בשנה שעברה ניקרה בכולנו הדילמה – איך חוגגים את שמחת תורה, חג יהודי עתיק יומין שהפך להיות יום השנה לאחד האסונות הגדולים של העם היהודי? הפער הבלתי נתפס בין האמונה והמסורת לבין הכאב והפחד הפכו את השנתיים האחרונות לקשות וסוערות, במיוחד בחגים. הרב אייל ורד – רב קהילת "יחדיו" בפתח תקווה, חבר הנהלת ארגון רבני צהר ורבה של חטיבה 679 במיל' – מאמין כי היכולת לשאת את ההפכים יחד מתבטאת גם כיום, שנתיים אחרי האסון, כאשר אנחנו חוזים בשיבת החטופים לביתם – יחד עם שחרור מחבלים ורוצחים. לכבוד החג הקרב ערכנו ריאיון מיוחד עם הרב אייל ורד.
הרחק מהבית: רב (סרן) במיל'
בשנה שעברה חגג הרב אייל ורד את כל חגי תשרי הרחק מהמשפחה ומהקהילה שלו בפתח תקווה – בשירות מילואים בגולן. בתור רב במילואים, הוא היה אחראי לספק לכל חיילי החטיבה את שירותי הדת הנדרשים להם – תקיעת שופר, סוכה וארבעת המינים. "החיילים בדרך כלל מחולקים לכמה משמרות, וצריך לראות שלכל המשמרות תהיה תקיעת שופר. נוסף על כך, סוכות שממוקמות בשטח הרבה פעמים עפות ברוח. זה המון עבודה, זו לוגיסטיקה רבה, כי מדובר במספרים גדולים מאוד של חיילים במקומות שונים – מהר דב עד דרום רמת הגולן", הוא מספר. לכל זה היה עליו לדאוג בתוך זמן קצר מאוד, מכיוון שהחטיבה התגייסה ממש בערב ראש השנה. ובכל זאת, מספר הרב ורד, יש בכך גם התרגשות עצומה: "זו חוויה עוצמתית לראות שיש לנו צבא יהודי. לא רק החיילים הדתיים רוצים סוכה ושופר, גם החילונים מבקשים להשתתף. החיבור הזה קורה בצבא באופן טבעי".
לשמחת תורה יש את המנהגים המיוחדים שלו, שמתבטאים בעיקר בתפילה, ולכן רוב החיילים החילונים לא נתקלו בהם לפני הצבא. "בשנה שעברה, גם בשמחת תורה הייתי בצבא, והיינו צריכים לבחור חתן בראשית וחתן תורה. לחתן תורה בחרנו מילואימניק בן 60, ואז גילינו שהוא כבר היה פעם חתן תורה – לפני 40 שנה, כשהוא היה חייל סדיר ושירת במוצב בלבנון. את התואר 'חתן בראשית' נתנו לחייל שהצטרף לכל התפילות למרות שהוא לא מתפלל בדרך כלל. הוא כל כך התרגש לעלות לתורה, וזה היה אירוע מאוד מאוד מיוחד. אלה אנשים שבשום מסגרת אחרת לא היה יוצא להם לקבל את הכבוד הזה, והינה זה קרה בצבא".
מרגש לראות שיש לנו צבא יהודי. לא רק החיילים הדתיים רוצים סוכה, גם החילונים מבקשים להשתתף. החיבור קורה בצבא באופן טבעי
בתור רב קהילה,מספר הרב ורד על הקושי לחגוג את החגים הרחק לא רק מהמשפחה, אלא גם מהקהילה שלו. תפקידו של רב קהילה הוא הרבה מעבר להובלת תפילות או נשיאת דרשות – הוא נושא באחריות רוחנית, חברתית ורגשית כלפי כל אדם בקהילה, ובחגים תפקיד זה חשוב במיוחד. הוא מספר על שיחה עם אחת ממתפללות בית הכנסת שלו: "סיפרה לי מישהי מהקהילה שמצד אחד היה לה קשה לעשות את החגים בלי הרב בבית הכנסת, יחד עם זאת, היא שמעה מהבן שלה, ששירת גם הוא במילואים, עד כמה משמעותי עבורו שהרב הצבאי שלו היה איתו. אז למרות האתגר, כולנו מבינים את החשיבות של השירות".
