שבע ברכות

ברכות הנאמרות בטקס החופה, המכונות גם "ברכות נישואין". הברכות פותחות בבריאת העולם, יצירת אדם הראשון ואשתו חוה שהיו הזוג הראשון בהיסטוריה, ומחברות בין השמחה הפרטית לכמיהה לשמחה לאומית.

שבע הברכות נאמרות גם לאחר ברכת המזון בסעודות שבהן משתתפים החתן והכלה במהלך ימי השבוע שלאחר החתונה. מכאן, זהו גם כינוי לאירועים שהפכו למנהג מקובל בכל עדות ישראל, שבהם מארחים את החתן ואת הכלה לסעודות ב"שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה, ולהזמין אליהן קרובים וחברים. 

נוסח שבע ברכות:

  1. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 
  2. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול ברא לכבודו. 
  3. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם יוצר האדם. 
  4. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו, בצלם דמות תבניתו, והתקין לו ממנו בנין עדי עד. ברוך אתה ה' יוצר האדם. 
  5. שׂושׂ תשׂישׂ ותגל עקרהבקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה. 
  6. שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה ה' משמח חתן וכלה. 
  7. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדוה, אהבה ואחוה ושלום ורעות. מהרה ה' אלוהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, קול מצהלות חתנים מחופתם, ונערים ממשתה נגינתם. ברוך אתה ה', משמח חתן עם הכלה. 
מעיקר הדין הברכה היא של החתן. ומפני שלא כל החתנים יודעים לברך הנהיגו שהרב או מכובד אחר יברכו. כיום, הברכות הן הזדמנות לכבד אנשים חשובים ולערב את בני המשפחה והחברים בטקס. לפי המנהג, את הברכה הראשונה והשנייה מצמידים ונותנים למברך אחד, וכך אפשר לכבד בברכה שישה מהאורחים. על פי ההלכה, אין הגבלת גיל או קרבה על המכובדים בברכה, אך חשוב שלא לפגוע בכבודם של בני המשפחה המצפים לברך. לפי המסורת, את שבע הברכות מברכים גברים, אך יש שנוהגים היום לכבד זוגות בברכות.
בקרב יהודי תימן ומרוקו, הברכות לאורך השבוע זהות בדיוק לאלו שנאמרות תחת החופה. בשאר העדות, בשבוע שלאחר החתונה מברכים קודם את הברכות השנייה עד השביעית, ורק לבסוף מברכים בורא פרי הגפן.
בשבוע לאחר החתונה, מברכים שבע ברכות בסעודות גדולות שבהן נוכחים החתן והכלה. נוסף לנוכחותם של החתן והכלה, התנאי המרכזי לאמירת שבע הברכות הוא נוכחותו של מניין – עשרה גברים. לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש, שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה, והוא נקרא "פנים חדשות".
מצווה לשמח חתן וכלה, ואם מסיבות מסוג זה ישמחו אותם, ראוי מאוד לקיימן. הברכות עצמן מוסיפות לכך ערך חשוב של איחולים לחתן ולכלה שיבנו את ביתם בשמחה ואהבה, יחד עם הודיה לה' ותפילה על ירושלים והגאולה. עם זאת, מסיבות אלה אינן חובה, ואם החתן והכלה לא מעוניינים, או שמדובר בטרחה ובהוצאות גדולות, אפשר לוותר.