מרקו פולו ויהודי דרך המשי
קירגיזסטן היא מדינה הררית מוקפת יבשה במרכז אסיה, הגובלת בסין, קזחסטן, אוזבקיסטן וטג’יקיסטן. כ-80% מתושביה הם מוסלמים סונים. בקירגיזסטן עברה “דרך המשי” העתיקה, ששימשה למעבר של סחורות בין סין לבין נתיבי הסחר עם הודו, אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. סוחרים יהודים החלו להתיישב בערים לאורך דרך המשי באזור קירגיזסטן החל מהמאה ה-4 לספירה. חוקר הארצות מרקו פולו, שעבר דרך קירגיזסטן במסעותיו לסין, מספר כי בקהילות היהודיות לאורך דרך המשי נקראו היהודים “האנשים עם העיניים הצבעוניות “, הם היו דוברי ארמית והורשו לבנות בתי כנסת.
הר על שמו של שלמה המלך
הקהילות היהודיות מוזכרות גם באפוס (שירה המתארת עלילות גיבורים) הקירגיזי “מאנאס”, מהמאה ה-10, שנכנס לספר השיאים של גינס כשיר הארוך ביותר בעולם.
האפוס קרוי על שם גיבורו, מאנאס, שהוא בנו של ג’קופ (יעקב), ומתוארות בו קהילות יהודיות גדולות, בין השאר בבוכרה ובבגדאד. פרק שלם מוקדש לתקופת המלך שלמה, שדמותו נותרה פופולרית בקירגיזסטן עד ימינו, ואגדות קירגיזיות רבות מתייחסות להר ליד העיר אוש, השנייה בגודלה כיום בקירגיזסטן, כ”כס המלכות של שלמה”.
רופאים, מהנדסים ומורים
בתחילת המאה ה-19 היו במרכז אסיה כ-19,000 יהודים, כולם ממוצא פרסי וספרדי. אשכנזים התחילו להגיע עם הכיבוש הרוסי, בתחילה בתור “קנטוניסטים” – יהודים צעירים שהוכרחו להתגייס לצבא הרוסי ולהמיר דתם לנצרות, אך הותר להם להתיישב מחוץ ל”תחום המושב” שבו היו רשאים יהודים להתגורר. ב-1885 היו בעיר הגדולה בִּישְקֶק שמונה יהודים אשכנזים; בשנת 1913 מספרם כבר גדל ל-42. בשנת 1905 החלה רוסיה להתיר ללא-נוצרים להתיישב בקירגיזסטן, שהיה בה מחסור בכוח אדם מקצועי – רופאים, מהנדסים, מורים – וכך התיישבו באזור יהודים מליטא, פולין, איראן ועיראק, בעיקר בעיר בישקק (פירוש המילה בשפה הקירגיזית: מַחְבֵּצָה).
מתפללים בביתו של הרב המקומי
בעיר אוש התגוררו האשכנזים והספרדים באזורים נפרדים: האשכנזים גרו ברבעים האירופיים, לצד הרוסים והטטרים, בעוד הספרדים גרו בחלקים העתיקים יותר של העיר, וחיי היום יום שלהם היו דומים לאלה של שכניהם המוסלמים – הם בנו את בתיהם בסגנון האוזבקי, בישלו אוכל דומה לזה של שכניהם והתלבשו באופן דומה.
בשנת 1910 נמנו כ-800 יהודים באוש וכ-250 בבישקק, אבל עד 1915 לא היה בית כנסת בקירגיזסטן, והיהודים היו נוהגים להתפלל בביתו של הרב המקומי. אנשי חברה קדישא נשלחו לקירגיזסטן מהארצות השכנות – קזחסטן ואוזבקיסטן – ולא היה חינוך יסודי יהודי:
ספרדים היו שולחים את ילדיהם להתחנך בסמרקנד, בעוד אשכנזים העניקו חינוך יהודי בבית ושלחו את ילדיהם למערכת החינוך הרוסית.
שייקספיר ביידיש?
עוד במאה ה-19 נוסדה בעיר בישקק הוצאה לאור על ידי פנחס ליפשיץ, סוחר ספרים לשעבר. הוא פרסם לא רק ספרות דתית, אלא גם עבודות של טולסטוי, גיתה ושייקספיר בתרגומים ליידיש. מאוחר יותר, בשנים 1920–1940, תחת הרשויות הסובייטיות, ראו אור בקירגיזסטן 750 ספרים ועיתון אחד בשפה הפרסית-יהודית.
גלי הגירה: ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו
בשנות מלחמת העולם הראשונה החלו גלי הגירה גדולים מאירופה לקירגיזסטן. כמה מהאשכנזים שהגיעו לאזור הוגלו לשם מסיבות פוליטיות, כסוציאליסטים, ובשלהי המלחמה הצטרפו אליהם פליטי מלחמה ושבויים מצבאות גרמניה ואוסטריה שנשלחו לעבודת כפיים באזור קירגיזסטן. אחרי המהפכה של 1917 הגיעו כמה קומוניסטים ממוצא יהודי – וכולם נרדפו מאוחר יותר, במהלך הטיהורים הסטאליניסטיים בשנות ה-30.
במלחמת העולם השנייה התיישבו במדינה כ-20,000 יהודים שנמלטו מאימת הנאצים, ואולם הרשויות הסובייטיות נטו להתייחס אליהם בחשדנות, כמי שבאו מתרבות קפיטליסטית. רבים מהם התקשו להסתגל לעבודה החקלאית הקשה, וחלקם נעצרו בעוון “פעילות אנטי-מהפכנית”.
לפי מפקד משנת 1989, ערב קריסת הגוש הסובייטי, היו בבישקק 5,200 יהודים, מהם 311 ספרדים. הקהילה היהודית בקירגיזסטן כולה מנתה כ-10,000 יהודים אשכנזים ובוכרים. לאחר התפרקות ברית המועצות וקבלת העצמאות בשנת 1991, רבים מיהודי קירגיזסטן היגרו ממנה, וכיום נותרו בה כמה מאות בודדות.