איך הגיעו מטבעות עבריים לרומניה בימי בר כוכבא? מדוע רצפת בית הכנסת העתיק ביותר ברומניה שקועה מתחת לפני הקרקע? וכיצד עלה ונפל “מלך הברזל” של רומניה? לפני השואה שגשגה ברומניה קהילה יהודית של כ-850,000 יהודים, כמעט 5% מאוכלוסיית המדינה. כמחצית מהם נרצחו בשואה, והמחצית השנייה היגרה, כך שכיום נותרו ברומניה רק כמה אלפי יהודים בודדים.
מטבעות מימי בר כוכבא
יהודים הגיעו לרומניה ככל הנראה עם הכיבוש הרומאי במאה ה-2 לספירה, ואולי אפילו קודם לכן, שכן באזור שנקרא אז דאקיה נמצאו מטבעות עבריים מתקופת בר כוכבא ושרידים נוספים הנושאים אותיות עבריות וסמלים יהודיים.
גלי הגירה משמעותיים יותר באו אחרי גירוש היהודים מהונגריה במאה ה-14, מספרד במאה ה-15, ומפולין ומאוקראינה סביב המאה ה-17. במאה ה-19 נסק מספר היהודים ברומניה, למרות שיהודיה הופלו ונרדפו, ומספרם הגיע לשיא אחרי מלחמת העולם הראשונה.
יהודי רומניה סבלו לא מעט מרדיפות, פוגרומים והגבלות, לרבות מיסים גבוהים. עלילת הדם הראשונה הייתה בשנת 1710, אז ילד נוצרי ממחוז ניאמץ נרצח על ידי נוצרים, ולאחר שגופתו הועברה לחצר בית כנסת הואשמו היהודים ברציחתו ובשימוש בדמו למטרות פולחן. למוחרת גילוי גופתו נרצחו בתגובה חמישה יהודים ואחרים נפצעו, בתי היהודים נבזזו וראשי הקהילה נאסרו. רק בעקבות פנייה מיוחדת לשליט העיר נפתחה חקירה, נמצאו האשמים האמיתיים והיהודים שוחררו ממאסר.
בית כנסת עם מקהלה ועוגב?
בבוקרשט, בירת רומניה והעיר המרכזית במדינה, התגוררו יהודים מאז המאה ה-16, ונוסדו בה בתי כנסת, בתי ספר יהודיים, מרכז תורני ואף תיאטרון יהודי. אחת הדמויות הבולטות בקהילה הייתה של ד”ר יוליו באראש, ממנהיגי תנועת ההשכלה ברומניה, שפרסם כתבים על מדע, פילוסופיה וחסידות, ייסד בית חולים יהודי לילדים ובשנת 1857 הקים יחד עם הפובליציסט הצרפתי ארמן לוי את השבועון היהודי הראשון ברומניה, “ישראליטול רומן” (היהודי הרומני), שהחזיק מעמד כחצי שנה לפני שנסגר.
באראש המשכיל כתב במאמריו על הצורך לסגל אורח חיים מודרני ולעודד השכלה גבוהה בקרב יהודים, והטיף גם לסובלנות בתוך החברה היהודית – לכך, אגב, הוא נתן דוגמה אישית כאשר נהג להתפלל בבית כנסת ספרדי, למרות שהיה ממוצא אשכנזי. כאשר בשנת 1856 הוא עזר לייסד את בית הכנסת “טמפלו קורל” בבוקרשט, שנועד להכיל מקהלה ועוגב, עורר הדבר התנגדות עזה באותה תקופה מצד רבנים אורתודוקסים, ובראשם המלבי”ם, הרב מאיר ליבוש וייזר, שהיה באותה תקופה רב הקהילה בבוקרשט.
