כוחה של ההלכה, קובץ החוקים והמנהגים היהודי, מאפשר לנו לשמור על קשר עם דורות שעברו, ובתקווה גם עם הדורות העתידיים של העם היהודי. באופן טבעי, ההלכה העוברת מדור לדור מתמודדת עם שינויים חברתיים וטכנולוגיים. למשל, השאלה אם אפשר לחמם במיקרוגל גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב בזה אחר זה לא נשאלה לפני המצאת המיקרוגל, אך את התשובות לה בהחלט אפשר למצוא בעזרת ההלכה הקדומה.
זה שנים עוסקות חברות רבות בארץ ובעולם בפיתוח טכנולוגי חדשני המאפשר לייצר נתחי בשר מתרבית של תאים. קוראים לזה “בשר מתורבת”. פיתוח הבשר המתורבת מעלה שתי שאלות הלכתיות עיקריות: מה נדרש כדי שהבשר המתורבת יהיה כשר? והאם אפשרי לייצר בשר מתורבת שלא יהיה בשרי? כדי להבין איך בכלל ניגשים לשאלות הנוגעות לחדשנות טכנולוגית, ואם אפשר יהיה בעתיד לייצר צ’יזבורגר כשר, דיברנו עם הרב וייטמן, הרב של תאגיד תנובה וממובילי הפוסקים בתחום, שלימד אותנו על בשר מתורבת בפרט ועל פסיקת הלכה בכלל.
טכנולוגיה חדשה והלכה עתיקה
נתחיל דווקא מהסוף: לדעת הרב וייטמן – והוא מנמק זאת במאמרים הלכתיים רבים – בשר מתורבת הוא כשר.
תוכל לתאר את הדרך שבה ניגש פוסק לסוגיה שכזו?
“כדי לפסוק הלכה בנושא, יש להכיר היטב את אופן ייצור הבשר המתורבת. יש חברות שונות ויש דרכים שונות להפיק תאי גזע ולגדל אותם ולהפוך אותם לבסוף לבשר ויש הבדלים בין הדרכים הללו גם בשאלת הכשרות. יש לברר מהיכן מפיקים את תאי הגזע, כיצד ועל איזה מצע מרבים אותם, איך הופכים אותם לבשר ומהם החומרים שמוסיפים להם. למשל, איסוף של תאי גזע מבהמה שלא נשחטה כדין או מבהמה לא כשרה שונה לחלוטין מאיסוף תאי גזע מבהמה שנשחטה כדין, או מביצה מופרית ביום השני או השלישי להפריה, ובתווך יש שיטות נוספות להפקת תאי גזע שיש להן משמעות קריטית לגבי שאלת כשרות הבשר שייווצר מהן”.
הטכנולוגיה של בשר מתורבת לא הייתה נגישה לחז”ל. איך מגשרים על הפער?
“מעניין מאוד שלמרות שהטכנולוגיה הזו לא הייתה ידועה ומוכרת לחז”ל, וגם לא למדע הכללי עד השנים האחרונות, הרי שיש מקורות שמתארים תהליכים טבעיים שהיום אנו יודעים שמעורבים בהם תאי גזע בדומה למה שנעשה היום באופן מלאכותי. כלומר, התהליך שעליו מדובר במקורות ההלכתיים מבוסס על התפתחותם של תאי הגזע הללו ולכן אפשר להסיק מהמקורות מסקנות הלכתיות גם לגבי תהליכים הנעשים כיום. כמו כן, יש עיקרון הלכתי חשוב, שלפיו מתייחסים לתהליכים ולדברים כפי שהם נראים לעיני האדם המתבונן ללא כלי עזר כמו מיקרוסקופ”.
לאחר שלומדים היטב את המקורות הללו יש להפעיל שיקול דעת ולבחון היטב היטב האומנם דומים הדברים למציאות שעליה אנו דנים או שמא יש מקום לחלק ולהבדיל בין הדברים, וזאת כדי שלא נסיק מסקנות הלכתיות מוטעות. לדעת הרב וייטמן קיימים מקורות הלכתיים שיש בהם כדי ללמד שגם תוצר המיוצר מתאי גזע שנלקחים ממקור לא כשר יכולים להיות כשרים בגלל התהליך שהם עוברים שמפקיע את האיסור מהמקור הלא כשר, בגלל גודלם המיקרוסקופי או בגלל שהם בטלים כתוצאה מכל התהליכים שהם עוברים, ומסיבות נוספות.
