רב קהילה

רב קהילה הוא המנהיג הרוחני של קהילה יהודית מסוימת. תפקידו כולל הדרכה והנחיה בנושאים הלכתיים, מוסריים ורוחניים, ליווי בני ובנות הקהילה במעגלי החיים היהודיים – כגון חתונות, בר ובת מצווה ולוויות והובלה של אירועים קהילתיים נוספים. במקרים רבים הרב נושא דרשות, מלמד תורה, פוסק הלכה בעניינים ציבוריים ופרטיים, ומשמש כתובת לשאלות רוחניות ואישיות.

מלבד ההיבט הדתי, לרב הקהילה יש לעיתים גם תפקיד חברתי: תמיכה באנשים במצוקה, גישור בסכסוכים, יוזמות סיוע לנזקקים וחיזוק תחושת האחדות בין חברי הקהילה.

ברוב המקרים כן. בקהילות הציוניות בארץ מקובל שרב קהילה הוא בעל סמיכה מהרבנות הראשית לישראל. אך רב יכול להיות מוסמך לרבנות גם על-ידי רבותיו ובחו"ל על-ידי ארגונים רבניים אחרים. הכול לפי אופי הקהילה. לעיתים רבני קהילה עוברים גם הכשרות נוספות בתחומי המנהיגות, הטיפול והליווי קהילתי.
הרב פוסק הלכה לבני קהילתו, ובכוחו לספק הנהגה רוחנית, יציבות ומסגרת ערכית לקהילה, שכוללת עזרה לזולת ומפעלי חסד. הרב דואג לשיעורי תורה ולאירועים קהילתיים נוספים. הוא מחבר את חברי הקהילה למעגל החיים היהודי, מנגיש את המסורת וההלכה, ותורם לחיזוק הזהות היהודית. בקהילות רבות הוא גם מניע יוזמות חברתיות ותרבותיות, ומסייע ביצירת תחושת שייכות ולכידות חברתית.
הרב משתתף בתפילות, נושא דרשות בשבתות ובחגים ומלמד שיעורי תורה קבועים. עונה על שאלות הלכתיות, עוסק בייעוץ אישי ומשפחתי, לפעמים גם עורך חופות, מבקר חולים ומשתתף בלוויות של חברי הקהילה ובני משפחותיהם ובאירועים משמחים, ומקיים קשר רציף עם מוסדות הקהילה.
רב עיר ממונה לרוב על ידי המשרד לשירותי דת בישראל ותפקידו העיקרי הוא פיקוח על שירותי הדת העירוניים (כשרות, מקוואות, רישום נישואין וכדומה). רב קהילה, לעומת זאת, מתמקד בהובלה רוחנית וקהילתית של קבוצת אנשים מסוימת, ומקיים קשר אישי ורציף עם חברי הקהילה.
לרוב, הבחירה ברב נעשית על-ידי ועד הקהילה, לעיתים באמצעות ועדה מיוחדת שבוחנת מועמדים מתאימים, ראויים ומקובלים – מתוך הקהילה עצמה, אם יש, ומקרב מועמדים מחוצה לה.