לוגו משב
בית כנסת 'נווה שלום' בסורינאם ולצידו מסגד

יהדות סורינאם: מה עושים הולנדים בדרום אמריקה?

על הקהילה היהודית בסורינאם שבאמריקה הדרומית, מדינה טרופית ששפתה הרשמית הולנדית, והיהודים הראשונים שהגיעו אליה במאה ה-17, צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל, הקימו בה מושבות מצליחות לגידול קני סוכר ונהנו – למשך תור זהב קצר – מחופש דת ואוטונומיה.

מדינה טרופית, ששפתה הרשמית הולנדית, ובה נמצא בית הכנסת הקדום ביותר בכל יבשת אמריקה? הפעם בסדרת הפסיפס היהודי נפנה זרקור אל יהודי סורינאם.

מספרד להולנד ומהולנד לסורינאם

סורינאם היא מדינה טרופית השוכנת באמריקה הדרומית, על חוף האוקיינוס האטלנטי, מצפון לברזיל. ראשוני היהודים שהגיעו לדרום אמריקה באמצע המאה ה-17 היו צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל, שברחו להולנד. סורינאם הייתה מושבה הולנדית (בעצמאותה המלאה היא זכתה רק בשנת 1975), ורבים מהיהודים, אלה שהגיעו מהולנד ואחרים, בחרו להתגורר בה כיוון שקיבלו זכויות עדיפות בהשוואה למושבות אחרות. כיום, לסורינאם יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.

ראשוני היהודים שהגיעו לדרום אמריקה באמצע המאה ה-17 היו צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל, שברחו להולנד

 

חוף בסורינאם עם דקלים ואדם עם סירה קטנה
חוף בסורינאם

ירושלים שעל גדות הנהר

היהודים שהגיעו לסורינאם התיישבו בחבל ארץ לאורך נהר סורינאם, שמאוחר יותר כונה יוּדֶן סוואנה (בהולנדית: סוואנת היהודים). הם שתלו שם מטעים של קני סוכר והקימו מושבות בשמות כמו גושן, כרמל וחברון. בעגה הפנימית כינו היהודים את חבל הארץ הזה “ירושלים שעל גדות הנהר”. עדות קדומה לחיים היהודיים בסורינאם אפשר לראות בכתובה משנת 1643, המעידה על נישואים כדת משה וישראל.

אוטונומיה יהודית ייחודית

הקהילה היהודית ביודן סוואנה זכתה לאוטונומיה, ולמעשה הייתה האוטונומיה הראשונה של יהודים לאחר חורבן בית שני. במסגרת אותה אוטונומיה, היהודים ביודן סוואנה נהנו מחופש דת, הותר להם להקים מיליציות להגנה עצמית, לערוך משפטים בנוגע לסכסוכים ולעבוד בימי ראשון. בשנת 1685 הוקם בית הכנסת “ברכה ושלום” והוא נחשב לבית הכנסת העתיק ביותר באמריקה הדרומית והצפונית.

הקהילה היהודית ביודן סוואנה זכתה לאוטונומיה, ולמעשה הייתה האוטונומיה הראשונה של יהודים לאחר חורבן בית שני

הדוד העשיר מסורינאם?

הקהילה היהודית בסורינאם הפכה למשגשגת מבחינה כלכלית. היא הקימה עשרות מטעי סוכר מצליחים שהפכו את סורינאם לאחת המושבות העשירות באמריקה. קהילת יהודי סורינאם אף תמכה בקהילה היהודית שבמנהטן, ניו יורק. בשל סיבות שונות, חלה הידרדרות בענף שעליו הסתמכו יהודי סורינאם, ומהקהילה המשגשגת נותרו כיום רק כ-200 יהודים, אשכנזים וספרדים, החיים בעיקר בפרמריבו, בירת סורינאם. בשנת 1970 הוכר ה”יודן סוואנה” כאתר מורשת של אונסק”ו.

בית הכנסת "צדק ושלום" במוזיאון ישראל
בית הכנסת “צדק ושלום” במוזיאון ישראל

מנורות מהולנד וחול ים: סורינאם בירושלים

בשנת 1736 הוקם בפרמריבו הבירה בית הכנסת “צדק ושלום”. בית הכנסת הועבר מסורינאם על כל תכולתו – כולל ארון הקודש, הרהיטים והבמה – ונבנה מחדש במוזיאון ישראל על פי המבנה המקורי. ספסלי המתפללים מוצבים לאורך הקירות וביניהם אפשר למצוא ספסלים גדולים יותר עבור נכבדי הקהילה. מנורות הפליז המפוארות, תוצרת הולנד, משתלשלות מן התקרה והפאר שלהן עומד בניגוד בולט לרצפתו של בית הכנסת המכוסה חול ים. הסיבה: תזכורת של הקהילה, שהורכבה מצאצאי האנוסים, לימים שבהם התקבצו היהודים להתפלל במרתפים מכוסי חול מפחד האינקוויזיציה. כיום משרת את חברי הקהילה בסורינאם, האשכנזים והספרדים, בית הכנסת “נווה שלום”, שראשיתו במאה ה-17, הממוקם לצידו של מסגד.

אל תפספסו תכנים חדשים!

קבלו את הכתבות הכי מעניינות של משב ישר למייל (כל השדות חובה)