לא חייבים להסכים – על הלכה וריבוי דעות
השאלה ההלכתית השנייה שבה יש להכריע היא אם הבשר המתורבת יהיה בשרי. הרב וייטמן סבור שאם מצע הגידול יהיה כשר ופרווה הרי שמוצרי הבשר המתורבת יהיו פרווה. במידה שהתאים נאספו מחיה שעברה שחיטה, יש שיפסקו שגם התוצר בשרי, אך הרב וייטמן סבור כי בשר הוא תוצר ישיר של שחיטת בעל חיים, ולא משהו שיוּצר באופן מלאכותי. בכל מקרה, יהיה צורך להתייחס לשאלת מראית העין, שתלויה בנראות של הבשר – אם אכן יהיה דומה לחלוטין לבשר מבעל חיים, וגם ברמת התפוצה שתהיה לו בציבור.
לבסוף, הרב וייטמן מעריך שמכיוון שיש כאן שאלות הנתונות במחלוקת, הרי שייתכן שהבשר הזה יקבל כשרות רגילה אבל לא כשרות מהדרין המתאימה לכל הפוסקים, ומן הסתם יהיו גם פוסקים שיכריעו שאין לבשל את הבשר המתורבת עם חלב אבל יהיה מותר לשתות כוס קפה עם חלב מפרה (לא חלב מתורבת) אחרי אכילת בשר מתורבת.
“בסופו של דבר זה מתן הכשרות יהיה תלוי בעמדתה של הרבנות הראשית. אם הרבנות הראשית תקבל את הבשר ככשר, כפי שהכריע למשל הרב דוד לאו, הרב הראשי לישראל, הבשר יתקבל ככשר, וככל שהבשר המתורבת יתפוס מקום משמעותי בתפריט היהודי שוב לא תהיה בעיית מראית עין”.
האם מי שיאכל בשר כשר מן החי ייחשב למקפיד יותר מזה שאוכל בשר מתורבת?
“כלל לא בטוח. בבשר מן החי יש אתגרי כשרות רבים ביותר. להגיע לבשר כשר כלל לא פשוט וגם שם יש דברים לא מעטים הנתונים במחלוקת. לכן, לא בטוח ששאלות הכשרות לגבי בשר מהחי פשוטות יותר משאלות הכשרות שיש לגבי ייצור בשר מתורבת. אם נכריע בשאלות אלו להיתר אז ייתכן שהבשר המתורבת יהיה מהודר יותר מבשר המיוצר מהחי”.
בעולם מתוקן, האדם אמור להיות צמחוני. האפשרות לייצר בשר בלי להזדקק לבעלי חיים יכולה להשיב אותנו למצב האידיאלי הבראשיתי ועדיין לאפשר לנו ליהנות מאכילת בשר. זה, לדעתי, לא פחות מאשר חזון אחרית הימים”.
חזון הצמחונות והשלום
כאשר יורדים לעומק הדברים, לרב וייטמן יש סיבות נוספות לקוות שהבשר המתורבת כן יתקבל על חלקים נרחבים ככל האפשר בציבור, ולדבריו מדובר בתהליך שמקדם את האנושות צעד משמעותי מאוד קדימה. “לא צריך אותי כדי לדעת שעדיף לייצר בשר שלא מן החי. הן מבחינת איכות הסביבה והן מבחינת צער בעלי חיים. כבר בספר בראשית, בגן העדן נאסר על אדם לאכול מן החי, והדבר הותר רק לנח ובניו אחרי המבול. בעולם מתוקן, האדם אמור להיות צמחוני. האפשרות לייצר בשר בלי להזדקק לבעלי חיים יכולה להשיב אותנו למצב האידיאלי הבראשיתי ועדיין לאפשר לנו ליהנות מאכילת בשר. זה, לדעתי, לא פחות מאשר חזון אחרית הימים”.
שיקולים מהסוג הזה נכנסים לתהליך הפסיקה? אפשר להגיע לתהליך הפסיקה עם דעה מוקדמת ומתוך מטרה להתיר?
“אני חושב שכן. לכל פוסק יש את השקפת העולם שלו שמשפיעה תמיד על פסיקתו. כמובן, אי אפשר קודם לירות את החץ ואז לסמן את המטרה. אנחנו חייבים להיות כנים, ולא להתיר כאשר זה לא מתאפשר. אבל כאשר יש דרך להתיר ודרך לאסור, ההכרעה בסוף קשורה גם בעולם הערכים שלך. פוסק שמאמין שבשר מתורבת מביא עימו בשורה וברכה גדולה לאדם ולעולם, מן הסתם יכריע בסופו של דבר להיתר, כמובן אם יש לו מספיק ראיות הלכתיות מוצקות ומבוססות לעשות זאת”.