הרב הראשון של קהילת יאשי – ממוצא תימני
אחת הקהילות היהודיות הגדולות והמפוארות ברומניה הייתה בעיר יאשי, כיום העיר הרביעית בגודלה ברומניה. הרב הראשון של הקהילה היה שלמה בן ערבי בן המאה ה-16, שנולד בתימן ועסק בין השאר ברפואה ובקבלה. קצת אחרי מותו נבנה בעיר בשנים 1657–1672 בית כנסת, שכיום נחשב לעתיק ביותר ברומניה ולאחד העתיקים ביותר ששרדו באירופה. הוא נקרא “בית הכנסת הגדול של יאשי”, למרות שאורכו הוא למעשה 22 מטרים בלבד. רצפתו איננה בנויה בגובה האדמה שסביבו אלא היא שקועה מתחת לפני הקרקע, כפי שהיה נהוג גם בבתי כנסת נוספים במרכז ומזרח אירופה, כדי לאפשר לבית הכנסת להתנשא לגובה אף על פי שיהודים לא הורשו לבנות בתי תפילה גבוהים.
קהילת יאשי היא דוגמה כואבת במיוחד לגורל יהדות אירופה: בסביבות שנת 1900 היו כמעט מחצית מתושבי יאשי יהודים, והיו בה יותר מ-100 בתי כנסת, אבל בשואה הושמדה הקהילה כמעט כליל. רק בפרעות יאשי לבדן, בשנת 1941, נרצחו באכזריות יותר מ-13,000 יהודים מתוך 45,000 שהתגוררו בעיר. כיום נותרו ביאשי שני בתי כנסת, ולאחרונה נפתחו בה גם מוזיאון להיסטוריה של פוגרום יאשי ומוזיאון לתיאטרון יהודי ברומניה.
נפילתו של “מלך הברזל”
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם יהודים התבלטו מאוד בתעשיית הזכוכית, המתכת, הדפוס והטקסטיל. בתחילת המאה ה-20 היוו יהודים פחות מ-5% מהאוכלוסייה, אבל כמעט שליש מהמפעלים וכמעט רבע מהעסקים שהשתמשו במכונות היו בבעלות יהודים. הטייקון הגדול ביותר ברומניה היה התעשיין מקס אאושניט, יהודי מומר שכונה “מלך הברזל”. הוא התנצר כדי להינשא לבתו של נשיא הסנאט הרומני, אך במלחמת העולם השנייה, כאשר המלך התקרב לגרמניה הנאצית, הוא הושלך לכלא. עם זאת, בתושייתו הוא הצליח להימלט ממאסרו למצרים ומשם לארצות הברית, ולאחר נפילת השלטון הסובייטי הצליחו צאצאיו אף לקבל פיצוי על הרכוש שנלקח מהם.
בין יוצאי רומניה: גם משפחת אהרונסון, אנשי ניל”י
לא הרבה יודעים, אבל הכנס הציוני הראשון, 15 שנה לפני הקונגרס הציוני בבאזל, התקיים בעיר פוקשן ברומניה ב-11 בינואר 1882. באותה התקופה סבלו היהודים ברומניה מאפליה ומדיכוי, ובכינוס הוחלט לעודד את עליית יהודי רומניה לארץ ישראל. כמה חודשים אחר כך יצאה אונייה של יהודים ובה יותר מ-200 עולים לארץ ישראל ואלה היו ממייסדי ראש פינה וזכרון יעקב. באותה שנה עלו לישראל גם אנשי משפחת אהרונסון, מקימי מחתרת ניל”י. בראש פינה מוקם בימים אלה מוזיאון למורשת יהדות רומניה.
לאחר השואה כמעט כל יוצאי רומניה היגרו לישראל, אירופה וארצות הברית, ובין האישים היהודים שנולדו ברומניה ועשו חיל אפשר למנות את חתן פרס נובל לשלום, הסופר ניצול השואה אלי ויזל; מרסל יאנקו, ממנהיגי זרם הדאדא באומנות וממייסדי כפר האומנים עין הוד; המשורר פאול צלאן שכתב בגרמנית והיה לאחד המשוררים הגדולים של המאה ה-20; הסופר הישראלי אהרן אפלפלד; הצייר אביגדור אריכא, שלאחר מלחמת העולם השנייה חי בישראל ובצרפת; והבדרן והמוזיקאי הישראלי ננסי ברנדס.
