בין מגשי האוכל החם, הררי הממתקים, ערמות הלבנים וכלי הרחצה, ואפילו פריטים פחות שגרתיים כמו מכונות אספרסו ומכונות כביסה – הגיעו במהלך המלחמה לבסיסים צבאיים בכל רחבי הארץ אזרחים מצוידים במגילות קלף. המשימה: קריאת מגילה בפורים.
רבים מקוראי המגילה הללו הגיעו במסגרת שיתוף פעולה בין ארגון רבני צהר לרבנות הצבאית הראשית, במטרה להנגיש את קריאת המגילה ואת אווירת החג לכל מי שמעוניין בכך. "המטרה של ארגון צהר היא לקדם זהות יהודית משותפת במדינת ישראל, ואחת הדרכים המתבקשות לעשות זאת היא באמצעות ציון החגים היהודיים", מסבירה אסתי וולפסון, מנהלת אגף החגים בארגון. "בשנה הראשונה למלחמה סייענו למתנדבים לערוך קריאות מגילה בבסיסי צה"ל. המתנדבים שלנו הגיעו למקומות הנידחים ביותר, לעיתים למוצבים שהיו בהם חמישה חיילים בלבד, וכל זאת כדי לאפשר גם להם לחוות את החג".

עם כל מה שקורה היום – גם מול איראן, שהיא בעצם פרס – הסיפור מקבל משמעות חזקה יותר
תמצית הסיפור היהודי: כוחה של מגילת אסתר
מאחורי ההמולה של פורים עומד סיפור אחד שממנו נולד החג – סיפור מגילת אסתר. הקביעה לקרוא את המגילה בקול בפני קהל שומעים התעצבה בתקופת חז"ל, מתוך רצון להפוך את סיפור ההצלה של היהודים בימי אחשוורוש לזיכרון לאומי מכונן. על אף שאין במגילה ציווי מפורש לקרוא בה, חז"ל פירשו את הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים "כחיוב לקרוא את סיפור המגילה במלואו בקול, פעמיים בכל שנה – בליל פורים וביום החג. עם השנים קריאת המגילה יצאה מגבולות הטקסט וההלכה, והפכה לאירוע קהילתי חי ושמח שפתוח לכולם.
"קריאת המגילה היא אחת ממצוות החג היותר משמעותיות, כי בעצם כל סיפור פורים מרוכז בה", אומרת וולפסון. "יש בו ניסים גדולים מאוד, שרובם לא גלויים. המגילה מחברת אותנו להיסטוריה שלנו, ועם כל מה שקורה היום – בין היתר מול איראן, שהיא בעצם פרס – הסיפור מקבל משמעות חזקה יותר. זה מלמד איך מה שהיה נראה כדבר הגרוע ביותר, עד כדי סופו של העם היהודי, בסוף בא להצמיח אותנו קומה ולקחת אותנו למקום טוב יותר. במובן הזה, מגילת אסתר מהווה בעיניי את תמצית הסיפור היהודי".
מעבר למסרים שחבויים בסיפור החג, עצם קריאת מגילה מאפשר מפגש לא פורמלי עם היהדות – כזה שלא דורש ידע, הכנה או מחויבות, אלא פשוט נוכחות. "זו חוויה מאוד משפחתית, עם רעשנים, תחפושות והתרגשות", אומרת וולפסון. "יש בכך משהו שהוא גם רוחני וגם מאוד מוחשי".
בקיבוץ החילוני סירבו לערוך טקסים דתיים, אבל רוב החברים הגיעו לקריאת המגילה. משהו בהם נפתח
קריאת מגילה בקניון: הקהל נוצר מעצמו
את הפוטנציאל של אירועי קריאת המגילה זיהו בצהר כבר לפני כמעט שלושים שנה, ומכאן יצא לדרך מיזם של קריאות מגילה פתוחות לציבור. מה שהתחיל בכמה יוזמות מצומצמות הפך עם השנים לפרויקט בפריסה רחבה, וכיום כבר יש כמעט 600 מוקדי קריאה בפריסה ארצית, שבהם משתתפים כ-70 אלף איש מדי שנה.