"לא רק אנחנו נושאים את ספר התורה – הוא נושא אותנו"
היום, שנתיים לאחר שמחת תורה הטראומטי ההוא, בשמחת תורה הקרוב החטופים צפויים בעזרת ה' לעשות את דרכם בחזרה הביתה. איך משפיעים האירועים העכשוויים על החג? לפי הרב ורד, החג הנצחי חזק יותר מההווה המשתנה תדיר. "לעם ישראל יש יכולת מיוחדת, והוא לא נותן לאירועים של ההווה להשפיע על אירועי הנצח. אנחנו ודאי לא מתעלמים מהאסון ולא מהשמחה. נחשוב על החטופים השבים הביתה בהקפות, ועל הנרצחים והנופלים בתפילת יזכור. אבל שמחת תורה הוא עדיין חג, ואנחנו נחגוג כמו שחגגו בכל הדורות עד אלינו".
שמחת תורה אף פעם לא היה חג שקל לכולם לשמוח בו. הוא מגיע עם תפילות ארוכות במיוחד, אחרי שבועות עמוסים של חגים ושבתות, כשכולם כבר מתגעגעים לשגרה. גם הרב ורד מכיר במורכבות הזו. "זה לא שבשמחת תורה השמחה פורצת לכולם מהרגליים, ולכולם יש חשק לרקוד. זו תמיד הייתה שמחה שצריך גם להתאמץ בשבילה. זו גם עבודה. אז בשנה שעברה היינו צריכים עוד יותר לעבוד ולהתאמץ בשביל לשמוח, והשנה השמחה תבוא בעזרת ה' קצת יותר בקלות. אבל האמת היא שהשמחה שלנו נובעת מהנצח. אנחנו שמחים שיש לנו תורה, שאנחנו זוכים לקרוא בה ולהכיר אותה, ושהקדוש ברוך הוא בחר בנו. אלה ערכים של נצח, והנצח הזה הוא זה שנותן לנו את הכוח להתגבר על כל האתגרים, כולל האתגר של המלחמה הזאת".
לעם ישראל יש יכולת מיוחדת, והוא לא נותן לאירועים של ההווה להשפיע על אירועי הנצח
את אתגרי המלחמה ואת הכוח היהודי, הגלום בנצח, מכיר הרב ורד גם מהסיפור המשפחתי שלו. חמישה ימים אחרי שפרצה המלחמה לפני שנתיים התגייסה אחייניתו עדי ברוך למילואים כדי להקים מערך הגנה חדש בעוטף, ונהרגה מפגיעת רקטה בעיר שדרות. כמה חודשים לאחר האסון המשפחתי הקשה הגיע יום ההולדת ה-80 של אביו, סבה של עדי. "סתם ככה כנראה לא היינו חוגגים לאבא שלי. כולנו עוד היינו באבל ובכאב גדול, וגם הוא כמובן לא רצה לחגוג", הוא מספר, "אבל שנתיים קודם לכן החלטנו לערוך לכבודו הכנסת ספר תורה ביום הולדת 80, והספר כבר היה מוכן. ספר התורה לקח אותנו, גייס את כולנו ונתן לנו כוח לחגוג. גם השנה, עדיין יש הרבה מאוד אנשים שקשה להם לחגוג, והרבה מאוד סיבות לקושי. אבל תדעו שכשמרימים את ספר התורה – הוא מרים גם אותנו. התורה נותנת לנו כוח לשמוח ולהאמין שיבואו ימים טובים. כי השמחה של שמחת תורה היא לא על מצב הרוח שלנו, אלא על מי שאנחנו – עם של נצח, עם של תורה".
