מגילת איכה היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה”כתובים” בתנ”ך, והיא כוללת חמישה פרקי קינות שנוצרו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים והגלות, ומקוננים על המצב בירושלים בזמן המצור ועל החורבן. לפי המסורת החז”לית, מחבר מגילת איכה הוא ירמיהו, אך שמו לא נזכר בגוף המגילה.
הקינה הראשונה פותחת במילים “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה”. ארבע הקינות הראשונות במגילה מסודרת באקרוסטיכון לפי סדר הא’-ב’ (למעט הקינה החמישית, שבה אין אקרוסטיכון). הקינה השלישית אף היא יוצאת דופן בכך שאינה עוסקת בירושלים אלא בצרותיו הפרטיות של המחבר, הקורא לקראת סופה לתשובה ולחידוש האמונה. נוסף על כך, קינה זו בת 66 פסוקים, ולא 22 פסוקים כמו האחרות, וכל שלושה פסוקים מתחילים באות אחרת.
נהוג לקרוא את מגילת איכה בערב תשעה באב. המנהג לא מוזכר במשנה או בתלמוד הבבלי ורק בתלמוד הירושלמי מצוין כי רבנים היו קוראים במגילת הקינות ערב תשעה באב, ללא חיוב הלכתי. קוראים את טעמי המקרא של ספר איכה במנגינה מיוחדת, מלנכולית יותר בהשוואה לספרי המקרא האחרים.