בניגוד לקריאה המסורתית בבתי הכנסת, האירועים של צהר מתקיימים במרחבים ציבוריים שלא בהכרח מזוהים עם דת: בתי ספר, מתנ"סים, מרכזי תרבות, פארקים ואפילו קניונים. כדי שקריאה כזו תצא לפועל נדרשת לא מעט עבודת תיאום: רכזים ורכזות מקומיים מאתרים מקום, מגייסים קהל ומובילים את ההפקה בשטח, וצוות צהר מספק את המעטפת שמאפשרת לאירוע לקרות בצורה מסודרת ומזמינה – מגילות מודפסות, שקיות ממתקים ומשלוחי מנות לילדים, מצגת מונפשת שמלווה את סיפור המגילה, ובעיקר מתנדבים שמגיעים לקרוא במוקדים השונים.
וולפסון מסבירה שהבחירה לקרוא את המגילה במרחבים ציבוריים היא לב העניין, והיא זו שמאפשרת הנגשה אמיתית של סיפור החג. "נכחתי פעם באירוע שקיימנו בקניון, והיה מיוחד לראות איך הקהל נוצר מעצמו", היא מספרת. "הורים וילדים נעצרו לידנו, ואפילו כמה בעלי חנויות סגרו את החנויות לכמה דקות והצטרפו לקריאת המגילה".
אירוע נוסף שזכור לאסתי במיוחד אירע באחד הקיבוצים בצפון הארץ. זה היה קיבוץ חילוני שסירב לערוך טקסים דתיים, אך באותה שנה השתכנע לאפשר לארגון צהר לקיים שם קריאת מגילה. "אחרי האירוע סיפרו לנו מהקיבוץ ש-80 אחוז מהחברים הגיעו לקריאה, גם כאלה שתמיד היו נגד", היא משתפת. "הביקורות שלהם היו חיוביות מאוד והם העידו שמשהו בהם נפתח".
הזדמנות להתחבר: חוויית חג במרחק נגיעה
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, אירועי קריאת המגילה של צהר פוגשים מציאות ציבורית מורכבת יותר. מצד אחד, במרחב הישראלי נראתה מגמה של התנגדות לנוכחותה של הדת במרחב הציבורי, שהתבטאה במחאות סביב תפילות ציבוריות ובהאשמות בדבר הדתה והדרה. מצד שני, וביתר עוז מאז המלחמה, מתקיימת במקביל גם תנועה הפוכה –ניכרת פתיחות מחודשת לחיבור יהודי ולחיפוש אחר משמעות, קהילה ושייכות. את המתח הזה פוגש ארגון צהר באירועים שונים שהוא מקיים לאורך השנה, במיוחד סביב תפילות יום כיפור, אך דווקא סביב קריאת המגילה התמונה שונה. וולפסון מציינת שבאירועי פורים כמעט שלא נתקלים בהתנגדות: "יש בקריאת מגילה משהו יותר משוחרר מהבחינה הזאת. היא פחות מורכבת מתפילות מבחינת הצורך בהפרדה, משך הקריאה ואופן ההשתתפות. ממה שחוויתי, קריאות מגילה תמיד מתקיימות בלב פתוח וביד רחבה".
כשוולפסון מסתכלת על השנים האחרונות היא מזהה בעיקר עלייה בנכונות להשתתף באירועי קריאת המגילה. "יש לי תחושה שהמלחמה חוללה פה שינוי", היא אומרת. "נוצרה פתיחות חדשה ליהדות. מה שבעבר אולי היה מרתיע עבור אנשים מסוימים, היום נתפס אצלם כחלק מהזהות שלהם – וכשזה חלק מהזהות, יש לזה מקום גם בחוויות חגיגיות וביומיום".
את הדברים היא מסכמת בהזמנה פשוטה לציבור הרחב: להיכנס לאתר צהר לקראת החג, למצוא קריאת מגילה קרובה לבית, ולהגיע. "אני בטוחה שמי שיבוא יחווה חוויה טובה, שמחה וחגיגית של פורים", היא אומרת. "הפריסה שלנו כל כך רחבה, שכמעט כל אחד יכול למצוא מקום שלא מצריך ממנו הרבה מאמץ – ופשוט להגיע, לקרוא ולהיות שותף לזהות יהודית
