבנות הראשית אינה אמורה להתעסק במתן תעודות כשרות! כשם שמשרד הרישוי אינו עושה טסטים לרכבים, אלא מפקח על מכונים פרטיים, וכשם שמשרד הבריאות מפקח על בתי חולים פרטיים, כך הרבנות הראשית אמורה לפקח על גופים פרטיים שעובדים ע״פ נהלים ברורים ומפוקחים על ידה.
איך מנמק משרד הדתות את הדוחות שהוא נותן?
"הטענה של משרד הדתות היא שהם עומדים לבטל את הרפורמה של ח״כ מתן כהנא, אבל דבר ברור הוא שכל עוד החוק לא השתנה צריך לאפשר לנו להשתמש במילה כשרות. התוצאה היא שבחלק מהמסעדות שלנו – שבהן אנחנו בשיתוף פעולה עם הרבנות – יש תעודת כשרות רגילה, ובשאר המסעדות שלנו תלויה מודעה ללא המילה כשרות".
מה כתוב בהודעה במקום המילה כשרות?
"מכיוון שאסור לנו להשתמש במילה 'כשרות' על הטיותיה, מותר לבתי העסק לתלות רק הודעה שלפיה ארגון צהר מפקח על המזון במסעדה, ופירוט של הפעולות שהושגחו".
עכשיו אתם נכנסים לתחום חדש של כשרות מוצרים – איפה זה עומד?
"רוב המוצרים המשווקים לצרכן הישראלי מגיעים מחו"ל. לרבנות הראשית אין גוף כשרות בחו"ל והיא מסתמכת על רבנויות ממדינות אחרות ועל גופים בארץ שעוסקים בייבוא. ארגון צהר לצערנו לא קיבל את האישור של הרבנות לייבוא של מוצרים. למרות זאת, אנחנו עוסקים במתן כשרות למוצרים מיובאים, שיש עליהם חותמת של כשרות צהר ללא הרבנות הראשית. על כך עומדת עתירה שנייה לבג"ץ – ביקשנו לקבל את הקריטריונים לאישור של גופי כשרות, כי אנחנו לא מבינים את ההבדל בינינו לבין כל אישור בד"ץ שאינו טוב יותר משלנו".
לאן אתם שואפים? איך אתם רואים את תחום הכשרות בעוד 20 שנה?
"בעוד 20 שנה אנחנו רואים את עולם הכשרות מופרט בצורה בריאה, ובו גופים פרטיים מתחרים ביניהם מי ייתן שירות פיקוח טוב יותר. אנחנו רואים את תחום הכשרות מתבסס גם בעולם החילוני: רוב האנשים במדינה לא מעוניינים לאכול חזיר או בשר וחלב והם גם לא מעוניינים לשלם על הכשרות מחיר מופקע. אנחנו מצפים לראות את עולם הכשרות נקי ומכובד יותר, עם תחרות בריאה בין הגופים שיכולה רק להועיל".
