מכירת חמץ

בשנה שבה ליל הסדר יוצא במוצאי שבת, מקדימים את מכירת החמץ. כיום אפשר למכור חמץ גם דרך האינטרנט, על ידי הסמכת רב למכור את החמץ שברשותנו.

תוכלו לעשות מכירת חמץ לשנת תשפ"ה ממש כאן באמצעות טופס קצר, והחמץ יימכר בעזרת ארגון רבני צהר.

בטופס אין צורך לציין מיקום ספציפי בתוך הבית, אך בבקשה רכזו את החמץ שברשותכם בחלל סגור ומסומן.

טופס מכירת חמץ 2025

הריני מייפה בזאת את כוחו של הרב דוד סתיו, יו"ר "ארגון רבני צהר" ורב העיר שהם, להיות שליח שלי, כדי שהוא או שליחו וכן הלאה ימכור לנוכרי, בתאריך י"ד בניסן ה'תשפ"ה בעז"ה, את כל החמץ ותצורתו השונה אשר יימצא בעת המכירה בבעלותי או בבעלות אחרים שאני שליחם/תם.

הודעה זו הנמסרת על ידי באמצעות האינטרנט הרי היא כחתימתי על שטר הרשאה, ותוקף שטר הרשאה זה ככל חומר שטרות העשויין כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי.

להלן פרטיי האישיים והכתובת שבה החמץ ותולדותיו יימצאו ו/או כתובות נוספות של שולחיי.

על פי התורה, אסור שיהיה בביתו של אדם יהודי חמץ. עם זאת, על מנת למנוע מקרים שבהם האיסור יכול לפגוע פגיעה כלכלית משמעותית באדם, נוצר לאורך הדורות מנגנון הלכתי שמאפשר להשאיר את החמץ בבית מבלי לעבור על איסור התורה. זוהי מכירת חמץ.
האיסור על החזקת חמץ בפסח לא חל על מי שאינו יהודי, ולכן אפשר למכור את החמץ לנוכרי ולקנות אותו בחזרה לאחר החג. בתהליך "מכירת חמץ" מסודר מסכימים מראש כי החמץ יישאר בבית היהודי במובן הפיזי, ויעבור לרשותו של הנוכרי באופן רשמי בלבד. אך שימו לב, חל איסור חמור להשתמש בחמץ במהלך החג – כיוון שהוא לא שלנו ואין להשתמש ברכושו של אדם אחר.
חשוב לבצע את המכירה לפני שנכנס האיסור על החזקת חמץ, בערב החג, י"ד בניסן, בשעות הבוקר. עם זאת, מומלץ לא לעשות את זה קודם, כיוון שלפני כניסת החג נהוג שלא לאכול מצות, ואתם לא רוצים להישאר רעבים. לכן, מומלץ להירשם מראש לחוזה מכירה שמתבצע בדיוק בזמן.
על פי ההלכה לא חייבים רב כדי לבצע "מכירת חמץ", ואם אתם מכירים אדם לא יהודי שיסכים להשתתף בעסקה אתם יכולים לעשות זאת בעצמכם. עם זאת, כדי לחסוך את הטרחה שבניסוח חוזה בדיוק על פי חוקי ההלכה ולהימנע מטעות חמורה, מומלץ למנות רב בקיא שיסדר זאת בשבילכם.
ביטול חמץ הוא טקסט שכל יהודי יכול לומר, אשר מגדיר את החמץ שאולי נמצא ברשותו מבלי ידיעתו כ"עפר הארץ" והופך אותו לאסור באכילה. ביעור חמץ הוא טקס של שריפת (או השמדת) שאריות החמץ שנמצאו בבית. החמץ שמכרתם לנוכרי לא מושפע מביטול ולא חייב בביעור, בתנאי שהפרדתם אותו והגדרתם אותו באופן מפורש.