יום העצמאות הוא יום חג לאומי המתקיים מדי שנה ביום ה’ באייר, לציון הקמת מדינת ישראל ושיבת העם היהודי לארצו לאחר 2,000 שנות גלות, בהתאם לחזונם של נביאי ישראל. ביום שישי, ה’ באייר תש”ח, ה-14 במאי 1948, בשעה 16:00, ערב פקיעת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה בטקס חגיגי שבו גם נחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה התקיימה אחרי הצוהריים, שמונה שעות לפני פקיעת המנדט בחצות, כדי להימנע מחילול שבת.
יום העצמאות הוא יום שבתון במשק הישראלי ונחגג בצמוד ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – סמיכות המבטאת כי עצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים. עם כניסת היום מועלה הדגל לראש התורן, לאחר שהיה בחציו במהלך יום הזיכרון. מייד לאחר מכן נערך בהר הרצל טקס הדלקת המשואות על ידי 12 ישראלים שסיפוריהם מייצגים מגוון קבוצות באוכלוסייה. למוחרת נערך מטס אווירי שעובר לאורכה של המדינה, ובמקביל נערך משט לאורך חופי הארץ. בצוהרי היום נערך בירושלים חידון התנ”ך העולמי. כמו כן, 120 חיילים מצטיינים מקבלים מידי נשיא המדינה את אות “מצטיין הנשיא”. במוצאי היום מוענקים פרסי ישראל למדענים ולאנשי רוח שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.
בערב יום העצמאות נוהגים לקיים בשמי הארץ מופעי זיקוקי די-נור (בשל רגישות להלומי קרב, בשנים האחרונות הצטמצמו טקסים אלה או שהובערו זיקוקין שקטים יותר), וכן הופעות מוזיקה ובידור. נוהגים לקשט את הרחובות, הבתים והמכוניות בדגלים ובנורות צבעוניות, ולמוחרת בבוקר יוצאים לפיקניקים ברחבי הארץ, לחוף הים (שם אפשר לראות היטב את המטס והמשט) ולביקורים במחנות צה”ל שנפתחים בחלקם לקהל לרגל היום, כמו גם במוזיאונים ובפארקים שנפתחים בחינם לציבור.
על מנת להימנע מחילול שבת בהכנות ליום העצמאות, נחקק חוק יום העצמאות הקובע כי במקרה שבו ה’ באייר נופל על יום שישי או שבת, מוקדם יום העצמאות ביום או ביומיים כך שיחול ביום חמישי. בבתי הכנסת של הציונות הדתית, הרואים בהקמת המדינה ״אתחלתא דגאולה״, נוהגים לומר תפילות חגיגיות כולל “הלל” ותפילה לשלום המדינה. כמו כן שרים שירים כמו “לשנה הבאה בירושלים הבנויה”, “אני מאמין” ועוד.