הבדלה

הבדלה היא טקס המסמן את סיום השבת או החג ואת המעבר מימי קודש לימי החול. במהלך הטקס מברכים על יין, וכאשר מדובר במוצאי שבת גם על בשמים ואש. ההבדלה מדגישה
את ההבדל בין הקודש של שבת או חג לבין ימי החול. מקור המצווה בתורה, בפסוק "זכור את יום השבת לקדשו", שממנו למדו חז"ל שיש לקדש את השבת בכניסתה (קידוש) ולהבדילה ביציאתה (הבדלה).

מהו נוסח ההבדלה?

לעדות אשכנז:

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלא אֶפְחָד: כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה'. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂון. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה: לַה' הַיְשׁוּעָה. עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: ה' צְבָאות עִמָּנוּ. מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה: ה' צְבָאות. אַשְׁרֵי אָדָם בּטֵחַ בָּךְ: ה' הושִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְּיום קָרְאֵנוּ: לַיְּהוּדִים הָיְתָה אורָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂון וִיקָר. כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ: כּוס יְשׁוּעות אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא:
סַבְרִי מָרָנָן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא פְּרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מִינֵי בְשָׂמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. בּורֵא מְאורֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל. בֵּין אור לְחשֶׁךְ. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. בֵּין יום הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמַבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחל:

לעדות ספרד:

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן. אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשׂוֹן וִיקָר. וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ זָרַח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
כּוֹס ישׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא.
אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא. אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא.
אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא. אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא.
הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלַח דּרָכֵינוּ, הַצְלַח לִמּוּדֵינוּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כְּדִכְתִיב יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וּכְתִיב וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַה' עִמּוֹ. כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד.
סַבְרֵי מָרָנָן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן
(במוצאי יו"ט שאינו מוצ"ש אֵין מברכים על הבשמים ועל הנר)
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי / עִשְׂבֵּי / מִינֵי בְשָׂמִים
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יה', הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל

נוסח תימן:

כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא: הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי טוֹב. כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ: הָבָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר. וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל. וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ: בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר. בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר: בֵּאלֹהִים בָּטַחְתִּי לֹא אִירָא, מַה יַעֲשֶׂה אָדָם לִי: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ. וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים. וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'. וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה: וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ. וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ: לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף. כִּי ה' יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם. וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב. מְתֵי יִשְׂרָאֵל. אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה' וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: הֵנָּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ. בַּעַל פִּיפִיּוֹת. תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק. וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים: תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם. וּסְעָרָה תָּפִיץ אֹתָם. וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף. וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם. אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה: וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם. וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים. כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם. כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה': שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'. תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע. מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי. כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר. וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ: כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ. וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ. כֵּן אֲדֹנָי ה', יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם: לַיְהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר: אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּֽהִלָּתוֹ בְּפִי: שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'.

סַבְרֵי מָרָנַן

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְרִי הַגָּפֶן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עֲצֵי / עִשְׂבֵּי/ מִינֵי בְשָׂמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה יה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה יה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לַחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לגּוֹיִם וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל:

ההבדלה נערכת במוצאי שבת או חג, לאחר צאת הכוכבים, כשהשבת או החג מסתיימים. אומנם מותר לערוך את ההבדלה עד יום שלישי, אך מצווה לעשותה מייד בצאת השבת או החג. לפני ההבדלה אסור לעשות מלאכות האסורות בשבת.
במוצאי שבתות נערכת הבדלה מלאה, ובמוצאי ימים טובים הבדלה קצרה יותר, שאינה כוללת בשמים ונר. הבדלה מלאה כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: יין, בשמים, נר, הבדלה. לכל אחד מהמרכיבים ברכה משלו: על היין ("בורא פרי הגפן"), על הבשמים ("בורא מיני בשמים"), על האש ("בורא מאורי האש") וברכת ההבדלה ("המבדיל בין קודש לחול"). בסיום ההבדלה שותים מהיין, ונוהגים לכבות את הנר בשאריות היין כסימן לשפע ולברכה. כאשר אין יין, אפשר להשתמש במשקאות אחרים כמו שכר.
היין מסמל משקה חשוב, המשמש לקידוש והבדלה. הבשמים נועדו להשיב את הנפש שמתעצבת על עזיבת "הנשמה היתרה" שניתנת לאדם בשבת. האש מסמלת את האור הראשון שנברא, ואת המלאכה שנאסרה בשבת והותרה לאדם במוצאי שבת הדלקת אש. ברכת ההבדלה עצמה מזכירה את ההבדלים שה' קבע בעולם: בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.