פיוט מימי הביניים אשר נהוג לשיר בחנוכה בכל עדות ישראל. הפיוט נקרא כך על שם המילים הראשונות בו, שפירושן כינוי לאלוהים – מקור הכוח והישועה של עם ישראל.
הפיוט עוסק בהיסטוריה של עם ישראל, והוא מחולק לשישה בתים: הבית הראשון והבית האחרון עוסקים בשבחו של אלוהים ובתפילה לגאולה שלמה, וכל אחד מארבעת הבתים שבאמצע מתאר ניסיון אחר של שונאי ישראל להשמיד את עם ישראל, ואת הניסים שמנעו זאת.
הבית החמישי בשיר עוסק בניסי החנוכה – ניצחון המכבים וטיהור בית המקדש, ונס פך השמן. אולי בגלל זה נהוג לשיר אותו דווקא בחג החנוכה. בחלק מהמשפחות נהוג לשיר את כל השיר, ואחרים שרים את הבית הראשון ואת החמישי בלבד.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לְשׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה, יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.