טקס החינה הוא טקס המקדים את החתונה, הנהוג בקרב חלק מעדות המזרח, בעיקר צפון אפריקה ותימן. הטקס נערך לכבוד הזוג הצעיר, ובחלק מהעדות יש דגש דווקא על הכלה.
בחינה מורחים על כף היד חומר בצבע אדום-כתום העשוי מעלי צמח הקרוי “הכופר הלבן”. המריחה היא בצורת כתם הדומה למטבע, כסימן לברכת שפע לקראת הנישואים.
ביהדות צפון אפריקה נהגו לערוך את הטקס לנשים בלבד, והכלה הייתה לובשת בגדים מפוארים משובצים בזהב ואבנים טובות שעברו במשפחה מאם לבת. בתימן טקס החינה נערך במשך שבוע שלם לפני החתונה, ולצד הטקס לכלה התקיים בערב החתונה טקס מקביל לחתן, במהלכו נמרחו גם ידיו בעיסה האדומה. ביהדות הודו הטקס ייצג את פרדת האם מבתה, ונוזל החינה ייצג את דמעותיה.