המדרש הוא השיטה שבאמצעותה חז"ל פירשו פסוקים והעניקו להם משמעות חדשה ועמוקה יותר, לעיתים באמצעות פרשנות שונה מהמקובל ("פשט הכתוב") למילות הפסוק, שינוי ומשחק במילים, הכנסה להקשר רחב, הוצאה מהקשר, השוואה ויצירת זיקות לפסוקים אחרים בתנ"ך; לעיתים באמצעות הרחבת הכתוב בעובדות ובסיפורים שלא נמצאים במפורש בפסוקים המקוריים.
לפעמים נעשה שימוש במילה "מדרש" כדי לציין את הספר או אסופת הספרים שבהם נאספו מדרשים על הפסוקים (לדוגמה, מדרש "בראשית רבה").